הכינוי "פרהוד" הוא צירוף של שתי מילים בשפה הכורדית העתיקה, שמשמעותן פחד (פיר) מפני אלימות כלפי חסרי ישע (הוד). הוא מתאר את האירועים האלימים, שחוו יהודי עיראק – רציחות, תקיפות ומעשי אונס, אירועים שהיוו נקודת מפנה בתולדות יהודי עיראק. בעקבות הפרעות הוקמה המחתרת הציונית בבגדד, וכעבור עשור עלו לישראל מרבית יהודי עיראק במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה".
ערב המאורעות התגוררו בבגדד כ-80,000 יהודים, שהיוו כרבע מתושבי העיר. הקהילה היהודית ניהלה מערכת מסחרית וכלכלית כמעט עצמאית. בשווקי העיר פעלו אלפי חנויות בבעלות יהודית ושלושה בנקים בבעלות יהודית. יהודי העיר השתלבו כמעט בכל ענפי המלאכה, ואף בלטו במקצועות החופשיים – רופאים, רוקחים, עורכי דין ומהנדסים.
ב-1 ו-2 ביוני 1941, התחולל בעיראק אירוע טראגי שהפך לאחת הנקודות האפלות ביותר בתולדות יהדות עיראק – הפרהוד. פוגרום זה, שיזמו לאומנים עיראקים המקורבים אידיאולוגית למשטר הנאצי, היה רצחני וברוטלי. במהלך הפרהוד, לפחות 179 יהודים נרצחו, 2,118 נפצעו ו-242 ילדים נותרו יתומים.
בנוסף, רכוש רב נבזז מבתיהם ועסקיהם של היהודים, וההערכה היא שכ-50,000 אנשים נפגעו מהביזה
ברקע האירועים, עמד ד"ר פריץ גרובה, ששירת כשגריר גרמניה בעיראק בין השנים 1932 ו-1941. גרובה, מזרחן בהשכלתו, ניצל את תפקידו כדי לבסס קשרים עם האליטה העיראקית ולתמוך בפעילות פאשיסטית ואנטישמית. במסגרת זו, שגרירות גרמניה בראשותו העבירה תמיכה כספית נדיבה למטרות אלו והזמינה אינטלקטואלים ואנשי צבא עיראקים לביקורים בגרמניה במימון המפלגה הנאצית. בנוסף, השגרירות החדירה תעמולה אנטישמית לעיתונות המקומית, ורכשה את העיתון הנוצרי "אל-עאלם אל-ערבי".
בעיתון זה, החל מאוקטובר 1933, פורסם מדי יום בהמשכים התרגום לערבית של ספרו של אדולף היטלר, "מיין קמפף", שנכתב על ידי העורך סלים חסון. בתקופה זו, ננקטו בעיראק צעדים רבים שנועדו להצר את צעדי היהודים, שהיו בעלי השפעה פוליטית וכלכלית רבה במדינה. המדיניות האנטי-יהודית כללה הגבלות. כלכליות, סוציאליות ופוליטיות, שהעמיקו את הפגיעה בקהילה היהודית והכינו את הקרקע לפוגרום הפרהוד.
האירועים האלו הם עדות נוספת לקשרים ההרסניים שנרקמו בין גורמים אנטישמיים ברחבי העולם לנאצים, והשפעתם המזיקה על קהילות יהודיות במזרח התיכון ובמקומות אחרים…
ראו גם :
יהי זכרם ברוך.
0