מבצע סערת אוגוסט

4660

מאת ami

8 שנים לפני

מבצע סערת אוגוסט היה מבצע צבאי שנערך בשלהי מלחמת העולם השנייה, בין 9 באוגוסט ל-2 בספטמבר 1945, ובמהלכו תקפה ברית המועצות שטחים בשליטת יפן בצפון-מזרח סין ובצפון האוקיינוס השקט. המתקפה הסובייטית נפתחה יומיים לאחר הטלת פצצת האטום האמריקאית על הירושימה. תוך 11 יום הביסו שלוש החזיתות הסובייטיות שהשתתפו במתקפה את צבא קוואנטונג היפני בצפון סין, והשתלטו על שטח עצום הכולל את מנצ'וריה, צפון קוריאה, דרום האי סחלין והאיים הקוריליים, בסדרת מבצעים מהירים שבהם השתתפו כוחות יבשה, ים ואוויר,"מבצע סערת אוגוסט" נחשב כפסגת היישום של "תאוריית הקרב העמוק", שפותחה בברית המועצות בשנות ה-30, וכמבצע הצבאי הסובייטי המוצלח ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה.

במהלך המבצע הנחיל הצבא האדום לצבא היפני את התבוסה הכבדה ביותר שנחלו היפנים בקרב יבשה במהלך מלחמת העולם השנייה כולה.

המבצע בא על רקע ועידת יאלטה, שבה הסכימה ברית המועצות, לבקשת ארצות הברית, לבטל את הסכם הנייטרליות שלה עם יפן ולהצטרף למערכה באוקיינוס השקט נגד יפן, שלושה חודשים לאחר תום המלחמה באירופה נגד גרמניה הנאצית. במהלך ועידת פוטסדם ביולי 1945, שב סטלין ואישר את מחויבות ארצו להצטרף למלחמה נגד יפן.

המתקפה הסובייטית הפתיעה לחלוטין את ההנהגה היפנית וזעזעה אותה. לפחות לדעת מספר חוקרים הייתה לה השפעה משמעותית על החלטת יפן להסכים להיכנע ללא תנאי ב-14 באוגוסט 1945. יצוין כי לפיקוד הסובייטי היו תוכניות לפלוש לאי הצפוני של יפן, הוקאידו, לפני הפלישה האמריקאית המתוכננת לאי קיושו, אילו המלחמה הייתה נמשכת

סדר הכוחות הסובייטי כלל לפחות 80 דיוויזיות שבהן 1.5 מיליון חיילים, למעלה מ-5,500 טנקים ותותחים מתנייעים, 28,000 תותחים ו-4,300 מטוסים (מתוכם 3,700 מטוסי קו ראשון). הבעיות הלוגיסטיות המורכבות הכרוכות בהעברת אספקה לכוחות הלוחמים על פני מרחקים עצומים ובתנאי אקלים וקרקע קשים, גרמו לכך שלפחות שליש מהכוח הסובייטי עסק בשינוע האספקה. הצי הסובייטי במזרח הרחוק כלל 12 ספינות קרב, 78 צוללות, כלים אמפיביים ואת שייטת נהר אמור עם ספינות תותחים ומספר כלים קטנים יותר. במהלך המבצע ערך הצי הסובייטי מספר מבצעים אמפיביים, וסייע בהעברת אספקה לכוחות המתקדמים, כשהוא מתבסס על הניסיון שנרכש בתמרונים ובמערכה בזירה הימית מול גרמניה.

מהלך הקרב

המבצע נוהל כפעולת מלקחיים משולבת קלאסית. באגף המערבי התקדם הצבא האדום דרך מדבריות והרי מונגוליה, הרחק ממסילות הרכבת ששימשו אותו לצורך אספקה. היפנים הופתעו לחלוטין ממהלך זה, שסתר את הדרך בה ניתחו את המהלכים הצבאיים הסובייטים ולכן נמצאו בעמדות לא מבוצרות בעת המתקפה. הכוחות היפנים סברו כי הפלישה לא תתרחש לפני חודש אוקטובר ולכן לא נערכו למגננה. המפקד היפני לא היה נוכח ב-18 השעות הראשונות ללחימה וקשר הרדיו עם היחידות הקדמיות נותק בשלבים הראשונים למתקפה.

בנאום רדיו ב-15 באוגוסט הכריז הקיסר הירוהיטו על כניעה ללא תנאי של יפן בהתאם להחלטות ועידת פוטסדאם, אולם המטכ"ל היפני לא העביר באופן מיידי את הוראת הכניעה לפיקוד צבא קוואנטונג, וגם לאחר קבלת ההוראה התעלמו ממנה חלק מהיחידות היפניות במנצ'וריה והמשיכו בלחימה עוד מספר ימים.