כיצד הפך יצחק טבנקין מאבות השמאל הציוני למנהיג תנועת ארץ ישראל השלמה אחרי מלחמת ששת הימים ?

7530

כדי לענות על השאלה מה הפך את יצחק טבנקין מאבות השמאל והפלמ"ח למנהיג תנועת ארץ ישראל השלמה אחרי מלחמת ששת הימים ערכנו תחקיר מידעני שחייב אותונו לנבור בספריות , במאגרי מידע מקוונים ובארכיונים.

הנה ממצאי הסקירה המידענית לפניכם .

איסוף , אצירת-תוכן ועריכה : עמי סלנט , עורך האתר "רגעים היסטוריים" .

אביו היה זה שמרד בדת ובמסורת

טבנקין בא מרקע דומה לזה של רבים מחבריו, אנשי העלייה השניה. משפחתו היתה במקורה משפחה מסורתית-דתית, כנהוג ב'תחום המושב' ברוסיה בסוף המאה ה- 19. אביו, שהיה בצעירותו תלמיד-חכם, הגיע עד לסף סמיכה לרבנות ואז התפקר. אמו היתה בת בוברויסק ממשפחת כצנלסון, משפחה שתרמה תרומה אנושית נכבדה לציונות. בביוגראפיה של טבנקין אין מעשים ראשוניים. הוא לא החל ולא חולל מעשי-בראשית. כאמור, אביו היה זה שמרד בדת ובמסורת.

טבנקין עצמו גדל בווארשה בבית שהיה פתוח לרעיונות סוציאליסטיים בני הזמן. אף-על-פי שהתייתם בילדותו, לא ידע טבנקין מצוקה חומרית מהי. אדרבה, אמו ואחותו נטלקה היו מגויסות לעשות לפרנסתו ולרווחתו.

עד שעלה לארץ, והוא בן 26, לא טרח לכלכלתו. זמנו היה מוקדש לקריאה קדחתנית, באמצעותה השלים את שהחסיר בתחום ההשכלה השיטתית. חלק ניכר מזמנו הקדיש באותן שנים לעסקנות ציונית-סוציאליסטית, אם כחבר 'פועלי ציון' ואם באגודות ציוניות שיסד עם חבריו (גד אופז , 1993 ) .

בסוף ימי המלחמה הצטרף טבנקין לארגון "השומר" ופעל בתוכו להפיכתו מארגון אליטיסטי להסתדרות להגנה המונית .

הוא היה מעורב ביוזמה להקמת הגדוד הארצישראלי בשירות הבריטים ומעורבותו זו הביאה לידי מחלוקת קשה בינו לבין ידידו–מורו א"ד גורדון . בשנת 1919 היה בין ששת מייסדי "אחדות העבודה , " שחתרה להקמת מפלגת פועלים אחת , ושימש מזכירה הראשון . משלא עלה יפה הניסיון להביא להקמת מפלגת מעמד אחת , עלה רעיון הקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים , שלטבנקין היה חלק מרכזי בניסוח יסודותיה  ( ברוך כנרי ,

יצחק טבנקין לא הקים את קיבוץ עין חרוד

עין-חרוד גם היא לא היתה יציר כפיו. טבנקין הגיע אל היישוב הצעיר חודשים מספר לאחר שהוקם למרגלות הגלבוע. הוא הצטרף לאנשי העלייה השנייה, שביקשו להקים יחד עם חברי גדוד העבודה קומונה, שתקיף את העמק כולו. שלמה לביא היה הוגה רעיון הקיבוץ הגדול והגדל, שבו משולבים ענפי חקלאות, מלאכה ותעשייה. לביא היה בעת ההיא גם המוביל והמנהיג ביישוב הצעיר. לא ברור מה הניע את טבנקין להצטרף לעין-חרוד, תוך שהוא עוזב את מקום מושבו ביפו ומסכן בכך את מעמדו כאחד משלושת מנהיגי אחדות העבודה.

האם היה זה הרעיון הקיבוצי שמשך אותו? האם הקושי לקיים משפחה היה המניע? ואולי כבר אז תיכנן להפוך את הקיבוץ לעמדת-כוח פוליטית? ספק אם לשיקול האחרון היה משקל בין שיקוליו. מכל מקום, מיד עם בואו לעין-חרוד נתייחד לו תפקיד חריג מהמקובל באותם ימים. שלמה צמח מספר בזיכרונותיו שבעת ביקורו הראשון בקיבוץ עין-חרוד הצעיר הבחין באחד האוהלים באדם שהיה בטל מעבודה. בבקשו הסבר נענה שהאיש הוא טבנקין, ושתפקידו הוא 'לחשוב'… (גד אופז , 1993 ) .

