שמעון פרס ותכנית הייצוב הכלכלית של 1985- מבט מבפנים

2003

לזיכרו של שמעון פרס ז"ל , הנשיא ה-9 , שהלך לעולמו הבוקר והציל את מדינת ישראל בשנת 1985

התוכנית לייצוב הכלכלה בישראל בהובלת ראש הממשלה דאז שמעון פרס החלה בעקבות החרפת המצב הכלכלי בישראל .

הבעיות הכלכליות של ישראל בשנות ה80 היו אינפלציה תלת-ספרתית, גרעון במאזן התשלומים שכבר הקטין את יתרות המט"ח של המדינה לרמות מסוכנות, ורמת חוב גבוהה. בשנת 1984 הגיעה האינפלציה  בישראל לגובה של כ-400 אחוז.

תוכנית הייצוב הכלכלית הוא שמה של תוכנית כלכלית שהוחלה בשנת 1985 בישראל, וכוונה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק.

התוכנית זכתה להצלחה, והיוותה נקודת מפנה במדיניות הכלכלית בישראל, שעברה בהדרגה ממדיניות בעלת אופי סוציאל-דמוקרטי מובהק, למדיניות המאופיינת בקווים ליברליים וקפיטליסטיים יותר.

הצלחת התוכנית והרצון לשמור על מסגרת תקציבית, הביאו לחיזוק מעמדו של אגף התקציבים במשרד האוצר, כך שמאז הוא האגף בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הממשלה ותפקודה.

בניגוד לעסקות החבילה החלקיות שקדמו לה, הצליחה באופן יוצא מן הכלל ואף היוותה דגם לתוכניות במדינות אחרות. היעדים העיקריים של התוכנית הושגו:

האינפלציה ירדה מיידית לקצב של כ-18 עד 20 אחוז לשנה. משם בהדרגה, לאורך 10 שנים ירד קצב האינפלציה בישראל לרמה שנתית חד-ספרתית.

עיקרי התכנית הכלכלית בהנהגת ראש הממשלה שמעון פרס ב1985 :

צמצום הגרעון הממשלתי

התוכנית קראה לצמצם את הגרעון בסכום שאפתני של 750 מיליון דולר.

כשליש ממנו על ידי הקטנת הוצאות הממשלה בדרך של קיצוץ בפעילות הממשלתית, כולל פיטורי עובדים ממשלתיים.

כשליש על ידי הגדלת הכנסות הממשלה באמצעות הפעלת החוק למיסוי בתנאי אינפלציה והטלת מס יסף על חברות ועצמאים.

השליש האחרון על ידי הקטנת תשלומי ההעברה הממשלתיים ובראשם הסובסידיות למוצרים ושירותים.

הקפאת מחירים, שערי חליפין ושכר

מרכיב מרכזי בתוכנית הייצוב היה מערכת של עוגנים נומינליים שקובעו כדי לאפשר את ייצוב רמת המחירים.

הקפאת מחירים – באמצעות התקנות לשעת חירום ואחר–כך בחוק מיוחד, הוכרז על פיקוח ממשלתי על מחירי מוצרים ושירותים רבים שהם חלק נכבד מסל הצריכה של האזרח הממוצע. צמצום הסובסידיות גרם למחירי מוצרי יסוד לזנק ולהיות מוקפא בערכים גבוהים.

קיבוע שער חליפין – שער השקל פוחת בשיעור של 18.8% ביחס לדולר וקובע ברמה החדשה של 1,500 שקל ישן לדולר.

הקפאת שכר כללית.

פעולות נוספות

במסגרת התוכנית חוללו שינויים מהותיים במנגנון הפעלת התקציב הממשלתי.

"חוק אי ההדפסה"- תיקון לחוק בנק ישראל האוסר על הבנק להדפיס כסף במטרה לכסות את גרעונות הממשלה

חוק ההסדרים – על מנת ליישם את התוכנית, הוצע מנגנון חוקי חדש בשם חוק ההסדרים שנועד לצרף לחוק התקציב חוקים ותקנות שיאפשרו את ביצועה המוצלח של התוכנית לייצוב המשק.

נחקק חוק יסודות התקציב, הקובע את עקרונותיו של תקציב המדינה.

ביטול פיקדונות הפת"מ – מנע מתושבי ישראל לרכוש מט"ח בחשבונות הבנק אלא רק מכשירים צמודי מט"ח.

החלפת המטבע – ביום 4 בספטמבר נכנסו למחזור המטבעות והשטרות של שקל חדש שהחליף את השקל רשמית ב-1 בינואר 1986.

סיוע נדיב מארצות הברית– ממשל רייגן הוסיף על הסיוע השנתי ה"רגיל" בסך שלושה מיליארד דולר סיוע חירום בסך 1.5 מיליארד דולר בעת הפעלת תוכנית הייצוב.

מקור

"או שהישיבה תיגמר או שהיא תגמור אותנו" – הלילה הלבן שהכריע את גורל המשק כולו

כמעט 24 שעות נמשך הדיון הדרמטי שניהלה ממשלת ישראל ב–30 ביוני 1985. הוא החל ביום ראשון בשעה 9:30 בבוקר והסתיים למחרת בשעה 9:00. הפרוטוקול שלו, שסווג כ"סודי ביותר", כולל 319 עמודים והיה מהארוכים בתולדות המדינה. על הפרק עמדה החלטה גורלית על אישור תוכנית החירום להצלת המשק ובלימת האינפלציה המשתוללת.

את הישיבה המרתונית ניהל ראש ממשלת האחדות הלאומית, שמעון פרס. קולו של סגנו, יצחק שמיר, כמעט לא נשמע לאורך הדיון. "אנו הערב נגמור את הישיבה. או שהישיבה תיגמר עם ההחלטות, או שהישיבה תגמור אותנו", אמר פרס לשריו. אחד מהם, שר הבינוי והשיכון דוד לוי, מחה על התנאים הבלתי אפשריים שבהם התנהל דיון כה חשוב, ואמר: "איך שרים יוכלו להסביר ולנמק, כשמחציתם ישנים?". פרס לא נרתע והשיב: "זה הזמן הטוב ביותר לקבל החלטות. אני מחכה לרגע הזה הרבה זמן".

peres-2

שיטת העבודה של פרס קבעה תקדים. "הלילה הלבן, שפרס ארגן לשרים, בלי שנתן להם זמן לקרוא את התוכנית מראש, היה התקדים וההשראה לחוק ההסדרים הבעייתי שנהוג מאז בארצנו", אמר גולדברג. "מאז, הממשלה פעם בשנה עושה לכנסת מה שקרה לראשונה באותה ישיבת ממשלה", הוסיף.

פרס היה ישיר, חד ותקיף בדבריו. לנגד עיניו עמדה אינפלציה של 450%, שהפכה לבעיה חמורה בתחילת שנות ה–70, כשהוצאות הממשלה הפכו גדולות בהרבה מההכנסות ממסים ואת הגירעונות מימנו הממשלות באמצעות הדפסת כסף חדש. הוא דחק בשרים לאשר את התוכנית לקיצוץ 750 מיליון דולר בתקציב הממשלה.

"מה לעשות? האמת היא, שהמצב הוא אומלל. אף אחד לא עושה צעד, מפני שהוא משוכנע בצדקתו. כל הצעדים שאנו נוקטים הם בהיעדר ברירה — פשוט, אין דרך אחרת… נקלענו למצב של אין ברירה. אף אחד לא עושה זאת, מפני שהוא חושב שזה הדבר הכי טוב בעולם", אמר פרס לשריו. "האלטרנטיבה היא נוראה", אמר, בהתייחסו לאפשרות שישראל תישאר ללא מטבע זר ועם אינפלציה גואה. בחלק אחר של הדיון הוסיף: "חברים, אתם לא רוצים לעשות שום דבר, בבקשה… כאן מנסים לעשות קיצוץ, שאיננו הכי גדול בעולם… כולנו נתחיל לבכות? אני יודע שזה קשה".

הדיון היה עמוס במלים דרמטיות ובאיומים על עתיד המדינה אם לא תאושר התוכנית. מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון, הודה כי התוכנית היא "הימור". "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור", אמר. שר החינוך יצחק נבון התמלא חשש, ותהה: "הימור — פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?". ראש הממשלה שמעון פרס השיב באופטימיות: "הימור — פירושו של דבר, שזה יכול להצליח". שר הביטחון, יצחק רבין, היה פחות בטוח, ואמר: "מרבית המהמרים מפסידים".

אחרי שעות ארוכות של דיונים אישרו חברי הממשלה את התוכנית הכלכלית. "תודה מקרב לב גם לבנות הנחמדות, לכל סוגיהן, בוקר טוב לכן", סיכם ראש הממשלה פרס בהתייחסו לקלדניות. שריו היו מותשים אחרי לילה ללא שינה. "פרס, לעומתם, דווקא נמרץ, אלגנטי, ושרמנטי כתמיד… הוא מודה בג'נטלמניות לקלדניות וממשיך בחיוניות שמעון פרסית אופיינית אל בוקר עמוס של יישום החלטות הממשלה", סיכם ד"ר ישי מעוז מהמחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.

מקור וקרדיט : עופר אדרת , עיתון "הארץ"

פרופ' חיים בן שחר (חב"ש), מחשובי הכלכלנים בישראל  על הצלחת תכנית הייצוב הכלכלית ב1985 : 

לאחר הקמת ממשלת הרוטציה כיהן פרס ראשון כראש הממשלה, אך נמנע מלאמץ את המלצות קבוצת הייעוץ. במקום זאת ניסה תחילה שתי עסקות חבילה חלקיות עם ההסתדרות, ששתיהן נכשלו. "פרס חשש שאם התוכנית תיכשל ההשלכות על כלכלת ישראל יהיו קשות מדי", מספר חב"ש. "לכן הוא העדיף עסקות חבילה, ורק לאחר שהחבילה השנייה נכשלה – התפרסם מדד אפריל 1985 שהיה ענק, והיה ברור שהאינפלציה לא נעצרת – הוא הסכים. הבנו שצריך לעזור לפרס להחליט על תוכנית הצלה כלכלית. בישיבה עם הכלכלנים ואנשי האוצר, שנמשכה אל תוך הלילה, פרס קיבל את ההחלטה הקריטית על תוכנית הייצוב".

תרומתו העצומה של פרס הורגשה גם בשלב הקריטי של אישור התוכנית בממשלה, כאשר שרי הליכוד בחרו להתנגד לה, בעוד שרי העבודה תומכים. בישיבה דרמטית שנמשכה 19 שעות רצופות, ובמהלכה פרס אפילו יצא לקיים משא ומתן עם מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, שרצה לפתוח בשביתה, הצליח פרס להביא לאישור התוכנית על חודו של קול. "פרס איים על שרי הליכוד, שאם התוכנית לא עוברת הוא מחזיר את המנדט לנשיא", מספר חב"ש. "זאת היתה מדיניות מזהירה של פרס, שהתגלה כראש ממשלה בעל יכולות אדירות. רק בזכותו התוכנית עברה".

"התוכנית הצליחה בזכות שילוב של ארבעה מהלכים", אומר חב"ש. "מעבר מגירעון תקציבי לאיזון תקציבי; פיחות חד פעמי וקיבוע שער החליפין אחר כך; שחיקת השכר בכ־12%, בכך שנתנו תוספת יוקר חלקית בלבד; ומדיניות ריבית ריאלית גבוהה מאוד, של יותר מ־30%. כל אלה יחד הביאו להצלחה, והלקח מהתוכנית הוא אותו לקח קבוע: חשוב לנהל מדיניות כלכלית אחראית ונבונה".

מקור : מגזין , דה-מרקר ,יולי , 2015 

2
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *