תרומתו של ד"ר יצחק ארד להתבססות יד ושם בתודעת השואה בעולם ובישראל

415

בין 1972 ל-1993 היה יצחק ארד  יו"ר הנהלת יד ושם. "בניתי אתר פיזי למבקרים, המסַפר ומציג את קורות השואה. הרחבתי את החינוך והמחקר של הנושא והנחתי יסודות להפיכת המקום למרכז עולמי להנצחת זכר השואה ומורשתה", תיאר. "למרות שנים של היעדר יחסים דיפלומטיים עם מדינות הגוש הקומוניסטי במזרח-אירופה, הצלחתי ליצור קשרי עבודה עם ארכיונים במדינות אלה ולהשיג שם מאות אלפי מסמכים הנוגעים לשואה", התגאה. ב"יד ושם" בהנהלתו ביקרו ראשי מדינות העולם, בהם נשיאי ארצות-הברית וברית-המועצות, נשיא מצרים סאדאת ואחרים (מקור) .

שני השינויים המהותיים שהתרחשו בעשור זה בתחום יום הזיכרון היו העתקת הטקס לערבו של יום הזיכרון והשימוש ברדיו ובטלוויזיה להעברת הטקס של יום השואה  תוך הגדלת וחשיפת האירוע באמצעות הרדיו והטלביזיה.   בזכות מהלך זה , שיזם ד"ר יצחק ארד, נוצרה האפשרות להעצמת האירוע במסגרת משפחתית בכל רחבי ישראל . ההאזנה או הצפייה המשותפת בטקסים באמצעות הטלביזיה , שיזם ד"ר יצחק ארד איפשרה את העמקת תודעת הזיכרון המשותף, במשפחות ישראליות.

שינוי זה  איפשר לא רק את העמקת המודעות לשואה אלא גם את קביעת המסרים שהועברו דרכו . תודעת הזיכרון של השואה במשפחות הישראליות , בזכות היוזמה של ד"ר יצחק ארד הלכה וגברה ( ד"ר מולי ברוג , יד-ושם למי? : המאבק על דמותו של הר הזיכרון , הוצאת אוניברסיטת בר אילן , 2019 ) .

הקמת המרכז העולמי להוראת השואה ביד ושם

יוזמה נוספת של ד"ר יצחק ארד בשיתוף הנלת משרד החינוך הייתה להקים ביד ושם מרכז עולמי להוראת השואה  שבו ביקרו עשרות אלפי תלמידים ישראליים מדי שנה ואלפי מורים נרשמו להשתלמויות בנושאי השואה  (( ד"ר מולי ברוג , יד-ושם למי? : המאבק על דמותו של הר הזיכרון , הוצאת אוניברסיטת בר אילן , 2019 ) .

יוזמה נוספת של ד"ר יצחק ארד היתה הפיכת תערוכת הקבע למוזיאון היסטורי ביד ושם .

שולבו טכנולוגיות תצוגה מתקדמות כגון מקרני שקופיות ממחושבים , מחשבים , סרטונים ועוד . מיטב המעצבים והארכיטקטים גוייסו להפיכת המוזיאון ההיסטורי לחוויה לכל  מבקר .

הרחבה ופיתוח של היכל השמות ביד ושם

היכל השמות ביד ושם הוא האנדרטה של העם היהודי לזכר כל יהודי שנרצח בשואה – מקום בו מונצחים לדורות שמותיהם של שישה מיליון קורבנות השואה. ההרחבה והפיתוח של היכל השמות היא במידה רבה תודות לדחיפה שנתן לכך ד"ר יצחק ארד בתפקידו כיו"ר יד ושם.

יד ושם, בתמיכת קהילות וארגונים יהודיים ברחבי העולם, מוביל את המשימה ההיסטורית להנצחת קורבנות השואה היהודים באמצעות איסוף "דפי עד" – המהווים "מצבות סמליות" לקורבנות ומטרתם לשחזר את זהותם וסיפורי חייהם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. את דפי העד ממלאים ניצולים, בני משפחה, חברים ומכרים לזכרם של יהודים שנספו בשואה. מתועדים בהם שמות, פרטים ביוגרפיים וכשניתן גם תצלומים של כל קורבן וקורבן. 800,000 השמות הראשונים המונצחים על גבי דפי עד נאספו בשנות ה-50 של המאה ה-20. מאז נמשך המאמץ העולמי לזהות את קורבנות השואה האלמוניים בכדי שיונצחו לעד.

מאמצי האיסוף נמשכו לאורך השנים בישראל ובקרב קהילות יהודיות בתפוצות. "חדר השמות" נפתח ב-1968 ביד ושם שבירושלים. החדר היה המאגר של דפי העד המקוריים, הכתובים בכתב יד, אשר אוחסנו בתיקי "יזכור" מיוחדים, מסודרים לפי סדר ה-א'-ב' של שמות הקורבנות. ב-1977 נחנך בניין "היכל השמות" בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין ויושב ראש הועד הבינלאומי של יד ושם, יוסף בורג.

בין השנים 1984-1985 צילם יד ושם במיקרופילם קרוב ל-1.1 מיליון דפי עד שנאספו עד אז. על רקע מספר גדל והולך של פניות הציבור באשר לגורלם של קורבנות שואה, איפשר המיקרופילם לצוות לחפש את השמות באופן יעיל יותר ולשפר את השירות לקהל. בהזדמנות זו גם נוצר עותק גיבוי חיוני של אוסף דפי העד. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 נאספו בהיכל השמות בממוצע כ-15,000 דפי עד חדשים מדי שנה. בעקבות נפילת "מסך הברזל" בברית המועצות לשעבר עלה באופו דרמטי מספר דפי העד שהתווספו להיכל השמות ובשנות ה-90 הגיע לכדי 35,000 מדי שנה.

בשנת 1990 הרחיב היכל השמות את פעילותו מעבר לדפי עד, והחל לאסוף ולעבד רשימות שמות שמקורן בתיעוד גירושים, מחנות וגטאות. מחשוב השמות מכל המקורות השונים החל בסוף 1991 והתרחב עד לסוף 1998, כשכמעט מיליון שמות מוחשבו ( מקור) .

יצחק ארד עם נכדתו בשנת 2018 , יהי זכרו ברוך !!!!
1
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *