האם יכול מלך אירופאי במדינה נאורה להחזיק מדינה אפריקאית ענקית כאחוזה פרטית . ההיסטוריה מלמדת שהדבר היה אפשרי, זהו המקרה של המלך הבלגי ליאופולד .
קונגו, ששיטחה גדול פי 75 משטח בלגיה, לא הייתה בתחילה מושבה של ממשלת בלגיה אלא מושבה פרטית של המלך הבלגי ליאופולד השני. ליאופולד שמע על אוצרות הטבע הרבים במדינה זו מפי סטנלי (גיבור הספר "הרפתקאות סטנלי באפריקה") שחזר ממסעו המפורסם. המלך החליט להשתלט על המדינה. בשנת 1885 הוא הקים חברה שמטרתה כאילו להילחם בעבדות ולחקור את אגן הקונגו. בפועל הפכה החברה מכשיר להשתלטות על קונגו. הוא התייחס למושבה כאל רכושו הפרטי, היה בעל המונופול לסחר הגומי והשנהב, גבה מיסים והחכיר זכיונות לחברות פרטיות שהכבידו עולם על הילידים.
בשנת 1885, עת החלו המעצמות האירופיות לחלק את אפריקה, עברה קונגו לידיו של ליאופולד מלך בלגיה כקניין פרטי. במהלך שנות שלטונו על המושבה עברה קונגו ג'נוסייד (רצח עם) מהגדולים בדברי ימי העולם. במשך 23 שנים, עד שהוצאה מידיו של ליאופולד ועברה לידי הממשלה הבלגית, נטבחו 10 מיליון קונגולזים(!) שלא לדבר על מאות אלפי מקרים של אונס שיטתי וכן גדיעת גפיים, שהייתה לשיטת הענישה האהובה על הבלגים.
קונגו היא כיום מדינה עצמאית המשתרעת על שטח עצום 2,345,000 קמ"ר (יותר מפי 4 מצרפת) וחיים בה כ-55 מיליון נפש. בשנת 1885, עת החלו המעצמות האירופיות לחלק את אפריקה, היא עברה לידיו של ליאופולד מלך בלגיה כקניין פרטי (הבירה קינשסה אף כונתה ליאופולדוויל) ועברה ג'נוסייד (רצח עם) מהגדולים בדברי ימי העולם. במשך 23 שנים, עד שהוצאה מידיו של ליאופולד ועברה לידי הממשלה הבלגית, נטבחו 10 מיליון קונגולזים! (לכך ניתן להוסיף מאות אלפי מקרים של אונס שיטתי וכן גדיעת גפיים, שהייתה לשיטת הענישה האהובה על הבלגים).
כיצד הצליח אם כן לשלוט בארץ עצומה זו המלך הבלגי, כמעט בלי גב של צבא?
קונגו, זאת יש לדעת, היא מדינה עם אוצרות טבע דמיוניים. מכרות זהב ויהלומים, כמו גם מחצבים אחרים מלאים בה להתפקע, ובעולם ללא נפט (כפי שהיה בסוף המאה ה-19) היו אלה המחצבים החשובים ביותר. ליאופולד מכר זיכיונות חפירה לחברות פרטיות בתמורה לכסף ולשליטה במושבה. הוא נתן יד חופשית לחברות אלה לנהוג בילידים כרצונן, והן לא הרהרו בדבר רגע נוסף ועברו מיד למלאכת השוד מהגדולות בהיסטוריה, שלוותה כאמור במעשה השמדה מהמזוויעים שידעה האנושות. באותם שנים התנהגו הבלגים באכזריות גם בהשוואה למדינות אירופיות אחרות.
כבר לפני כמאה שנים הועלו טענות נגד המלך ליאופולד. "לב המאפליה", ספרו של ג'וזף קונרד שיצא לאור ב-1899, חשף את הזוועות בקונגו; וב-1904 הקים סוכן ספנות בריטי אדמונד מורל את הארגון לרפורמה בקונגו, שנתן פרסום למחיר בחיי אדם שגבה שלטונו של ליאופולד.
לבסוף, תחת לחץ בריטי, מכר ליאופולד את קונגו למדינת בלגיה ב-1908. ב-1919 העריכה ועדה בלגית, שאוכלוסיית קונגו באותה שנה היתה מחצית מגודלה ב-1879.
כסף לבניית ארמונות
ליאופולד עצמו לא ביקר מעודו בקונגו, אבל היא סיפקה לו את ההכנסות הדרושות לבניית ארמונות, אנדרטות ומוזיאונים, ולקניית וילות ובגדים יקרים לפילגשו בת העשרה. ב-1897 הוא הקים את מוזיאון קונגו, שנהפך לימים למוזיאון קונגו הבלגית, וכיום הוא המוזיאון המלכותי למרכז אפריקה, כדי לשכן בו תצוגה המוקדשת לבעלי חיים, צמחים, חפצים אתנוגרפיים, פסלים ו"תמונות מחיי אפריקה". הפופולריות של התצוגה הובילה לביסוס מעמדו של המוזיאון, הקשור גם למכון מחקר מדעי.
הבלגים מעולם לא התנתקו לגמרי מאפריקה. בלגיה היא מעצמה בתחום היהלומים, 48% מהייצוא של קונגו הוא לבלגיה, ובלגיה היא שותפת מסחר חשובה של רואנדה ובורונדי. כיום, נהנית בלגיה מכל העולמות, היא יכולה עדיין ליהנות מאוצרותיה של אפריקה ללא צורך בהתמודדות עם הבעיות החברתיות שהיא יצרה – להלן ניהול בשלט רחוק או "ניאו קולוניאליזם".
מקורות המידע
10 מיליון מצאו את מותם במדינתו הפרטית של המלך ליאופולד – כללי
לאופולד השני, מלך הבלגים – ויקיפדיה
סיקור ממוקד : בלגיה – פושעת קולוניאליסטית
14
