מה הקשר בין בינג קרוסבי בתקופת המשבר הכלכלי באמריקה ומוסיקה יהודית של השטאטל ברוסיה ?

3483

השיר המפורסם של בינג קרוסבי  מתקופת השפל בארה"ב 1931 , מבוסס על פזמון יהודי בשטאטל הרוסי

השפל הכלכלי הגדול, הוא המשבר הכלכלי הממושך ביותר והחמור ביותר בהיסטוריה המודרנית שפקד בעיקר את ארצות הברית אך גם את שאר המדינות המתועשות, בין השנים 1929 – 1940. השפל התבטא במיתון חמור, בירידה חדה בייצור התעשייתי והחקלאי, בסגירת עסקים, בהתמוטטות בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, באובדן חסכונות ונכסים ובאובדן מקומות עבודה. בשיאו, כ-15 מיליון אמריקאים (כרבע מכוח העבודה) היו מובטלים. ההשלכות החברתיות והפוליטיות היו מרחיקות לכת, בכל רחבי העולם.

depression[1]

השנים הקשות האלו בארה"ב, באו לידי ביטוי גם במוסיקה. כבר בתחילת המשבר, ב-1930, כתב המשורר היהודי  א.י. הרבורג ( E. Y. "Yip" Harburg) את השיר הידוע: Brother, Can You Spare a Dime? (דיים הוא מטבע של 10 סנט). מילותיו של הרבורג הולחנו על ידי ג'י גורני (  והשיר הושמע לראשונה ב-1932 במחזמר "אמריקנה".).  גורני  , שנולד ברוסיה , סיפר כי המנגינה מבוססת על שיר ערש יהודי רוסי שאמו נהגה לשיר לו בילדותו.

בשיר מתגאה הדובר בעברו כחייל וכפועל בנין ומשווה זאת למצבו הנוכחי: מחוסר עבודה העומד בתור ללחם. הרבורג שכתב את המילים, היה בעצמו מקרבנות המשבר הכלכלי כאשר כבר בשנת 1929 איבד את העסק שהיה לו.

אנשיו של הנשיא הרברט הובר טענו כי השיר הוא תעמולה אנטי קפיטליסטית והם ניסו למנוע את השמעתו במחזמר ולאחר מכן בתחנות הרדיו השונות. אך ב-1933 זכה בבחירות הנשיא רוזבלט ובאותה תקופה כבר הוקלט השיר על ידי בינג קרוסבי והפך ללהיט גדול.

בינג קרוסבי, שלצד פזמונים אופטימיים ביצע ב-1931 גם את אחד מהמנוני השפל הגדול הנוגים ביותר: Brother, can you spare a dime – ניגוד זועק לג'ינגל הבחירות של רוזוולט שנה קודם לכן :Happy Days Are Here Again.

הנה הביצוע המקורי של השיר של בינג קרוסבי מ1931

והנה עיבוד נהדר לג'אז (Dave Brubeck Quartet )

depression start 2

התיאטרונות נסגרו אבל הרדיו ברחבי ארה"ב התרחב

בתקופת השפל הגדול 45% אחוז מהתיאטראות בברודוויי נסגרו או הפכו לבתי קולנוע. בעונת 1929-1930, עלו בברודווי 233 הפקות. בעונה שלאחריה, הצטמצם מספרן ל-187. ב-1932 היו רק 98 הפקות חדשות בברודוויי. הוודוויל ספג אבדות גדולות אף יותר. ב-1925 היו 1,500 תיאטראות וודוויל בארה"ב, כשב-1930 נשארו רק 300. בחלק מהתיאטראות מחירי הכרטיסים צנחו ל-25 סנט, כשהמחיר הגבוה ביותר היה דולר אחד.

אבל שידורי הרדיו התרחבו ופרחו בכל ארה"ב ( 3000 תחנות רדיו חדשות נפתחו על מנת לעודד את ההמונים)  והשיר המושמע ביותר היה השיר בביצעו של בינג קרוסבי:
חצי מיליון מגפיים צעדו דרך גיהנום
ואני הייתי הילד עם התוף!
אתה לא זוכר? כינו אותי "אל",
זה היה "אל", "אל" כל הזמן.
אתה לא זוכר? אני חברך.
אחי, אתה יכול לוותר על פרוטה?

Brother, Can You Spare a Dime?

They used to tell me I was building a dream
And so I followed the mob
When there was earth to plow or guns to bear
I was always there, right on the job They used to tell me I was building a dream
With peace and glory ahead
Why should I be standing in line
Just waiting for bread?Once I built a railroad, I made it run
Made it race against time
Once I built a railroad, now it's done
Brother, can you spare a dime?Once I built a tower up to the sun
Brick and rivet and lime
Once I built a tower, now it's done
Brother, can you spare a dime?Once in khaki suits, gee, we looked swellFull of that Yankee Doodly Dum
Half a million boots went slogging through HellAnd I was the kid with the drum

Say, don't you remember? They called me 'Al'
It was 'Al' all the time
Why don't you remember? I'm your pal
Say buddy, can you spare a dime?

Once in khaki suits, ah, gee, we looked swell
Full of that Yankee Doodly Dum
Half a million boots went slogging through Hell
And I was the kid with the drum

Oh, say, don't you remember? They called me 'Al'
It was 'Al' all the time
Say, don't you remember? I'm your pal
Buddy, can you spare a dime?

הנה הביצוע של בינג קרוסבי עם התמליל באנגלית לצד הביצוע 

ראה גם : A Depression-Era Anthem For Our Times

 

1
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *