היום לפני 143 שנים, בי"ט בתמוז תרמ"ב (יולי 1882), הגיעה קבוצת הביל"ויים הראשונה לארץ ישראל. קבוצת החלוץ, שבראשה עמד ישראל בלקינד, הגיעה לנמל יפו, והיוותה את תחילת פעילותה של תנועת ביל"ו בארץ ישראל.
תנועת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה) הוקמה ברוסיה לאחר הפוגרומים של 1881, במטרה לעלות לארץ ישראל ולהקים בה התיישבות יהודית. חברי התנועה היו צעירים מהפכנים שדגלו ברעיונות סוציאליסטיים ופעלו לשיתוף ולעבודה עצמית. עם הגעתם לארץ, התיישבו הביל"ויים בראשון לציון, שהייתה אז מושבה צעירה, והחלו לעבוד בחקלאות.
הביקורת על פקידי הברון רוטשילד ורצונם לעבודה עצמית הובילו למאבקים פנימיים בתוך המושבה, אך הביל"ויים תרמו רבות להתפתחותה של ראשון לציון ולהקמתה של תנועת העבודה הציונית בארץ.
לסיכום, תנועת ביל"ו, שהוקמה ברוסיה בעקבות הפוגרומים, שלחה את ראשוני חבריה לישראל בי"ט בתמוז תרמ"ב (יולי 1882), והם הקימו את ראשון לציון. תנועה זו השפיעה רבות על התפתחותה של ההתיישבות היהודית בארץ, ועל הקמת תנועת העבודה הציונית.
| הביל"ויים הראשונים בארץ ישראל |
הקבוצה הראשונה של הביל"ויים הגיעה לארץ ישראל בי"ט בתמוז תרמ"ב – 1882, במטרה להגשים את רעיון התחייה הלאומית: לעלות לארץ ולהקים בה יישובים חקלאיים. למחרת בואם הלכו למקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ. חברי הקבוצה התקבלו לעבודה במקווה ישראל וחיו שם חיי קומונה, אך סבלו מקשיים רבים: חלקם לא עבדו כלל, וגם אותם שזכו לעבוד – קיבלו שכר עלוב תמורת עבודתם. אחר כך עברו חלק מחברי הקבוצה לירושלים, ושם הקימו נגרייה ובית מלאכה לייצור חפצים מעץ זית. אך גם ניסיון זה לא הצליח, ובינתיים הצטרפו לחברי הקבוצה הראשונה עוד כמה עשרות ביל"ויים שעלו ארצה. במהלך הזמן עזבו חלק מן החברים את האגודה; אחרים שנשארו עברו לעבוד במושבה ראשון לציון או חזרו למקווה ישראל.
שאיפתם של הביל"ויים הראשונים לקנות חלקת קרקע בארץ ישראל ולעבוד בה התממשה רק כשנתיים וחצי לאחר עלייתם ארצה – בחנוכה תרמ"ה (דצמבר 1884): יחיאל מיכל פינס, שנחלץ לעזרת הביל"ויים, השיג הלוואה ורכש בשבילם כ- 3,000 דונם אדמה. על אדמה זאת הקימו הביל"ויים את המושבה גדרה.
נוסף על רעיון התחייה הלאומית, הביאו אתם הביל"ויים רעיונות סוציאליסטיים חדשים של חיי שיתוף ושוויון. וכל אלה באו לידי ביטוי בתקנות הביל"ויים.
