מלחמת ויטנאם , לוחמת נשים

6376

מבין הגורמים השונים לניצחון של צפון ויטנאם על ארה"ב במלחמת ויטנאם אי אפשר להתעלם מהשילוב של נשים לוחמות בכוחות הוויטקונג ובכוחות צפון ויטנאם.

הלוחמות של הויטקונג עסקו בבענייני לוגיסטיקה , הובלת תחמושת ללוחמים, אך לעתים גם חברו ללוחמים בפשיטות ארוכות טווח. כ30 אחוז מלוחמי הויטקונג היו נשים אשר בו-זמנית עבדו גם בחקלאות בשדות. שיעור כה גבוה של נשים בתפקידים קרביים לא ידוע בצבאות אחרים כגון הצבא האדום במלחמת העולם השנייה (4 אחוז) או בפלמ"ח ( 15 אחוז) .

חלקן שימשו בתפקידי צליפה  והידועה ביניהן היא הצלפית "Apache" שהסבה לכוחות האמריקאיים הרבה אבידות .

בצבא הצפון ויטנאמי הם שימשו בתפקיד קשריות , לוחמות נ"מ (כ40 אחוז מסוללות הנ"מ בצפון ויטנאם היו מאויישות ע"י נשים ) , ומדריכות נק"ל .

כ20 אחוז מהצבא הצפון ויטנאמי היה מורכב מנשים. בהדרגה הן מילאו יותר ויותר תפקידים אקטיביים ביחידות הקרביות  והיו גם כמה וכמה מקרים שנשים מילאו תפקיד של מפקדות גדודים ( תהליך שקורה רק עתה בצה"ל) .

vietnam women 2לוחמת של הויטקונג ,  1969 , (עם נשק שנתפס אצל חיילים אמריקאיים)

פריט חדש בתערוכת הצילומים הבינלאומית , "רגעים היסטוריים" .

ראה גם :הגנרל שהביס שתי אימפריות

מקורות המידע

Taylor, Sandra C. (2003). Vietnamese Women at War: Fighting for Ho Chi Minh and the Revolution. University Press of Kansas. ISBN 978-0-7006-1256-7.

Photos: The female soldiers of the Vietnam war

אתר הבית של גילי חסקין – מוסר המלחמה במלחמת וייטנאם

וייטקונג – ויקיפדיה

כמה תמונות היסטוריות

AV04 female_soldier_jpg

battlefieldvietnam10of1

FLN female soldie

hh43fewilliamarobinsons

vietnam  women

vietnam 5

vietnamsunseenwar03013v

vietnan women 4

רקע היסטורי

וייטקונג  (VC) – הכינוי האמריקני לארגון "החזית הלאומית לשחרור דרום וייטנאם" (NLF), שלחם יחד עם צפון וייטנאם נגד דרום וייטנאם והצבא האמריקני במהלך מלחמת וייטנאם, במטרה לאחד את וייטנאם בשלטון קומוניסטי. משמעות הביטוי "וייטקונג" בשפה הוייטנאמית – "קומוניסטים וייטנאמים".

הארגון הוקם כגוף עצמאי לחלוטין, אך בעקבות הסלמת המלחמה נגד הצבא האמריקני נקלטו בו קצינים רבים מצבא צפון וייטנאם, והחל ביניהם שיתוף פעולה הדוק. הארגון נתמך על ידי ממשלת הצפון, התמקד בלחימה זעירה (גרילה) בתוך דרום וייטנאם, והפעיל תשתית של משתפי פעולה בכפרים. לוחמי הארגון לבשו ביגוד אזרחי ופעלו בקרב האוכלוסייה האזרחית, במטרה להקשות על הצבא האמריקני לאתר אותם ולפגוע בהם; אופן הפעולה הזה הוביל לפגיעה באזרחים רבים. אחרי נסיגת האמריקנים מסייגון בשנת 1975 וכיבושה בידי הצפון, הארגון שלט בדרום וייטנאם עד לאיחודה הרשמי עם הצפון הקומוניסטי בשנת 1976.

פרופסור אייל נווה , הטראומה של מלחמת וייטנאם

אחד האירועים הטראומטיים שהשפיעו על ארצות-הברית במאה העשרים הוא מלחמת וייטנאם. היתה זו טרגדיה לעשרות אלפי החיילים האמריקאים ולמאות אלפי הקורבנות הווייטנאמים שנפלו במלחמה. אולם הטרגדיה שהיתה בעלת משמעות לווייטנאמים, מאחר שהצליחו בסופו של דבר לסלק את האמריקאים מאדמתם – נותרה בגדר טראומה לציבור בארצות-הברית. מבחינות רבות חשפה המלחמה הנחות שגויות, החלטות אוויליות שעלו בחייהם של חיילים רבים, הצדקות שטותיות להמשך ההתערבות, ופיצול חברתי עמוק שאירע בחברה כשנחשפה מערכת השקרים והאיוולת של המנהיגים הפוליטיים והצבאיים. אם מלחמת-העולם השנייה נתפסה כ"מלחמה הטובה", הרי מלחמת וייטנאם, שמעולם לא הוכרזה באופן רשמי והתרחשה במשך 25 שנים ולאורך כהונתם של לא פחות מחמישה נשיאים, נתפסה בהחלט כמלחמה הרעה. היום, בדיעבד, אכן ברור כמעט לכולם שהמלחמה הזאת היתה טעות והיתה מנוגדת לאינטרסים האמריקאיים.

us soldier 2  better

בין 1963 ל-1968 נוצר תהליך ההסלמה שספק אם אפשר להצביע על גורם אחד המסביר את היווצרותו. מכל מקום, ב-1963 היו בווייטנאם 15,000 חיילים אמריקאים ואילו ב-1968 עמד המספר על 600,000 חיילים ומפקדים, שלמעשה פעלו בווייטנאם פעולה צבאית משולבת, אווירית ויבשתית. איש לא הכריז מעולם על מלחמה, וכל ההסלמה נעשתה על-ידי צווים נשיאותיים מבלי שההחלטות הובאו לדיון פומבי ואושרו על-ידי הקונגרס. ההתערבות כונתה פעולות אבטחה ושיטור ולכן לא הצריכה כינוס קונגרס לשם הכרזת מלחמה. באופן אירוני ביטאה ההסלמה דבקות מצד ג'ונסון להמשיך במדיניות יצירתית בעולם השלישי כפי שגרס קודמו בתפקיד. קובעי מדיניות הביטחון הלאומי החילו את תיאוריית הבלימה על מזרח אסיה והעניקו לגיטימציה להתערבות כביטוי הבלימה בפני הקומוניזם. העובדה שהחזית היתה כה רחוקה והתרחשה בעולם השלישי יצרה אשליה של ניצחון מהיר ומוחלט. היה גם לחץ מצד הצבא לנסות את הכלים החדשים וליישם טכנולוגיה מתקדמת כדי לשמור על רמת מבצעיות גבוהה. כשהצהיר ג'ונסון כי ארצות-הברית לא תעזוב את וייטנאם עד לבלימה מוחלטת של הקומוניסטים הוא השתמש ברטוריקה מוכרת האופיינית למעצמה גדולה שמעולם לא נוצחה במלחמה כלשהי. זאת ועוד, הממשל הדמוקרטי שנחשד על-ידי רפובליקנים שמרנים בתבוסתנות, שקד להיראות יותר ימני מן הימין האמריקאי, ולהראות עד כמה הוא מחויב להסלמת הלחימה. הקשר עם מדיניות החברה הגדולה העצים גם הוא והרחיב את פעולות ארצות-הברית בווייטנאם.

 למאמר המלאה של פרופסור אייל נווה , הטראומה של מלחמת וייטנאם – עמוד הבית

2
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *