שלאלה: עיר כרמל הקדומה
שמעון דר ויגאל בן־אפרים
סיכום של יותר מעשר שנים של חפירה בחורבת שלאלה, שהחוקרים זיהו עם עיר כרמל הקדומה, שהיתה מיושבת מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופת המנדט הבריטי.
הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 288 עמודים, 195 שקלים.
מחצבות קדומות
במחצבות קדומים באזור הכרמל נבחין בעשרות "מדרגות אבן" שמוליכות לשום מקום… "מדרגות אבן" אלו שימשו כמחצבה, כנראה בתקופה הביזאנטית, אז סיפקה המחצבה אבנים לבניית הישובים הקרובים: ח'רבת שלאלה וחורבת רקית. בקצה המזרחי של המחצבה נאתר מערת קבורה ומעל העיקול בכביש חצוב בסלע – "ים", שהוא חלק מבית בד. חציבת "הים" בסלע מרמזת על הגידולים באזור בתקופות קדומות. המסתכל סביב יוכל לדמיין לעצמו תמונת נוף שונה ובה החורש נעלם ובמקומו שרועים בשטח כרמי זיתים וכרמי ענבים. זו גם הסיבה להימצאותו של גת לייצור יין, בהמשך השביל אחרי שרידי בית הבד.
ראו גם :
לתולדות ההתיישבות הכפרית בכרמל בעת העתיקה
אזור הכרמל היה אם כן פריפריה יישובית לאורך מרבית התקופות בהיסטוריה היישובית של הארץ, והפעילות היישובית בו התאפיינה בגלים, בחוסר יציבות ובהיעדר רציפות היסטורית ארוכת יומין. בראשית המאה התשע־עשרה, לאחר שנים רבות של הזנחה יישובית גם לאורך מישור החוף ושולי ההר, היה הר הכרמל ספר יישובי מובהק; שכנו בו רק מספר יישובים דרוזיים ושורת כפרי קבע במדרונות הסמוכים לשקע הקישון מצפון ולמישור החוף ממערב.
ברם היו תקופות היסטוריות שבהן פרח היישוב על הכרמל, נוצרו בו יישובי קבע גדולים למדי, עמקיו הפנימיים ומישורי ההר נוצלו לגידולי מזרע, כרמים וזיתים, ויישובים מסוימים בו, כגון סומקה, שלאלה ועִ ספיא, הפכו למוקדים של ייצור חקלאי ועושר תרבותי, שהתבטא בבניית מבני מגורים ומבני ציבור רחבי מידות.
בתקופות אחרות התהווה בהר דגם של יישובי חווה או אחוזות משפחתיות גדולות ורחבות ידיים, ובמרכזם מבנים מוגנים וחזקים. כל אלה הפכו למעשה לחורבות ולאיי יישובים, בעיקר לאחר הכיבוש הממלוכי.
רוב היישובים בכרמל היו מקובצים, מכונסים, והוקפו בקירות מגן ובמצדי שמירה או תצפית .החוקרים מציעים גם הבחנות חדות יותר על סמך ממצאי הסקר, כגון תכנון יישובי, ומבססים טענה שרוב היישובים היו מתוכננים על פי מערך יישובי סדור, ושהמבנים בכל המִ דרג היישובי היו בעלי שלושה מפלסים, כולל מרתפי אחסון. מאחר שבכל היישובים נמצאו מערכות הגנה,הסוקרים מסיקים שהשלום והביטחון שאפיינו בדרך כלל את האימפריה הרומית בשתי המאות הראשונות לסה"נ (פַּקס רומנה), לא שררו באופן מלא בכרמל, ושתנאי הביטחון המשתנים בו חייבו הגנה על האתרים.
יש בחלק של הספר גם סיכומים קצרים על מערכות המים ועל הבסיס הכלכלי של יישובי הכרמל. הממצאים מצביעים על חקלאות מדרגות מפותחת ועל ענפי הגפן והזית כמובילים בגידולים וכן על מרכזיות ההפקה של יין ושמן זית כמוצרים למסחר וחליפין. עוד מצאו הסוקרים כי חציבת אבן לצורכי בנייה במקום הייתה ענף חשוב במערך הלא־חקלאי, והם גם מייחדים שורות מספר למתקני מלאכה ייחודיים לכרמל שאינם מפוענחים לחלוטין עד ימינו,מתקנים שהיו בהם עמודים מחורצים, הפזורים בעשרותיהם באתרים שונים.
מבחינת ההיסטוריה היישובית הסוקרים מציעים לראות בתקופה הפרסית נקודת מפנה בתפיסתו של הכרמל ההררי כאזור התיישבות פעיל, בשל התרבות היישובים ובשל הרצף ההתיישבותי גם בתקופה ההלניסטית.
בתי החווה העתיקים
תפרושׂת ההתיישבות בכרמל התרחבה בתקופות הרומית והביזנטית. דיון מקיף מקדישים הסוקרים לבתי החווה, שהיו לדעתם דגם ההתיישבות המועדף בתקופה הפרסית, והם מציגים גם ממצאים של חוקרים אחרים, ברמת־הנדיב, בנווה־שאנן ואפילו בשער־העמקים, כדי לבסס מסקנה זו. הם מעריכים כי היו בכרמל חמישים חוות בקירוב, אף כי אינם נוקבים בשמות כולן, כפי שניסה לעשות פון מולינן בשעתו. בית החווה נמצא ככל הנראה כדגם המיטבי לאזור הררי שיש בו מעט עמקים רחבים ופנימיים, ושעל כן הוא מתאים ליישוב מפוזר במתחמים קטנים יחסית. לדעת הסוקרים חלק מבתי החווה היו גרעין ליישובים כפריים גדולים מהם בתקופה הרומית והביזנטית.
הדיון האחרון מוקדש לזהות תושבי הכרמל בתקופות השונות. בהקשר זה מוזכרים פניקים, ומוקדשת פסקה רחבה לשומרונים, אך העיקר הוא ניסיון לבסס את הטענה שרוב התושבים בבתי החווה ובכפרים הגדולים, כבר בימי בית חשמונאי ובוודאי בתקופות מאוחרות יותר, היו יהודים.
לתולדות ההתיישבות הכפרית בכרמל בעת העתיקה
13