בעין-חרוד ידועת הסערות והפילוגים ניצחה תחילה המגמה האוטונומית-משקית ברוחו של שלמה לביא, שגם טבנקין היה שותף לה. כעבור זמן מועט נסתייע טבנקין באנשי 'חבורת העמק', שהצטרפו לעין-חרוד לאחר הפילוג עם גדוד העבודה, ובניגוד לרצונם של לביא ורוב אנשי העלייה השנייה שהיו בעין-חרוד, צירף לקיבוץ פלוגות שעבדו בעבודות קבלניות ברחבי הארץ. כך היתה עין-חרוד לקיבוץ ארצי.

 כעבור ארבע שנים (1927) נוסד הקיבוץ המאוחד, שעין-חרוד היתה בירתו. התנועה שהקים טבנקין, אימצה, בדיעבד, הרבה ממרכיבי האופי של גדוד העבודה. היא היתה ריכוזית, משימתית ודגלה בכיבוש העבודה, בעשייה בטחונית ובבנייה משקית החורגת מגבולות המקום ( גד אופז , 1993).

יצחק טבנקין הנהיג את הקיבוץ המאוחד באמצעות חוג-נאמנים ובנה את התנועה הקיבוצית הגדולה והדינאמית מכולן. הסיסמה שבחר ברוך כנרי ככותרת לחיבורו המקיף על ההיסטוריה של הקיבוץ המאוחד – 'לשאת את עמם' – משקפת את תודעת ההגשמה והשליחות, שהניעה את טבנקין ואת חבריו: ההתיישבות לאורך גבולות הארץ; הקמת הפלמ"ח; העלייה הבלתי-לגאלית לארץ – עלייה ב'; ההיחלצות לעבודה עברית במפעלי ים-המלח; יצירת מערכות-חינוך לנוער בארץ ובחוץ-לארץ – כל אלה היו תוצאה של מעשה תנועתי מגויס, שאותו רתם והנהיג יצחק טבנקין.

הקיבוץ המאוחד היא מקור כוחו ועוצמתו, ועל-כן שמר בקנאות על מסגרותיו הנבדלות. מסיבה זאת התחולל הפולמוס המר והמתמשך בינו ובין ברל כצנלסון, שהיה בן-דודו וחברו מנוער. ברל ראה באיחוד התנועה הקיבוצית מטרה נכספת וחרד כל העת מפני הסכנה הטמונה בפילוג ובפיצול. אין ספק, שהסגנון המתבדל והאופי המתנשא, שטיפחה מזכירות הקיבוץ המאוחד בראשותו של טבנקין, תרמו לא מעט לפילוג שהתחולל בשנות ה- 50.

200px-Yitzhak_Tabenkin

יצחק טבנקין כאדמו"ר חילוני

יצחק טבנקין היה נצר לשושלת אדמו"רים חסידיים . חילוניותו המרכסיסטית האדוקה המשיכה את מורשתו החסידית כמנהיג כריזמטי נבחר של תנועתו . למעשה תפקד כאדמו"ר חילוני באמצעות מסרים אידאולוגיים שאותם מסר כעין דת חילונית בכינוסי התנועה , ועידותיה ומועצותיה .

הכינוסים הקבילו ל"התקבצויות" ול"התוועדויות" של החסידים ב"חצר" ה"צדיק" לשם שיחות של " התחזקות" והוראת דרכי חיים . לפי עדותו של הסופר אברהם יערי , איש " הקיבוץ המאוחד , " גם השם " קיבוץ" הוצע על ידו כשאילה מאותן " התקבצויות" חסידיות .

יצחק טבנקין השפיע על חסידיו ב"ועידות" וב"מועצות" של תנועת " הקיבוץ המאוחד" שהתכנסו לעתים מזומנות . בשעות הצורך הופיע באספות מיוחדות , הטיף , דרש וניהל " שיחות נשמה" שנמשכו שעות רבות , לפעמים מערבו של יום עד בוקרו של יום המחרת .

התורה שאותה " הרביץ" יצחק טבנקין בחסידיו הייתה גרסה עממית דרשנית של מרכסיזם פשטני שאליו צירף לאומיות חילונית ועשאן למזיגה שווה לכל נפש . חשוב להזכיר בהקשר זה שהפשטנות העממית של תורת " הקיבוץ המאוחד" על פי יצחק טבנקין הייתה מכוונת . בניגוד ל"חבר הקבוצות" ול"קיבוץ הארץי , " מיסודה של תנועת " השומר הצעיר  ", הדגיש יצחק טבנקין את האופי העממי "המוני" של תנועת " הקיבוץ המאוחד .

הוא התנגד לאליטיזם האינטלקטואלי שאפיין את שתי התנועות האחרות . כוונתו הייתה לתנועת המונים שתוכל להכיל את כל בני העם היהודי ותבנה את ארץ ישראל כ"מדינת קיבוצים .

העומק שיצחק טבנקין חתר אליו לא היה רעיוני כי אם רגשי ומכוון למעשים שאותם צריך לעשות במסירות נפש ומתוך תודעת שליחות לאומית מעמדית .

טעם נוסף לאנטי אינטלקטואליות של יצחק טבנקין הייתה " שלילת הגולה" הקיצונית שלו . ברוח השקפותיו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף חיים ברנר הוקיע את ה"פלפול" התלמודי היובשני , את וכחנות הסרק ואת ה"בטלנות" הכרוכה בו . היו אלה לדעתו פרות הבאושים של הגלות . בכך הצדיק את זיקתו לחסידות . יצחק טבנקין ראה אותה כמו הוגי הדעות של ה"בונד" כתנועה חברתית עממית שהתמרדה נגד האינטלקטואליות התלמודית רבנית המתנשאת (אליעזר שבייד, 2012 ) .

נאבק בבן-גוריון לאורך כל ההיסטוריה

יצחק טבנקין מצא עצמו מעורב בוויכוחים החשובים של זמנו . מחלוקת הסתדרותית קשה סבבה סביב מידת עצמאותו של הקיבוץ המאוחד.

בשנת 1934 נאבק בבן–גוריון , שהציע לחתום על הסכם עם הרוויזיוניסטים , והצעתו נדחתה במשאל של חברי ההסתדרות.

מאז הוויכוח על הסכם בן-גוריון –ז'בוטניסקי (1934) נמצאו טבנקין ובן-גוריון בעימות בכל צומתי  ההחלטות המרכזיים של התקופה (אניטה שפירא, 2004) .

בשנת 1937 נאבק שוב בבן–גוריון , שהיה מוכן לקבל את תוכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל הבריטית .

התנגדותו נבעה משלל מניעים אסטרטגיים ותרבותיים והובלטה בה הזיקה למקומות הקשורים בעברו של העם היהודי .

בשנת 1947 היה טבנקין מוכן לדחות את הקמת מדינת ישראל ולהסכים לשלטון בינלאומי בה ובלבד שלא תחולק .

לא כל היהודים היו מרוצים מפתרון החלוקה , השאיפה לארץ-ישראל השלמה לא נמוגה. לפני כ"ט בנובמבר התמידו אנשי "לאחדות העבודה" בתביעתם למנדט בינלאומי. טבנקין רעו –יריבו של בן-גוריון היה למעשה ראש האופיזציה לתוכנית החלוקה מצד המפלגה הקרובה "לאחדות העבודה" (אניטה שפירא, 2004).

במשך השנים מתח ביקורת חמורה על הפקידות ההסתדרותית והאשימה באינטרסנטיות ביורוקרטית . כל חייו ראה עצמו בצד העולם שברית המועצות במרכזו . הוא לא האמין באפשרות של קיום תנועות קומונה מצליחות בעולם ללא הגב של עולם סוציאליסטי , אבל לא נמנע מקטרוג חמור על עמדות הבולשביקים , בעיקר בנוגע ליחסם ליהודים .

צירוף כל הוויכוחים האלה הביא לפילוג מפא"י בשנת , 1944 ולאחריו הנהיג טבנקין את "התנועה לאחדות העבודה" ( ברוך כנרי , 2007) .

הקמת סיעה ב' ופילוג מפא"י ב1944 נסבו בין היתר גם על תכנית בילטמור , יצירתו של בן-גוריון , אשר טבנקין דחה אותה . האיש ששניהם העריצו ואהבו , ברל כצנלסון , נפטר מן העולם בקיץ 1944, ועם מותו נקרע עוד חוט-מקשר בין השניים. בינואר 1948 הוקמה מפ"ם ונגוזו התקוות האחרונות לחזרה אל תור הזהב האבוד של מפא"י המאוחדת (אניטה שפירא, 2004) .

יצחק טבנקין והפלמ"ח

הראשון שהשמיע את הרעיון בדבר שילוב הפלמ"ח במשקי ההתיישבות העובדת כאמצעי להבטחת קיומו , היה יצחק טבנקין. בישיבה שהתקיימה באלונים באפריל 1942 , השתמש טבנקין בהגדרה "עבודה ואימונים" והעלה את הרעיון שכל משק צריך לשמש בסיס ליחידה מגוייסת של הפלמ"ח , אשר תממן את אחזקתה מעבודת חבריה, לפחות באופן חלקי . מאז המושג "מחנות עבודה ואימונים" במסגרת עבודה במשקים החל להופיע כשם קוד לפלמ"ח .

טבנקין פעל נמרצות בעד הכנסתם של מחנות הפלמ"ח לקיבוץ והתגבר על התנגדויות רבות לשילוב הפלמ"ח בקיבוצים( אניטה שפירא, 2004).

לאחר הניצחון הבריטי באל עלמיין, בשנת 1942, לא ראו הבריטים עוד צורך בקיומו של הפלמ"ח, והפסיקו את המימון והסיוע שניתן לו. הארגון נאלץ לרדת למחתרת. בשלב זה הציע יצחק טבנקין כי הארגון יחזיק את עצמו באמצעות עבודה בקיבוצים: כל קיבוץ יקבל מחלקת פלמ"ח, יספק לה מזון, מגורים ומשאבים אחרים (כנשק), ובתמורה תעבוד המחלקה בשדות הקיבוץ ותסייע בשמירתו ובהגנה עליו. הצעה זו התקבלה באוגוסט 1942. הוחלט כי הפלמ"ח יתאמן 8 ימים בכל חודש, יעבוד 14 ימים, וינוח שבעה ימים (ויקפדיה)

המסר שהטיף יצחק טבנקין לפלמ"ח וחניכי הפלמ"ח באמצעות גלילי : " הכוח  הוא תנאי מוקדם לצדק, לחוכמה ולשאר מעלות טובות. בלעדיו לא יועיל כל המוסר בעולם. גם בארץ-ישראל לא יהיה ליהודים עתיד אלא אם יהפכו לכוח". זה היה המסר שהטיף טבנקין מראשית ימי המלחמה, וגלילי טרח הרבה בהעברתו לחניכי הפלמ"ח ( אניטה שפירא, 2004) .

המתחים בין בן-גוריון לפלמ"ח החלו מראשית ימי הפלמ"ח מאז הצליח טבנקין להעביר החלטה בדבר אירוח פלוגות הפלמ"ח במסגרת "עבודה ואימונים" בקיבוצים. בן-גוריון לא ראה יתרונות למסגרת היהודית העצמאית כאשר חציו תנועת נוער וחציו ארגון לוחם.

בעיני בן-גוריון הייתה חשיבות גדולה יותר להתגייסותם של עשרות אלפי צעירים לצבא הבריטי, מאשר ל"צבא ללא מדים" לו  אותו הוא כינה " הצבא הפרטי של טבנקין" .

בן-גוריון העדיף ארגונים היררכיים מאשר ארגוני חברותא משולבים באימונים חצי-צבאיים ( אניטה שפירא, 2014 ) .

בן -גוריון שמר טינה לקיבוץ המאוחד שטיפח את הפלמ"ח ושנתן לו עדיפות על פני הגיוס לצבא הבריטי.

בן גוריון חשש כל הזמן כי יגאל אלון מפקד הפלמ"ח מדווח לטבנקין  באמצעות גלילי ( אניטה שפירא, 2014 ) .

בניגוד למה שחשב בן-גוריון יגאל אלון , מפקד הפלמ"ח, לא היה מחסידיו המובהקים של טבנקין. הוא לה היה שייך ל"חצר" העין חרודית. הוא היה בן דור אחר וממעגל תרבותי שונה( אניטה שפירא, 2004) .

טבנקין היה קנאי ביותר בנושא פינוי יישובים במהלך מלחמת העצמאות. הוא התנגד אפילו לפינוי נשים וילדים. הוא האמין שאנשים מגינים ביתר הקרבה על ביתם ומשפחתם מאשר על משלט עזוב.

יצחק טבנקין , ברית המועצות ו"האינטרנציונל"

מכוח אמונתו ב"חוקי הברזל" השולטים בהיסטוריה היה יצחק טבנקין משוכנע שברית המועצות וה"אינטרנציונל" הקומוניסטי עתידים לנצח במלחמה עם המדינות הקפיטליסטיות .

הוא צפה שמדינת הלאום היהודית תקום במסגרת ה"אינטרנציונל" הקומוניסטי כאשר ישלוט בעולם כולו , ולכן התנגד להקמת מדינת ישראל אחרי החלטת האו"ם בטענה שעדיין לא הושלמה התשתית הדמוגרפית , ההתיישבותית והכלכלית להקמת המדינה ועדיין ארץ ישראל נמצאת בגוש הקפיטליסטי אימפריאליסטי ולא בגוש הקומוניסטי בהנהגת " ברית המועצות ".

הוא אמנם נתקל בהתנגדות של "ברית המועצות" לציונות , אולם היה בטוח שמדובר במשגה היסטורי שיתוקן בבוא הזמן , ולפיכך לחם ללא התפשרות על דרישותיו הלאומיות . אך דווקא על רקע זה הזדקרה לעין ההכרה שעליה חינך את הדור הצעיר של תנועת  הקיבוץ המאוחד : " ברית המועצות" היא " המולדת השנייה" של מעמד הפועלים היהודי , התרבות הפרולטרית היא התרבות שעליה יש לחנך את הנוער העברי במולדתו , בתרגומה ובחיקויה בעברית , במקום מורשת התרבות היהודית שאותה פסל , כאמור , כמורשת דתית גלותית .

כך התפתח הפרדוכס : לאומנות עברית אקטיביסטית , מזה , והתבוללות מוחלטת בתרבות הפרולטרית , מזה . על רקע זה התחולל בתנועת " הקיבוץ המאוחד" ובתנועות הנוער שלה מאבק פלגני בין מגמת המיעוט של תומכי הרעיון הקיבוצי של שלמה לביא וחברי מפלגת פועלי ארץ ישראל , לבין הרוב של תומכי הרעיון הקיבוצי של יצחק טבנקין וחברי מפלגת " אחדות העבודה" .

מאבק זה התעצם על סף הקמת המדינה והסתכם בפילוג בין שתי תנועות קיבוציות : " הקיבוץ המאוחד" ו"איחוד הקיבוצים והקבוצות" , בין שתי תנועות נוער "  המחנות העולים" ו"התנועה המאוחדת "  ובפילוג הקיבוצים עצמם ואפילו בפילוג המשפחות  (אליעזר שביד, 2012) .

הפרק הכואב בדרכו הקיבוצית של טבנקין

הפרק הכואב בדרכו הקיבוצית של טבנקין החל למרבה האירוניה עם הקמתה של מדינת ישראל. הקמת המדינה היתה לקו השבר העמוק ביותר בתולדות התנועה הקיבוצית. עד שקמה המדינה היוו הקיבוצים מוקד העשייה הציונית-חלוצית. לאחר יסוד המערכות הממלכתיות הם נדחקו לשוליים מבחינות רבות. גלי העלייה כמעט שפסחו עליהם; הבטחון נמסר לידי צה"ל; משקלם החינוכי והציבורי ירד. חמורה מכל היתה שואת יהדות אירופה, שהכריתה את העתודות ואת מקור הצמיחה החשוב ביותר של התנועה הקיבוצית.

לאחר הפילוג היה הקיבוץ המאוחד לקטנה מבין שלוש התנועות הקיבוציות העיקריות. האקטיביזם הפורץ גבולות היה לתחושה של תנועה במצור, מוקפת בגורמים עוינים. רק לאחר מלחמת ששת הימים נראה היה ליצחק טבנקין, שהנה ימיה של החלוציות שבים כקדם. אלה היו שנותיו האחרונות ( גד אופז , 1993 ) .

tavenkin 2

 התנועה לארץ ישראל השלמה לאחר מלחמת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים היה טבנקין מראשי הנלחמים נגד חלוקת הארץ מחדש בנימוק שזכותם של היהודים ליישב את הארץ כולה . עם זאת עמד על כמה עקרונות : התיישבות בצד הערבים ולעולם לא במקומם ; התנגדות נמרצת לרעיון יוזמת הטרנספר בכל צורה שהיא ; שאיפה להבטחת שוויון זכויות ( ברוך כנרי, 2007) .

יצחק טבנקין לאחר מלחמת ששת הימים : התנועה למען ארץ ישראל השלמה

לאחר מלחמת ששת הימים, היה מאבותיה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה( ויקיפדיה)  .

לדעת יעקב צור תפיסה זו של יצחק טבנקין הייתה נטועה עמוק בהשקפתו המדינית עוד לפני הקמת המדינה.

יעקב צור מתאר אותו בספרו כאחד מחלוצי העלייה השנייה, "מורה הדרך האידיאולוגי של הקיבוץ המאוחד וממנהיגיה של אחדות העבודה ההיסטורית ומפא"י". קו בולט שאיפיין אותו היה "נאמנות בלתי מתפשרת לארץ ישראל על כל מרחביה… 'בין הלבנון וים סוף, ובין ים התיכון ובין המדבר הערבי והמדבר של עיראק נמצאת ארץ ישראל השלמה'". הוא תמך בקו שהיה מנוגד לעמדת הרוב בתנועת העבודה (שתמכה בחלוקת הארץ) ואיפיין את תנועתו, הקיבוץ המאוחד, שדגלה במימוש הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל דרך הגשמת ההתיישבות בכל חלקיה.

עמדת טבנקין, שהיתה כמעט רליגיוזית, באה לידי ביטוי בכל המחלוקות הגדולות בשאלת חלוקת הארץ. כבר ב–1937 גיבש עמדה חד־משמעית נגד החלוקה, שנבעה מראייה ערכית ועקרונית ולא מראייה פרגמטית.

 בדבריו הדגיש טבנקין את הפן האמוני, הרווי במיסטיקה: הקשר הרגשי לארץ והזכות הבלעדית עליה; ארץ ישראל היא שלמות אורגנית, כמו גוף חי. הוא טען כי חלוקת הארץ והעברת חלקה הגדול למדינה הערבית הן צעד גלותי, אנטי־ציוני ואנטי־סוציאליסטי מובהק. החלוקה תבלום בהכרח "את המהלך הציוני של השיבה לקרקע, לייצור ולטבע, ותחזיר את היהודי לחיי העיר ולמקצועות הגולה". ( יחיעם וייץ , עיתון  " הארץ", 17 למרץ 2016  )

המתח בין יצחק טבנקין ויגאל אלון לאחר מלחמת ששת הימים

תוכניתו המדינית של יגאל אלון, גובשה שכיהן בשנת 1968 כשר העבודה. עיקרה היה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ברוב שטחי הגדה המאוכלסים בצפיפות באוכלוסייה ערבית. כדי לבסס גבול ביטחון הציע אלון לחבר לישראל רצועה לאורך בקעת הירדן, כל הר חברון וחלק ממדבר יהודה. חלק מחבריו בתנועה ראו בתוכנית סוג של חילול קודש: "ויתור על העיקרון המכונן של שלמות בלבה של ארץ ישראל המקראית". אלון עצמו הבין היטב שהתוכנית שוברת את רצף אמונת הקיבוץ המאוחד בשלמות הארץ.

מבחינת טבנקין, שראה באלון את תלמידו הבולט והאהוב, התוכנית היתה מכה לא קלה. אלון סיפר כי "היתה לי איתו שיחה ארוכה וכאובה, אחת מהמכאיבות ביותר שהיו לי בימי חיי עם יצחק טבנקין". בערוב ימיו (טבנקין מת ב–1971) המתח בינו לאלון וגלילי, שלא היה חסיד מובהק של רעיון ארץ ישראל השלמה, העמיק והתבטא בריחוק וניתוק אישיים. גלילי התנגד להצעת טבנקין לשתף פעולה עם אישים מהימין הפוליטי במאבק למען ארץ ישראל השלמה. הוא חשש כי צעד זה עלול לפגוע במעמדו הציבורי והפוליטי. תגובת טבנקין היתה מרירה: "יגאל וחברים אחרים מפנים תשומת לב לשלטון. מזניחים שאלת ההתיישבות". ( יחיעם וייץ , עיתון  " הארץ", 17 למרץ 2016  )

אחרי מותו של יצחק טבנקין גברה הרוח היונית בקיבוץ המאוחד וגרמה לשקיעת האמונה בשלמות הארץ, "אמונה שהיתה ערך מכונן בתורתו של טבנקין ובדרכו של הקיבוץ המאוחד מתחילת דרכו ב–1927". זהותו המיוחדת הלכה ונעלמה עד פירוקו ב–1980. מדובר אפוא בתהליך טראגי: הצורך להתמודד עם המציאות המורכבת ששררה אחרי המלחמה פגע בדי.אן.איי של התנועה הזאת.

בשנותיו האחרונות ביטא  יצחק טבנקין אכזבה על שלא קמו המונים ליישב " חבלי ארץ ריקים " מיד לאחר המלחמה וטען כי בכך נשמטה מידי היהודים הזדמנות היסטורית . הוא נפטר באפעל ונקבר בעין–חרוד בשנת  1971.

לסיכום שבה וחוזרת השאלה, מהו שהכשיר את יצחק טבנקין להיות דמות מרכזית כל-כך בתולדות התנועה הקיבוצית בפרט והמפעל החלוצי-ציוני בכלל. הוא לא היה בן דמותו של החלוץ הקלאסי. הוא לא זכה להשכלה שיטתית ולא נשא בציקלונו תורה מגובשת. ואולי זאת היתה הסיבה ליחסו החשדני והמסתייג כלפי המשכילים מקרב עולי גרמניה, שהצטרפו לתנועה הקיבוצית בשנות ה- 30.

הוא לא ניחן בעומק המחשבה של ברל כצנלסון ולא בתבונת המעשה של דוד בן-גוריון. הוא גם לא היה נואם מרשים וסוחף. נאומיו לקו בארכנות וכמונוטונית, אם כי הוא הירבה לשלב בדבריו דימויים ומשלים עממיים. סוד כוחו היה בהזדהות השלמה, שהיתה לו עם תחושת השליחות. לדידו של טבנקין, היו הוא והתנועה שהנהיג יישות אחת.

מוקד שליחותו של טבנקין היה העם היהודי. הוא חי בחרדה מתמדת לעתיד קיומו והישרדותו של העם, שאליו היה קשור בכל נימי נפשו. אף שהיה יהודי חילוני, מנוכר מילדותו למסורת ולדת, לא נפגמה רגישותו לגורל הלאומי. ( גד אופז , 1993) .

טבנקין הנחיל לתנועתו רוח אנרכיסטית, המתייחסת למדינה כאל רע הכרחי במקרה הטוב ואל השלטון כדבר שלילי מעיקרו. הוא לא ראה במדינה, בהקמתה ובקיומה ערך בפני עצמו, אלא כלי להגשמת הציונות הסוציאליסטית. תפיסתו הייתה: עם ישראל – רובו ככולו, בארץ ישראל – רובה ככולה, חי – רובו ככולו חי בקומונות. אגב, הופתעתי מכך שהסיסמה הזאת, שהייתה שגורה על פיו של טבנקין, אינה מצוטטת בספר. ריבונות, גבולות, שלטון, מדינה – כל אלה משמעותיים הרבה פחות, ואם אינם משרתים את האידאה, אין בהם טעם. ולכן, אם הקמת המדינה כרוכה בחלוקת הארץ – עדיף לא להקים את המדינה ולהמשיך ליישב את הארץ, עד שניתן יהיה בעתיד להקים מדינה על כל א"י. כאשר הקיבוץ המאוחד דגל בעמדה זו גם אחרי השואה, ולא הבין את ההכרח במדינה יהודית בהקדם האפשרי, גם אם היא כרוכה בחלוקת הארץ, ואי אפשר היה להקימה אלא באמצעות חלוקת הארץ, הוא גילה קנאות דתית, שאינה מתחשבת במציאות ובצרכים האמתיים של העם היהודי והיישוב. זו, לטעמי, הסיבה לכך, שחרף ההצלחות האדירות של הקיבוץ המאוחד באותן שנים, כמו הקמת הפלמ"ח ותפקידו האדיר במלחמת השחרור בהנהגת מפקדים מן התנועה, והצלחותיו בהעפלה, בחומה ומגדל, בהתיישבות בנגב ועוד – נדחקה התנועה ומפלגתה, אחדות העבודה, אל השוליים. היא פשוט איבדה את הרלוונטיות שלה  (אורי הייטנר , 2016) .

העדפת הארץ על המדינה, באה לידי ביטוי גם בהתנגדותה לממלכתיות ובדגש שביקשה להציב על חלוציות וולונטרית, גם לאחר הקמת המדינה. היא באה לידי ביטוי בבוז כלפי הציונות המדינית, המהלכים המדיניים והשפעתם על המציאות. היא באה לידי ביטוי גם בכך שחזון ארץ ישראל השלמה לא צייר גבולות (אורי הייטנר , 2016) .

המניעים של יצחק טבנקין  

החוקר ד"ר ראובן שפירא מדגיש את הערצתו של טבנקין  לברה"מ החל מ-1937 ואת רצונו לחזק את כוחו ומעמדו המצויים בסכנה מבפנים בקיבוץ המאוחד ומבחוץ עקב מתקפת 'איחוד התנועה הקיבוצית' של ברל-בן-גוריון.

גם התנגדותו יצחק טבנקין לחלוקה באותה שנה מוסברת במאמץ להגן על כוחו ומעמדו ע"י יצירת ניגוד עם הסכמת בן-גוריון להצעת החלוקה של ועדת פיל, דבר שגם חזן ויערי עשו עם הצעתם למדינה דו-לאומית.

הסבר התנהגות של פוליטיקאים תמיד חייב לחפש מה בקונטקסט המיידי של פעולתם המסויימת מציע מניעים סבירים לבחירותיהם, ובשתי התנועות שמירת עצמאותן משלטון בן-גוריון-ברל היה מניע ראשי הן לשמאלנות והן להתנגדות לחלוקה (ראובן שפירא, 2013  . 2011) .

 

 מקורות המידע

גד אופז , " ארבעה מייסדים ומנהיגים – מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יצחק טבנקין : המנהיג והתנועה – יישות אחת" , בתוך : נאור מרדכי ( עורך) . סידרת עידן ; 17, יד יצחק בן צבי , 1993 .

יצחק טבנקין – ויקיפדיה

יעקב צור . מן הים עד המדבר: טבנקין והקיבוץ המאוחד באמונה ובמאבק לשלמות הארץ. הוצאת יד בן־צבי ויד טבנקין, 356 עמודים

ברוך כנרי , "יצחק טבנקין" בתוך : רוביק רוזנטל, יוסף דן, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם ודרק יונתן פנסלר (עורכים), זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי – כרך שני : תנועות לאומיות וחברתיות; החברה הדתית מול החילון והמודרנה; העברית ולשונות היהודים , כתר הוצאה לאור למדא – עמותה לתרבות יהודית מודרנית, ירושלים, 2007.

יחיעם ויץ , "ארץ ישראל השלמה של יצחק טבנקין" , עיתון  , "הארץ" , 17 למרץ 2016 .

יצחק טבנקיןכורח המלחמה וחובת המעשהדבר, 29 בדצמבר 1968

   אניטה שפירא, יגאל אלון : אביב חלדו , סדרת הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד,  2004

 השמאלנים שהאמינו בארץ ישראל השלמה – הבלוג של אורי הייטנר  (פברואר, 2016 ) .

  ראובן שפירא , האמת על הקיבוץ , פרדס , חיפה , 2013

ראובן שפירא, "הערצת ברית המועצות בתנועות הקיבוציות הראשיות: הישרדות מנהיגים בשלב אי-יעילותם ואוליגרכיזציה בישראל", המרחב הציבורי מס. 5, , 2011 , עמ' 92-121.

1

תגובות

  • טבנקין האמין כל חייו בארץ ישראל השלמה. לעומת בגין המשפטן שהלך בדרכי מורו זבוטינסקי וקבע שארץ ישראל היא שזו קבעו האומות של חבר הלאומים בועידת סן -רמו ,ובהסכם השלום בפריז. שם נקבע שמטילים על בריטניה הגדולה להקים מנדט בארץ ישראל-משתי גדות הירדן, ושבריטניה תפעל להקים בית לאומי ליהודים בא"י. גם אחרי שצ'רצ'יל חילק את הארץ לשניים,טענו הרבזיוניסטים ואחר כך בגין שא"י היא אחת,ודרשו מבריטניה לחזור למנדט המקורי.
    לעומתם טבנקין לא קידש את גבול המנדט. הוא ראה את גבולה המזרחי של הארץ לבי בקשתה של התנועה הציונית אחרי מלחמת העולם ה-1:מן המדבר עד הים. כלומר במזרח המדבר הסורי-ערבי,לפי הקו של מסילת הברזל החג'אזית. כבר בשנת 1937 בעקבות החלטות ועדת פיל הוא קבע ש"את גבולות הארץ יקבע התלם האחרון של המחרשה העברית".

    משה מ 7 באפריל 2018 19:27

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *