קרב מדוויי: "ידיעות זהב" שלא הוחמצו

843

מאת : שלמה גואטה  -אל"ם בדימוס- לשעבר קצין איסוף ומחקר במודיעין חיל-הים .כיום משמש כחוקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה

בצילום למעלה : סיירת הקרב היפאנית 'מיקומה' לאחר פגיעתה בקרב מדווי

הערת מערכת "רגעים היסטוריים":

מאחר אנו מתקרבים ליום השנה ה-78 ( 4 ביוני 1942 – 7 ביוני 1942 ) לקרב מידוויי אז אל"מ (מיל' ) שלמה גואטה גיבש מחדש ולעומק את הידע לגבי היבטי המודיעין של אחד הקרבות הימיים החשובים ביותר בהיסטוריה .

מבוא

המערכה הימית ,שהתחוללה ביוני 1942 , נחשבת למערכה המכרעת של המלחמה באוקיינוס השקט, שבה נבלמו היוזמות ההתקפיות של היפנים וכוונתם להשמיד את צי ארה"ב.

המודיעין שעמד , לקראת קרב זה, לרשות האמריקאים אפשר להם להפתיע את הצי היפני, להטביע ארבע נושאות מטוסים ולפגוע אנושות במעמדה וביוקרתה של יפן בעיני בעלות בריתה, במיוחד גרמניה הנאצית

קרב מדוויי התרחש ביוני 1942באוקיאנוס השקט, כחצי שנה לאחר מתקפת פרל הארבור, בין הצי הקיסרי היפני לבין הצי האמריקאי. תוצאותיו הביאו לתפנית ביחסי הכוחות באוקיאנוס השקט ובדרום מזרח אסיה, לרעת יפן.

קרב מדוויי, משקף מודל קלאסי של "ידיעות זהב" שלא הוחמצו ,שהיוו מסד איתן לקבלת  החלטות בכל רמות הפיקוד של הצי האמריקאי.

מאמר זה יעסוק בקרב מדוויי תוך התמקדות בעשייה המודיעינית האמריקאית. במבנה הארגוני של מערך המודיעין הימי, בנפשות הפועלות, בתהליכי העבודה, בהפקת המידע, ניתוחו, הבניית תמונת המודיעין , הפצתה והבאתה לידיעת המפקדים לקבלת החלטות.

רקע קצר:ארה"ב מצטרפת למלחמת העולם השנייה לצד בנות הברית

ב-7 בדצמבר 1941, בשעה 07:40 (זמן הוואי), פתחו כ-350 מטוסים יפניים במתקפת פתע נגד הכוחות הימיים והאוויריים של ארה"ב בבסיס פרל הארבור. לאחר התקיפה, שנמשכה כ-4 שעות, הותירו המטוסים היפנים חורבן. 18 ספינות מלחמה נפגעו ובחלקן הושמדו, בהן 5 אוניות מערכה. אחת מהן, "אריזונה", התפוצצה וטבעה בנמל.

כ"180 מטוסים הושמדו, 2,450 חיילים ואזרחים נהרגו, כמחציתם השתייכו לצוות "אריזונה".

למזלו של הצי האמריקאי, לא נפגעו בתקיפה זו נושאות המטוסים וצי הצוללות. זאת ‎משום ‏‏שהללו לא עגנו באותה עת בבסיס. היפנים אמנם זִיהו את פרל הארבור כנכס חיוני של ארה"ב,  אך לא הכירו בחשיבות נושאות המטוסים כעמוד השדרה של הצי האמריקאי.

אדריכל המתקפה היפנית היה מפקד הצי הקיסרי-אדמירל איסורו-קו ימאמוטו, שהוא לכשעצמו התנגד לפתיחת המלחמה נגד ארה"ב

מפקד הצי הקיסרי היפני-אדמירל איסורו-קו ימאמוטו

ימים ספורים לאחר מתקפת הפתע היפנית, ועם הגשת המסקנות של ועדת החקירה הראשונה שהוקמה בארה"ב (מבין כמה וועדות שהוקמו לחקירת האירוע הטראגי) , הועברו מתפקידם שני מפקדים בכירים בבסיס פרל הארבור. גנרל שורט, מפקד צבא היבשה בפרל הארבור; ואדמירל קימל, המפקד העליון של הצי האמריקאי באוקיאנוס השקט (מכונה גם האוקיאנוס הפס-יפיק). במקומו של האחרון מינה הנשיא רוזוולט את אדמירל צ'סטר נימיץ.  בנוסף, אדמירל קינג החליף את אדמירל סטארק  כמפקד הצי האמריקאי.

אדמירל צ'סטר נימיץ-מונה כמפקד הצי באוקיאנוס השקט לאחר מתקפת פרל הארבור

אדמירל קינג, מפקד הצי האמריקאי לאחר מתקפת פרל הארבור

‏מפת זירת האוקיאנוס השקט מאי/יוני 1942

מיד לאחר פתיחת המלחמה באוקיאנוס השקט בדצמבר 1941, ניהלו היפנים מבצעים התקפיים נגד ארה"ב, חבר העמים הבריטי ואיי מזרח הודו ההולנדיים בדרום מזרח אסיה. בשלב הראשון כבשו היפנים את מלאיה, סינגפור, איי הודו המזרחיים-ההולנדיים, הפיליפינים וקבוצות איים נוספות במרכז ומערב האוקיאנוס השקט.

שלב זה תם במרץ 1942.

בשלב השני, בינואר אותה שנה, ביקש הפיקוד הקיסרי היפני העליון, לבודד את אוסטרליה והודו מארה"ב ובריטניה. באוקיינוס השקט כלל שלב זה כיבוש בסיסים בגינאה החדשה ובאיי שלמה, כדי שישמשו לתמיכה במבצעים עתידיים נגד קלדוניה החדשה, איי פיג'י וסמואה.

בתחילת מרץ השתלטו היפנים על כל החוף הצפוני של גינאה החדשה, והתכוונו לנחיתה וכיבוש פורט מורסבי בדרום מזרח האי. המבצע שכונה ביפן, מבצע MO, יצא לפועל רק בשבוע הראשון של מאי. ( מוכר בכינוי: קרב ים האלמוגים)

מבצע MI :כיבוש מדוויי – אמצע הדרך בין יפן לארה"ב

במקביל, אדמירל ימאמוטו גיבש את המהלך העתידי העיקרי שלו, מבצע MI, שבמוקדו כיבוש מדוויי – אמצע הדרך בין יפן לחוף המזרחי של ארה"ב.

הרעיון היה למשוך ‏את מה שנותר מהצי האמריקאי באוקיינוס השקט – במיוחד נושאות המטוסים – למערכה מול הצי היפני; זה האחרון ישמיד סופית , על פי התכנון, את צי ארה"ב ויזכה לעליונות ימית ואווירית מוחלטת.  התוכנית הייתה להונות את האמריקאים לגבי מיקום המאמץ העיקרי והאמיתי באמצעות התקפת הטעיה/הסחה באיים האלאוטיים.

במקביל , כמהלך עיקרי,  תכננו היפנים לנחות במדווי ולכבוש את האיים, ‎‏בעוד הצי האמריקאי ייכנס לשטח השמדה. אם התוכנית תצלח, יחזיקו היפנים רצועת ביטחון במרכז האוקיינוס השקט.

ב-16 באפריל 1942 התקיימה הערכת מצב בפיקוד הקיסרי העליון ובמפקדת הצי, ובמהלכה התקבל  רעיונו של ימאמוטו לכיבוש מדווי . חיזוק נוסף להחלטה זו, הגיע יומיים לאחר מכן, כשארה"ב , בפיקודו של אדמירל הולסי, תקפה את טוקיו באמצעות מפציצי 25-B  ‎   (כוח "דוליטל") , שהמריאו מנושאת המטוסים "הורנט".

אדמירל הולסי שפיקד על מבצע של "כוח דוליטל"

הגם שלתקיפה  זו היה אפקט מורלי בלבד, היא שכנעה  את הפיקוד היפני לממש את המבצע לכבוש איי מדוויי , כעצתו של אדמירל ימאמוטו ואף להקדימו. זאת,  כדי להוציא את טוקיו מהטווח  של מטוסי ארה"ב.

ב-5 במאי הוציא הפיקוד העליון הקיסרי פקודה המנחה את ימאמוטו לכבוש את איי מדוויי ושטחי מפתח באיים האלאוטיים יחד עם הצבא.

בעוד ימאמוטו מעניק עדיפות – כעת בגיבוי הפיקוד העליון הקיסרי – להכנותיו למבצע  MI, ביצעה יפן מהלך אחר בפיקוד אדמירל אינויה, שנועד להשלים את כיבוש גינאה ואת ההשתלטות על עיר הבירה והנמל שלה, פורט מורסבי, בחופה הדרום-מזרחי.

המערכה לכיבוש פורט מורסבי התקיימה במסגרת "קרב ים האלמוגים" ב-8-7 במאי.

במערכה זו נגרמו אבדות לשני הצדדים. אולם בסופו של דבר, בקרב זה, יפן לא הצליחה לכבוש

את פורט מורסבי ולראשונה מאז פרל הארבור נבלמה באוקיאנוס השקט.

המסגרות והנפשות הפועלות במודיעין האמריקאי לאחר פרל הארבור

מתקפת הפתע של היפנים בפרל הארבור טלטלה את קהילת המודיעין האמריקאית, במיוחד את מערך המודיעין הימי בוושינגטון ובכלל שלוחותיו . כיאה למעצמה בעלת יכולות טכנולוגיות אדירות, הושקעו משאבים טכניים רבים ששדרגו מהותית את יכולות ‎ היירוט, האיכון והאזנה, ובמיוחד את פיצוח הצפנים של הצי היפני מסדרת 25-jn  (הקידוד היפני מסדרת jn-25 התבסס על ספרי צופן בשונה מהקידוד הגרמני שהתבסס על צופן מכני-כדוגמת מכשיר  ה"אניגמה" המפורסם).

הכישלון המודיעיני הקולוסאלי שקדם למתקפת  פרל הארבור , הביא למפנה במערך המודיעין שהחל לתת את פירותיו בקרב ים האלמוגים וביתר שאת לקראת ובמהלך קרב מדוויי. לא תמיד מודיעין טוב ומתוזמן מתורגם "להצלחה מבצעית" במיוחד כשמקבלי ההחלטות אינם מאמינים או אינם משתמשים במידע שהם מקבלים. הפעם, במחצית הראשונה של שנת 1942, הייתה הרמוניה במפקדת צי האוקיאנוס השקט, בין "יצרני" המודיעין לבין "צרכני המודיעין". (בר-יוסף&מק-דרמוט) .

המשאבים שהושקעו , על ידי האמריקאים מאז מתקפת פרל הארבור , כללו מחשבים רבי עוצמה של חברת  

IBM. בצד זאת, ובהשוואה לתקופה שקדמה למתקפת הפתע בפרל הארבור, שיפור בשינוע המידע הגולמי

והמעובד בין מוקדי המודיעין השונים( פארקר/מסמך NSA) גם מפקד הצי אדמירל קינג וגם מפקד האוקיאנוס השקט אדמירל נימיץ הבינו שיש להשקיע כוח אדם ומשאבים טכניים במרכזי ההאזנה של הצי.

אמנם יכולת הפענוח של קוד jn-25 הייתה קיימת במידה כזו או אחרת, אולם לאחר מתקפת פרל שיפרו והאיצו האמריקאים את פיצוח הקוד היפני (בר-יוסף עמ' 43)

עוד שיפור אחרי פרל הארבור. בשל המידור הגבוה, התבצע בעבר פענוח התשדורות רק בוושינגטון, זאת לאחר שהחומר הגולמי נשלח בדואר אווירי (שלעיתים התעכב) מתחנות המשנה.

כעת ניתנה גם לתחנות המשנה יכולות של איכון, יירוט, קליטה, פענוח, תרגום, בינה רשתית ואמצעי מחשוב. לכל מרכז האזנה נבנו יכולות תקשורת לעדכון המפקדים ושאר צרכני המידע, גם המרכזים חוברו ביניהם בתקשורת מוצפנת ומהירה (פארקר, שם).

ההבניה החדשה של מערך המודיעין הימי אפשרה סגירת מעגל קלסית של שרשרת הסיגי-נט. הזרמת מידע התרעתי של סימנים מעידים ו'ידיעות זהב' התקבלו בו זמנית , ודווחו למפקדים ולמקבלי ההחלטות במוקדים השונים.

כמו כן הוחל בפיתות יכולות של האזנה מושטת על גבי כלי שייט צבאיים וצרוף צוותי האזנה מושטים, לרבות אנשי איכון, מתורגמנים ומפענחי קודים. אלמנטים אלה באו לראשונה לידי ביטוי , בנסיבות של קרב ימי בפועל, בקרב 'ים האלמוגים' והוכיחו את חשיבותם כמודיעין טקטי חיוני (פארקר שם). מבחינת המודיעין הטקטי, יש לצין את תחילת השימוש במכ"מים בכלי שייט האמריקאיים, פיתוח טכנולוגי חשוב שהקנה יתרון לצי האמריקאי על פני היריב היפני.

מוקדי המודיעין הימי בוושינגטון הבירה

בבירה וושינגטון היו שתי מסגרות חשובות של מודיעין הצי. הראשונה, משרד המודיעין הימי במפקדת הצי (ONI). בראשו עמד מאוקטובר 1941 ועד אוגוסט 1942 סגן אדמירל תאודור ווילקינסון. אחד מעוזריו, אל"ם ארתור מק'קולם  ,ראש דסק המזרח הרחוק במודיעין הימי, היה מעורב בגיבוש הערכות המצב המודיעיניות לקראת 'קרב מדוויי' ועמד בנושא זה בקשר שוטף וישיר עם מפקד הצי, אדמירל קינג. ( לייטון עמ' 408-409 ).                                        ‏

Office of Naval Intelligence
סמל המודיעין הימי בוושינגטון

‎                                       ‏        ‏                                                                     ‏

המסגרת השנייה היא מערך ההאזנה המרכזי של הצי בוושינגטון G-20-OP . עד המתקפה בפרל הארבור עמד בראשו סא"ל לורנס סאפורד, מתלמידיו של גדול הקריפטולוגים של ארה"ב -קולונל ויליאם פרידמן, שהיה מפצת הצפנים הראשי של משרד ההגנה האמריקאי והיה מעורב מאוד בפיצוחו של הקוד הדיפלומטי היפני "ארגמן" ושל תקשורת הצבא היפני (ראה מאמר של מיכלסון על פרידמן).

סאפורד הפסיק לכהן כמפקד המרכז בוושינגטון בסוף 1941, ובמקומו התמנה סא"ל רדמאן ג'ון.  למערך ההאזנה המרכזי בוושינגטון התווספה בפברואר 1942 תחנת האזנה חדשה בעלת הכינוי-NEGAT.

שלושה מוקדי מודיעין באוקיאנוס השקט

האוקיאנוס השקט חולק למספר מחוזות. מחוז 12 היה ממוקם בסן פרנסיסקו ומחוז 14, בפיקוד המנהלתי של אדמירל קלוד בלוך, היה בפרל הארבור. אדמירל נימיץ, כקודמו אדמירל קימל, מיקם את מטהו  כמפקד האוקיאנוס השקט בפרל הארבור. 

במטהו של נימיץ שירת כקצין המודיעין רס"ן אדווין לייטון, קצין ימי בהכשרתו שנשלח בסוף שנות ה-20 ללימודי שפה ואורחות החיים ביפן.

בסוף שנות ה-30 שב ליפן לכ-3 שנים לשמש כסגן הנספת הימי בטוקיו. בתקופה זו התפתחה היכרות אישית בינו לבין אדמירל ימאמוטו וקציני צי יפניים אחרים. לייטון הציג יכולות גם כקצין מודיעין וגם כאיש קומי-נט.

אדווין לייטון, קצין המודיעין של צי האוקיאנוס השקט, תחת פיקודו של אדמירל נימיץ.

בן דמותו של לייטון בסרט החדש על קרב מדווי שהוקרן בשנת 2019

מערך ההאזנה במרחב האוקיאנוס השקט,  התבסס על מספר תחנות.  תחנת היפו (Hypo) בפרל הארבור הייתה מהבולטות שבהן. מתחילת 1942 הייתה לה תרומה מכרעת בתוצאות הקרבות הימיים באוקיאנוס השקט.

 בראש המערך ההאזנה בתחנת היפו עמדה אישיות יוצאת דופן: סא"ל ג'וזף רוש-פורט,  שנשלח אף הוא ליפן עם לייטון כדי להכיר לעומק את המנהגים והשפה היפנית.

לפני הגעתו לפרל הארבור שירת רושפורט במכלול ההאזנה והפענוח בוושינגטון. שם יצק מים לידיו של סאפורד והיה שותף לפיצוח אחת הסדרות של הקוד היפני 25-jn. כשהוצב בפרל הארבור, לפני מתקפת הפתע בדצמבר 1941, חידש את קשרי הידידות והעבודה עם לייטון.

כחברו שילב רוש-פורט כישורים של קצין מודיעין ומחקר ושל קצין בינה רשתית,  מתורגמן מיפנית ומפצח צפנים.

לרושפורט סייע צוות גדול של עוזרים שפעלו בנחישות בהשראתו. "שכחו מפרל הארבור והמשיכו להתמודד עם המלחמה" אמר רוש-פורט (הולמס עמ' 54) וביטא את התסכול של אנשי התחנה על אי-הצלחתם לתרום מידע התרעתי מקדים למתקפה על פרל הארבור.

Joseph John Rochefort (May 12, 1900 – July 20, 1976
ג'וזף רוש-פורט , קצין ההאזנה הראשי בתחנת HYPO
חדר העבודה בתחנת HYPO  בפ רל הארבור

תחנת בלקונן במלבורן, אוסטרליה השלימה את הפאזל בדרום האוקיאנוס השקט. חשיבותה נסקה עם נסיגתו של גנרל מקארתור מהאי קורג'ידור שבפיליפינים לאוסטרליה, להמשך ניהול המערכה נגד יפן. לתחנת בלקונן היה גם תפקיד חשוב במידע המקדים לקראת קרב מדוויי.  באי קורג'ידור עצמו ‎ הייתה, עד פברואר 42 , תחנת האזנה נוספת במערך האזנה של האוקיאנוס השקט, שפונתה והתאחדה עם התחנה במלבורן.

ההאזנה המושטת , יושמה לראשונה באופן מבצעי בקרבות הימיים שהתרחשו מהמחצית הראשונה של 1942. אחד החלוצים בתחום היה רס"ן ביארד פורסט (הולמס עמ' 58), בלשן ומפענח צפנים של הצי היפני, שהוצב בפברואר 1942 על גבי נושאת מטוסים יורקטאון כקצין האזנה. לו ולעמיתיו במערך ההאזנה המושטת  הייתה תרומה רבה להצלחת הצי האמריקאי בקרבות ים האלמוגים ומדוויי.

תמונת המודיעין ערב קרב מדוויי

יכולות המודיעין הימי המשופרות ב"קרב האלמוגים" חיזקו את מעמדם של אנשי המודיעין בפרל הארבור בעיני אדמירל נימיץ. הדבר העניק לפיקוד האמריקאי באוקיאנוס השקט תחושת ביטחון – שיש על מי לסמוך.בעוד אדמירל ימאמוטו נרתם לכיבוש מדווי, החלו אנשי המודיעין הימי בפרל הארבור לקלוט רסיסי מידע וסימנים מעידים עם אינדיקציה ש"דבר מה גדול הולך ומתבשל" בצי היפני. תחנת "היפו" זיהתה באפריל 1942 כי במקביל למתקפה הצפויה בים האלמוגים, נערכות בצי היפני הכנות למתקפה גדולה יותר. מתקפה זו, למיטב תחושותיו של רוש-פורט, התהוותה הרבה לפני שנורו היריות הראשונות בקרב ים האלמוגים. כך, בין היתר (אצל לייטון פרק 30, הולמס פרק 9), ב-27 באפריל התעניינו היפנים במפות איי האלאוטיים;  ב- 4 במאי קיבלה ספינת קרב יפנית שדר, שלפיו סיום התחזוקה שלה ב-21 במאי מונע ממנה להצטרף "למסע";  ב-6 במאי אימץ נימיץ ביומנו את הערכת רוש-פורט שלפיה , הפעילות חורגת מהכוונות המוצהרות של היפנים לכיבוש האיים אושיאן ונאורו. באותו היום התקבל אצל רוש-פורט רמז וסימן מעיד נוסף: תשדורת בין כוח צוללות יפני למפקדה, לקבלת גבישים למכשירי קשר , לשם תקשורת עם כלי טייס לקראת פעילות 'מבצע K  ' (אצל קרלסון/רוש-פורט במיוחד פרק 23 ).

 לאור פעילות דומה שאותרה במרץ 1942, הוערך כי בכוונת היפנים להפעיל שוב גיחה של מטוסי סיור מעל מדוויי. מחשש לניסיון חוזר של גיחת סיור, הנחה נימיץ למקם כלי שייט צבאיים באזור ולהיערך להנחת מוקשים ימיים בקרבת  מקום הקרוי   'השונית הצרפתית' או 'הפריגטה הצרפתית'.

בתוך כך, ב-7-8 במאי התבררו תוצאת קרב ים האלמוגים. לצי האמריקאי נפגעה נושאת המטוסים יורקטאון ואילו לצי היפני ניזוקו שתי נושאות מטוסים.                     ‏                                                ‏

                           ‏‎                                          ‏

נושאת המטוסים יורקטאון  נפגעת קשה ע"י המטוסים היפאנים ומתחילה לטבוע

ב-7 במאי יירט רוש-פורט שדר שכלל זימון של קציני צי בכירים בצי המאוחד היפני לתדרוך חצי חודשי, ולמחרת יירט רוש-פורט תשדורת של משחתת כלשהי, המתנצלת שלא תיטול חלק ב"מערכה הקרובה", ב-9 במאי יורטה תשדורת המנחה את כוח המשחתות, שנועד ללוות את נושאות המטוסים ואוניות המערכה של "המבצע", לעזוב את נמל יוקו-שוקה ב-17 במאי.

סימנים אלה עוררו חששות במוקדי המודיעין של ארה"ב, שהיפנים זוממים דבר מה גדול, אלא שחסרו כמה נתוני ליבה ודאיים, בהם יעד מבצע  MI, מטרתו ועיתויו המדויק. רוש-פורט ו-לייטון העריכו כי יפן מתכוונת לכבוש את האי מדוויי בטווח הזמן ,שמסוף מאי ועד עשרת הימים הראשונים של ‎‏יוני 1942. אלא  שמרכז המודיעין הימי בוושינגטון והמרכז המקביל בפרל הארבור היו חלוקים בדעתם באשר ליעד ופרטי התקיפה. כמובן שמחלוקת  זו השפיעה על החלטות הפיקוד והערכות המצב במוקדים השונים- במפקדת הצי בוושינגטון ובמפקדת צי האוקיאנוס השקט בפרל הארבור.

שאלת היעד היפני בדרך ליצירת "ידיעת הזהב"     

כשהחלו להצטבר הסימנים המעידים במרץ 1942 – עוד לפני שהמטה הקיסרי היפני אישר את הרעיון של ימאמוטו לכיבוש מדוויי – הופיעה בתשדורות הצי היפני מילת הקוד AF. כבר אז העריכו אנשי תחנת "היפו" כי המדובר באי מדוויי, אולם בוושינגטון גרסו כי מדובר בהוואי, ואולי אף במתקפה על יעד בחוף המערבי של ארה"ב.

ככל שהלכו והצטברו הידיעות , קיבל אדמירל נימיץ את הערכת אנשיו בפרל הארבור, והחליט להיערך למתקפה על מדוויי. וושינגטון המשיכה להיות מסויגת באשר ליעד. כדי להסיר ספק מקרבם, יזם צוות המודיעין של פרל הארבור "תרגיל" הונאה (בר יוסף עמ' 44) .

בישיבת הבוקר של בכירי תחנת היפו  ב-19 מאי הזכיר ג'ספר הולמס, אחד מעוזריו של רוש-פורט את קיומה של תחנה להתפלת מי הים באי מדוויי (הולמס עמ' 90).

לעוזר אחר, פייניגן ז'וזף, ניצת רעיון: לשדר באמצעות  הכבל התת-מימי הנחייה למפקד חיל המצב במדוויי, לשלוח מסר בלתי מוצפן על מחסור במים בשל תקלה בתחנת ההתפלה.

הוא העריך כי תחנת ההאזנה היפנית תיירט את השידור מידי (שם עמ' 91).

רוש-פורט, תוך מידור מוחלט , אפילו של אנשיו, החליט ללכת עם הרעיון. בו ביום הוא נפגש עם הקמ"ן לייטון, שנדבק אף הוא בהתלהבות לרעיון. לאחר שקיבלו את ברכתו של אדמירל בלוך, מפקד מחוז 14 שהם היו כפופים לו מנהלתית,  שטחו את הרעיון בפני אדמירל נימיץ – שמיהר לאשרו. הרעיון מומש מיידית.

תוך זמן קצר קלטו היפנים את השדר הגלוי ושעטו עליו כמוצאי שלל רב או כמו שהתנסח  הולמס: "בלעו את הפיתיון כמו דג ברקודה רעב" (שם עמ' 91).

 בתוך שעות נקלטה תשדורת יפנית מוצפנת שלפיה מפקד כוח הפריסה האווירי היפני, שעמד לאייש את שדה התעופה במדוויי, דרש ממפקדתו להיערך לאספקת מים לחירום (לייטון פרק 31 עמ' 421-422).

 הייתה זו הוכחה חותכת שהיעד לתקיפה היפנית הוא מדוויי!!

הגם שתחנת "היפו"  היא זו שקלטה את תשדורות התגובה היפניות, רוש-פורט בתבונתו הרבה , העדיף שאת עדכון גורמי המודיעין וההאזנה בוושינגטון , תבצע תחנת ""בלקונן", שגם  היא ירטה במקביל את התשדורות.

בוושינגטון, במלבורן ובתחנת היפו עצמה (למעט בודדים מאוד)  לא היו מודעים לתרגיל ההונאה. זוהי דוגמה קלאסית להונאה מתוחכמת וממודרת בחריפותה שיוצרת "ידיעת זהב".

איך ידיעה איכותית הופכת לידיעת זהב?

 לאחר שהתבהרה באופן ודאי וסופי סוגית המיקום, נותרה סוגיה כבדה לא פחות-התזמון. ‏גם בנקודה זו ניטשו ויכוחים חריפים בין מוקד המודיעין בפרל הארבור לזה שבוושינגטון.

בוושינגטון גרסו כי מועד  התקיפה לא צפוי לפני אמצע יוני, ואילו בפרל הארבור העריכו שהיא תיתכן כבר בסוף מאי. ככל שהצטברו הידיעות העריכן בפרל הארבור כי המתקפה תתרחש בעשרת הימים הראשונים של חודש יוני.

רוש-פורט העמיד בפני צוות "היפו" את שאלת התזמון כ-צי"ח עליון (ציון ידיעות חיוני).ב-20 במאי יורטה תשדורת מוצפת יפנית שהיוותה את פקודת הקרב של ימאמוטו לכוחותיו.

מרבית התשדורת פוענחה, אולם ב-10% הנותרים שלא פוענחו, הסתתר העיתוי (אצל הולמס פרק 10, אצל לייטון פרק 31, אצל קרלסון/רוש-פורט פרק 23 ואצל פארקר מסמך NSA)

לאחר עבודת צוות מאומצת, שנמשכה כחמש יממות, הגיע צוות תחנת היפו למסקנה כי ב-3 ביוני תתרחש מתקפת ההסחה- תקיפת דאץ' הארבור באיים האלאוטיים , ולמחרת תחל המתקפה העיקרית על מדוויי.

רוש-פורט נהג לעבוד במשרדו בנעלי בית רקומות ובמקטורן עישון אדום (כמיטב המסורת היפנית). הוא השתכנע סופית כי מסקנת עוזריו נכונה. הוא פשט את בגדיו המצועצעים, לבש את מדי החאקי שלו, כדי להתייצב יחד עם חברו לייטון בפני נימיץ, לעדכונים אחרונים של תמונת המודיעין (אצל הולמס עמ' 95 ואצל אנטוני ביוור עמוד 332)

על בסיס הממצאים האחרונים של  תחנת היפו והערכותיו של קצין ההאזנה הראשי רוש-פורט.גיבש הקמ"ן לייטון   את הערכת המודיעין שלו.    זו הוצגה בפורום הערכת מצב בראשות נימיץ  ב-27 במאי, כשהשורה התחתונה של הערכת המודיעין סוכמה:

"מטוסים מנושאות המטוסים היפניות יתקפו ככל הנראה בבוקר ה-4 ביוני את האי מדוויי מכיוון צפון מערב, מאזימוט מקורב של 325 מעלות. ניתן יהיה לגלות ‎ את כוח נושאות המטוסים היפני מטווח של כ- 175 מייל מהאי מדוויי, לקראת השעה 07:00 בבוקר  ,זמן מקומי. (מאמר של מאנסון)

בבוקר הקרב העיר נימיץ בבדיחות הדעת ובנימת הערכה לקמ"ן שלו:

"טעית רק בחמש דקות, בחמש מעלות ובחמישה מייל לעומת ההערכה המוקדמת שלך". (מאמר של מאנסון)

בתוך  כך, ב-1 ביוני , שוב הוחלפו מפתחות ההצפנה של הצי היפני – סימן מעיד לכשעצמו-  אולם התובנות המודיעיניות הקריטיות לקראת הקרב (היכן ומתי) לא השתנו מהותית.

ניצול מיטבי של "ידיעות זהב"  

המידע המוקדם-, ימים ספורים לפני קרב מדוויי עמדה לרשות נימיץ תמונת מודיעין איכותית ומדויקת. בהתאם לתמונת מודיעין הוא הכין את‏ מפקדי כוחות המשנה שלו בים וביבשה להתמודד עם "כוח המחץ" היפני ("קידו בוטאי"), שמהשבוע האחרון של מאי 1942 היה בדרכו לתקיפה ולכיבוש מדוויי. לא שלא היו לו ספקות – הוא לקח סיכונים, החליט להתעלם ממהלך ההטעיה של תקיפת האיים האלאוטיים ולהתמקד בקרב העיקרי , באמצעות שני כוחות משימה שעמדו לרשותו כוח 16 בפיקוד אדמירל ספרו-אנס וכוח 17 בפיקוד אדמירל פלטצ'ר. מול כוחות המשימה היפניים בפיקוד ימאמוטו ומפקדי המשנה שלו, שהתקדמו לעבר מרחב מדוויי והאיים האלאוטיים.

אדמירל ריימונד ספרואנס

אדמירל פלטצ'ר

אדמירל פרנק ג'ק פלטצ'ר
אדמירל פרנק ג'ק פלטצ'ר היה אדמירל בצי ארצות הברית שלחם בכמה מהקרבות החשובים באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, בעיקר בקרב ים האלמוגים וקרב מידוויי.

תרשימי מפה של זירת הקרב

במאמר זה  אין כוונה לנתח ולתאר את מהלכי הקרב  הימי האדיר  עצמו, שהתחולל בשבוע הראשון של יוני 1942 באוקיאנוס השקט.  המטרה העיקרית    הינה, כאמור, תיאור העשייה המודיעינית שהייתה אחת הסיבות העיקריות לניצחונו של הצי האמריקאי  בקרב זה. אמנם לכוח האמריקאי היו פחות נושאות מטוסים ומטוסי תקיפה מאשר ליפנים, אך היפנים טעו באיתור מיקומן של נושאות המטוסים האמריקאיות, ולכן הן הופתעו כאשר 35 מפציצי צלילה תקפו את עיקר "כוח המחץ" היפני (בר יוסף עמ' 28)  .

 נציין כאן את תוצאת הקרב החד- משמעית בסופו של קרב:

הצי האמריקאי הצליח להפתיע את הכוח  היפני ולהשמיד  בין השאר ארבע נושאות מטוסים –

אותו "כוח מחץ"  (קידו בוטאי,) בפיקודו של אדמירל נאגומו , אחד ממפקדי המשנה של אדמירל

ימאמוטו שהוביל את אותו "כוח מחץ"  יפני , חצי שנה קודם לכן  במתקפת הפתע בפרל הארבור.

אדמירל נאגומו-מפקד "כוח המחץ" היפני. הוביל גם את כוח המחץ שתקף את פרל הארבור
נושאת המטוסים היפנית "אקאגי"-אניית הדגל של "כוח המחץ" (קידו בוטאי)

סיירת הקרב היפאנית 'מיקומה' זמן קצר לפני טביעתה, 6 יוני 1942

מיד לאחר הקרב, שלח נימיץ באדיבותו האופיינית, את מכוניתו להביא את סא"ל רוש-פורט למסיבת הניצחון בפרל הארבור. לקציני המטה שלו שהתכנסו לרגל החגיגה אמר נימיץ: "לקצין הזה מגיע חלק נכבד מהכבוד לו זכינו בניצחון במידווי". בצד זאת, אדמירל משנה פרנק פלטצ'ר, מפקד כוח משימה מס' 17, טען לאחר קרב מידווי, כי עם כל הישגיו המפוארים של רוש-פורט, הקרב על מידווי התאפיין בחוסר ודאות ובהרבה מזל. (אצל הייסטינגס עמ' 227)

חוסר הוודאות מומחש בסצנה מתוך אחד מסרטי התעודה הרבים שהופקו על קרב מידווי. בסצנה נראה הנשיא רוזוולט בחדר המצב, בחברת יועציו הבכירים, ממתין בחשש לעדכונים על תוצאות הקרב. לפתע צלצל הטלפון.

אחד העוזרים הצבאיים הרים את השפופרת, האזין מספר שניות ועדכן את הנשיא החרד: ארבע נושאות מטוסים הוטבעו. הנשיא הגיב אוטומטית:

" למיטב ידיעתי יש לנו רק שלוש נושאות מטוסים בזירה". הדובר תיקן מיד את דבריו וצין כי מדובר בארבע נושאות מטוסים יפניות שהוטבעו.

"כמעט וקרה"-דלף מודיעיני חמור-"יותר מזל משכל"

בספרו האוטוביוגרפי של לייטון מתוארת אפיזודה מצמררת שנודעה לו רק  כעבור 40 שנה. בעקבות חשיפת חומר חסוי ששחררה ממשלת  ניו-זילנד  התברר כי כ-20 יום לפני קרב מדוויי התרחש באוקיאנוס ההודי אירוע שהיה עלול להפוך את הקערה על פיה ולהביא לניצחון יפני בקרב מדוויי – בלי שהצי האמריקאי היה מבין כלל את הסיבה לאסון.      

אוניית מטען אוסטרלית  בשם   Hnkin  נלכדה באוקיאנוס ההודי ב-10 במאי 1942 , על ידי אוניית עזר גרמנית חמושה בשם Thor . האונייה האוסטרלית נשאה שקי דואר מסווגים של הצי הבריטי , שכללו גם פרסומי מודיעין רגישים שאותם כתב והפיץ הקמ"ן לייטון למכותבים שונים ובכלל זה הבריטים.

‏ למזלם של האמריקאים,  האונייה Thor ושללה, הגיעו רק כחודשיים לאחר קרב מדוויי לנמל יוק-הומה היפני.

הנספח הגרמני בטוקיו הבין מיד את חשיבות החומר ובאישור ברלין הביאו מיידית לידיעת המודיעין היפני.

כל קצין מודיעין או קצין בטחון יפני , שהיה מקבל את החומר  לעיונו,  בימים שלפני קרב מדוויי,  היה מסיק כי המודיעין הימי האמריקאי חשוף לתשדורות המוצפנות של הצי היפני ובמיוחד לעצם שבירת הקוד שלו.  אילו כך היו פני הדברים , הרי שזה  היה מעמיד בסכנה את היתרון האמריקאי וההפתעה שתכנן נימיץ לימאמוטו הייתה יורדת לטמיון (אצל לייטון פרק 31 עמודים 418-419).

הקברניט שמתווה את הדרך

 בעניין יחסי הגומלין שבין הקברניט למודיעין, אדמירל נימיץ מתאפיין כמפקד קלאסי הרואה במודיעין "מכפיל כוח" ולפיכך היה מעורב בסיעור המוחות לגיבוש הערכת המודיעין שהשתלבה בהערכת המפקד האישית שלו.

נימיץ העדיף לנהל את המערכה ממפקדתו בפרל הארבור ולא על אחת מנושאות המטוסים או אוניות המערכה. כך הוא הצליח להזרים למפקדי המשנה שלו מידע מודיעיני מבלי שיגרום לפליטה אלקטרונית מיותרת מאונייה שהוא היה שוהה עליה.

ימאמוטו לעומת זאת, ניהל את הקרב מספינת הדגל שלו ולפיכך גזר  על עצמו  דממת אלחוט, למרות שעמד לרשותו מידע מודיעיני ערכי עבור מפקדי המשנה שלו. ( על ליקויי המודיעין היפני וכשלי בטחון שדה אצלם, לקראת ובמהלך קרב מידוויי, מומלץ לקרוא אצל פושידה  במיוחד פרק 12 וכן בספרו של טולנד "השמש העולה" במיוחד פרק יג' עמודים 247-261)

לצי האמריקאי היה יתרון נוסף בהבניית תמונת האויב, גם באמצעות מכשירי מכ"ם על גבי כלי שיט,  מטוסי תצפית לסיור ולצילום, צוללות כסנטורים קדמיים וצוותי האזנה בספינות הגדולות. גם ימאמוטו תכנן לפרוס מספר צוללות מערבית להוואי, שתפקידן היה לאתר את הצי האמריקאי בצאתו מפרל הארבור. אולם  הללו יצאו לדרכן מיפן באיחור של יומיים, ולכן נפרסו במקום היערכותן רק ב-4 ביוני.

בנוסף, לא התממשה אותה תכנית יפנית להצבת צוללות סמוך לשונית "הפריגטה הצרפתית" , הצבה שנועדה לתדלק מטוסי  סיור שהיו אמורים לבצע תצפית על איי מדוויי.

היפנים נמנעו מלבצע הצבה זו של צוללות בשל נוכחות של כלי שייט צבאיים אמריקאיים סמוך לשונית, בהתאם להחלטתו המוקדמת של אדמירל נימיץ.

נימיץ ידע לנצל היטב את "ידיעות הזהב" שעמדו לרשותו, ואף הוקיר את אנשי המודיעין שהיו תחתיו. היה כאן שילוב מושלם של "יצרן" מודיעין מיטבי (במקרה שלנו רוש-פורט) למול "צרכן" מודיעין בכיר שידע לקבל החלטות פיקוד מושכלות (במקרה שלנו אדמירל נימיץ).

אדמירל צ'סטר נימיץ
אדמירל צ'סטר ויליאם נימיץ, היה אדמירל צי של צי ארצות הברית. הוא מילא תפקיד מרכזי במערכה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, בהיותו מפקד צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית של הצי, ומפקד זירת האוקיינוס השקט של כוחות הצבא, הצי והיבשה של בעלות הברית בזירה זו.

"הניצחון נופל בחלקו של הצד השוגה פחות"

מערכת מדוויי נחשבת למערכה המכרעת של המלחמה באוקיינוס השקט. לפניה, היוזמה ההתקפית הייתה בידי היפנים הן באסיה והן באוקיינוס השקט, שבהמשך להצלחותיהם הם תכננו לכבוש את איי מדוויי ולהשתמש בהם כבסיס קדמי למטוסי הזרוע האווירית של הצי. במערכה זו הם קיוו למשוך את מה שנותר מצי ארה"ב, לאחר קרבות פרל הארבור וים האלמוגים , להתנגשות שבו יושמד סופית הכוח הימי האמריקאי באוקיאנוס השקט.

האמריקאים , מנגד, הצליחו להפתיע את הצי היפני ולהטביע, בין השאר, ארבע נושאות מטוסים , אותן אלה שהשתתפו בהתקפה על פרל הארבור חצי שנה קודם לכן.

לאחר מערכת מדוויי עברה היוזמה ההתקפית באוקיינוס השקט לידי האמריקאים ובעלות בריתם.

מעמדה ויוקרתה של יפן בעיני בעלות בריתה, במיוחד גרמניה הנאצית, החלו להישחק. רובם המכריע של מפקדי הצי האמריקאי וההיסטוריונים , זוקפים את הניצחון בקרב מדוויי ליכולות הקומי-נט של מודיעין הצי, ובמיוחד לצוות המודיעין במפקדת האוקיאנוס השקט בפרל הארבור.

קצין המודיעין של נימיץ, רס"ן אדווין לייטון, שלימים זכה להוקרה על פועלו, קודם לדרגת סגן אדמירל ושימש עד פרישתו,  במגוון תפקידי מודיעין ,בין השאר , כסגן ראש המודיעין הימי בוושינגטון.  

רוש-פורט, ראש מערך ההאזנה בתחנת היפו שבפרל הארבור, להכרה והוקרה מטעמו של נימיץ, שאף המליץ להעניק לו את ‎ אות‏ השירות המצוין. אלא שבוושינגטון חשבו אחרת, דחקו ‎את רוש-פורט לפינה ומינו אותו לשרת במיבדוק יבש בסן פרנסיסקו. זאת בשל "הדם הרע" ששרר לפני קרב מדוויי בינו לבין ברי הפלוגתא שלו במרכז G-20-OP בוושינגטון.

היריבות החריפה בין רוש-פורט ל-רדמאן הייתה לשם דבר בתולדות המודיעין הימי האמריקאי , במיוחד בחודשים ינואר-יוני 1942. עם זאת, עוד בחייו, הועלה רוש-פורט לדרגת אל"ם ולאחר מותו אף קיבל, בפברואר 1986 -באיחור של יותר מ-40 שנה – את אות השירות המצוין מהנשיא דאז רונלד רייגן.

‎בשנת 2000 , נחקק שמו בהיכל התהילה של הסוכנות לביטחון לאומי NSA.(פרק אפילוג בספרו של קרלסון בדגש על עמודים 442-458)

ומה באשר לאדמירל ימאמוטו?  ב-18 באפריל 1943 יורט מטוסו בעת שסייר ביחידות הצי היפני בדרום האוקיאנוס השקט. מס' ימים קודם לכן יורט מברק מוצפן יפני שסיפק למודיעין הצי האמריקאי מידע מדויק על  נתיב טיסתו.

היה זה שוב ניצול מופתי של "ידיעת זהב", מבית היוצר של מערך ההאזנה האמריקאי, שתוצאותיה -סיכול ממוקד של מפקד הצי עליון היפני-השפיעו על המשך המערכה  באוקיאנוס השקט ובאסיה עד כניעת יפן באוגוסט 1945.

אדמירל ימאמוטו , מפקד הצי הקיסרי היפני

בספר "מדוויי- הקרב שחרץ את גורלה של יפן", כותבים מיצואו פושידה ומאסאטאקה אוקומיה: "נוהגים לומר שהמלחמה מורכבת משרשרת של שגיאות הנעשות על ידי שני הצדדים, וכי הניצחון נופל בחלקו של הצד השוגה פחות"  (אצל פושידה עמוד 84)

ככל שהדבר נגע לחוליות המודיעין שבשרשרת, אין ספק כי זו האמריקאית, שחלק מחוליותיה היו עשויות ‏ מזהב טהור, הייתה חזקה לאין שיעור מהשרשרת היפנית, שהרבה מחוליותיה בהיבטי מודיעין וביטחון מידע היו חלשות ולקו בחסר!!

במאמר המנתח ומשווה בין הכשלון של המודיעין האמריקאי במתקפת הפתע בפרל הארבור לבין הצלחת המודיעין לפני קרב מדוויי מעלים מק-דרמוט ובר יוסף, על נס את נקודת המפנה המרשימה בין מפלת פרל הארבור לבין הניצחון המרשים במהלך קרב מדוויי. וזאת בזכותם  פועלם והשפעתם המכרעת של שני אישים במיוחד- ג'ו רוש-פורט בעל ההישג הקריפטולוגי המרשים ואדמירל צ'סטר נימיץ שקיבל החלטת פיקוד אמיצה לסמוך על התובנות והמסקנות של רוש-פורט ששטח בפניו "ידיעות זהב"  שאפשרו את בניית תמונת המודיעין שקדמה לקרב.

את ההישג המודיעיני  של צוות המודיעין במפקדת צי האוקיינוס השקט בפרל הארבור,  שהביא להכרעה בזירה הימית של האוקיאנוס השקט מול היפנים, משווים שני החוקרים לפיצוח מערכת ההצפנה הגרמנית "אניגמה",  בבלצ'לי פארק בבריטניה שעזרה מאוד לבעלות הברית להשיג את ניצחונם נגד הגרמנים באירופה ובמדבר המערבי באפריקה. (בר יוסף&מק-דרמוט)

הערות , הפניות, היסטו-גרפיה וביבליוגרפיה

              ההיסטוריוגרפיה

  • על המערכה הימית באוקיאנוס השקט בכלל ,  וביחס לקרב מדוויי בפרט , נכתבה כמות עצומה ונרחבת של מחקרים, מאמרים, ספרי היסטוריה, רומנים עלילתיים . כמו גם הופקו מספר רב של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים (האחרון שבהם הופק והוקרן בשנה שחלפה).
  • מיד לאחר הקרב החלו להתפרסם באמצעי התקשורת האמריקאים פרטים אודות הניצחון על מנת להעלות את המורל השפוף של העם האמריקאי, מאז מפלת פרל הארבור. בפרסומים אלו היו רמזים על תרומת המודיעין . אולם ככל שהמלחמה עדיין נמשכה והרמזים גלשו ואיימו לחשוף את תרומת מקורות המידע הרגישים בתחום המודיעין התקשורתי (קומי-נט), דאגו השלטונות לצנזר אותם       (לא תמיד בהצלחה יתרה).
  •  ביפן, לעומת זאת, החליט ראש הממשלה-טוגו- להטיל איפול מלא על האירוע ולא פורסמו פרטים  כלשהם לידיעת הציבור היפני  על הכישלון הצורב והיקף האבדות העצום , גם בכמות הנפגעים וגם בכמות כלי השייט שנפגעו.
  • פרסום גלוי, מקצועי ומעמיק ראשון אודות קרב זה ומהלכיו, התפרסם על ידי ההיסטוריון הימי האמריקאי הנודע, פרופ' סמואל א' מוריסון בשנת 1949. אולם גם הוא , למרות מקצועיותו ועמקותו, תיאר את ההישג והיתרון המודיעיני באופן לאקוני , ובוודאי לא פירט כיצד הושג היתרון המודיעיני (ה"איך") .
  • ביפן התפרסם לראשונה, בתחילת שנות ה-50, מחקרם של 2 קציני צי יפניים (פושידו ואוקימה) אודות: מדוויי-הקרב שחרץ את גורלה של יפן . מחקר זה התפרסם כספר במהדורה אמריקאית בשנת 1955 . תורגם לעברית על פי המהדורה האמריקאית ויצא לאור על ידי הוצאת "מערכות" בשנת 1981 . (להלן-פושידה ) ספר זה,  למרות שחלפו מעל 60 שנים מאז פרסומו, מומלץ לקריאה משום שהוא מתאר בצורה אמינה את זווית הראייה היפנית במיוחד את כשלי המודיעין ומחדלי בטחון השדה בצד היפני , כמו גם את ביטחונם העצמי המופרז וחוסר מודעותם  באשר לשבירת הקוד שלהם.
  • ככל שחלפו השנים, החלו להתפרסם החל מהמחצית השנייה של שנות ה-70: מחקרים, ספרים , מאמרים , ספרים אוטוביוגרפיים, סרטי תעודה וכיו"ב, אודות העשייה המודיעינית האמריקאית  במהלך מלחמת העולם השנייה, ובכלל זה ,תהליכי עבודת האיסוף והפיענוח של מודיעין הצי האמריקאי  באוקיאנוס השקט.
  •   התיאור האינטימי (בפרסומים גלויים) של עבודת המודיעין האמריקאית במערכת האוקיאנוס השקט ובכלל זה לקראת קרב מדוויי, החל לבוא לידי ביטוי עם פתיחת הארכיונים והוצאה לאור של ספרי היסטוריה צבאית, ספרי ביוגרפיה ואוטו-ביוגרפיה של הנפשות הפועלות, לדוגמא:
  • אוטוביוגרפיה שהתפרסמה בשנת 1985 מטעמו של תת-אדמירל לייטון אדי, מי שהיה קצין המודיעין של הצי האמריקאי באוקיאנוס השקט והקמ"ן האישי של אדמירל נימיץ-המפקד העליון של הצי בזירה זו . שם הספר:I was there (להלן-לייטון)  
  • ביוגרפיה אודות אל"ם ג'ו רוש-פורט, מטעמו של אליוט קרלסון , שהתפרסמה בשנת 2013 . רוש-פורט , כסא"ל בשנות המערכה באוקיאנוס השקט, פיקד על מכלול הקומי-נט של הצי בפרל הארבור . המכלול כונה אז Hypo   ושימש כמרכז של המודיעין הימי שעסק בהאזנה, תרגום מיפנית, פיצוח תקשורת מוצפנת, בינה רשתית (ב"ר) והפצה .(להלן-קרלסון/רוש-פורט)

הערה: דרך הקישורים שצוינו לעיל,  ניתן להגיע לקישורים רבים נוספים אודות המודיעין הימי האמריקאי במהלך המערכה באוקיאנוס השקט.

• פרסומים נוספים לקורא העברי , יצוינו:

ספרו של עופר ריחני, קרבות המפנה במלחמת העולם השנייה (מדוויי, אל-עלמין, סטלינגרד) , קינג הוצאה לאור, 2011-עמודים 9-83.

ספרו של אורי בר יוסף, מתקפת פתע-מנהיגות ומודיעין במבחן העליון , כנרת, זמורה , דביר 2019  (להלן בר יוסף).

ספריו של ג'ון טולנד :השמש העולה שהתפרסם בהוצאת מערכות בשנת 1985. או הספר קלון העוסק בעיקרו במתקפת פרל הארבור אך יש בו מידע נרחב אודות קהיליית המודיעין האמריקאית באותן שנים.

ספרי היסטוריה צבאית אודות מלחמת העולם השנייה שתורגמו בשנים האחרונות לעברית לדוגמא-"מלחמת העולם השנייה" של אנטוני ביוור, (להלן- ביוור) או הספר "נפתחו שערי הגיהינום" של מקס הייסטינגס (להלן-הייסטינגס) או הספר "סערת המלחמה": של אנדרו רוברטס (להלן-רוברטס) ואפילו הרומן האפי של הרמן ווק-"מלחמה וזיכרון".

מאמר של בני מיכלסון אודות אדמירל קלוד בלוך (האדמירל היהודי שפיקד באותן שנים על מחוז-14 של האוקיאנוס-פרל הארבור ) (להלן- מיכלסון/ בלוך)

  • מאמר של בני מיכלסון אודות קולונל ויליאם פרידמן-מפצח הצפנים היהודי בארה"ב (להלן-מיכלסון/פרידמן)
  • מאמר משנת 2016, פרי עטם של רוז מק-דרמוט ואורי בר יוסף (לעיל בר יוסף&מק-דרמוט)
  • Pearl Harbor and Midway: the decisive influence of two men on the outcomes
  • Rose McDermott & Uri Bar-Joseph

כפי שצוין , גם בתחום הפקת סרטים , מערכת מדוויי הניבה לא מעט הפקות של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים. סרט עלילתי דרמטי עם תרגום עברי, המתאר את הקרב ומביא לידי ביטוי גם את העשייה המודיעינית , הופק באמצע שנות ה-70 בכיכובו של צ'רלסטון הסטון, כשלצידו צוות של שחקנים ותיקים כגלן פורד, הנרי פונדה ורוברט מיצ'ם. יוצרי הסרט השתמשו אז בטכניקה חדשנית לזמנה שנקראה "סנסראונד", שמטרתה הייתה לתת לקהל הצופים באמצעות השמעת קולות בדציבל גבוה, באמצעות רמקולי ענק, תחושה פיזית בעת סצנות פעולה. גרסה הוליוודית חדישה מאוד של עלילת מערכת מדוויי עלתה לאקרנים גם בישראל בשנת 2019.

בעידן הנוכחי  , לנוכח שפעת המידע הנגיש באינטרנט ניתן לעיין בקישורים רבים של מידע , אודות עשיית המודיעין בקרב מדוויי. רק כדוגמא:

מסמך של סוכנות NSA  העדכני לשנת 2001 פרי עטו של פרדריק פארקר אודות המודיעין התקשורתי בקרב ים האלמוגים ובקרב מדוויי. (להלן-פארקר/NSA)

  • מאמר שהתפרסם ב-3יוני 2016 ממש במלאות 74 שנים לקרב מדוויי על ידי רס"ן בצי האמריקאי, מארק מאנסון: "הסיפור המלא של המודיעין בקרב מדוויי" (להלן-מאנסון).

הערה: במאמר של מאנסון ניתן למצוא קישורים רלוונטיים נוספים כגון: תחנת Hypo ואודות קוד jn-25

הערה מסכמת לתת פרק  ההיסט-וגרפיה: כמות ,המידע אודות קרב מדוויי בכלל והמודיעין הימי לקראת קרב זה הינה אדירה והרשימה לעיל משקפת רק את המקורות שנחשפתי אליהם לצורך כתיבת מאמר זה. כניסה לקישורים שצוינו לעיל כמו גם רשימת הביבליוגרפיה הלא אינטרנטית, יניבו בוודאי הפניות למקורות רבים נוספים.

שלמה גואטה  -אל"ם בדימוס- לשעבר קצין איסוף ומחקר במודיעין חיל-הים , כיום משמש כחוקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה

מאי 2020

4
· ·

תגובות

  • נזמאמר מרתק וחשוב על חשיבות המודיעין ושיתוף הפעולה עם הזרוע המבצעת.
    נזכרת לצערי בכשל ביום כיפורהמבצעתו
    והמחיר הנורא ששולם.
    תודהעל המאמר המרתקןההפניה למקורות נוספים.

    מיכל רוזנברג 26 במאי 2020 18:22
  • הכתבה יוצאת מהכלל טובה כל הכבוד שלמה

    לונגו 28 במאי 2020 4:52
  • מחקר מרתק כול הכבוד שלומה! היה לי הכבוד להכירך במהלך שירותי ביחידה 154

    יוסי זיו 3 ביוני 2020 10:27
  • תודה יוסי. מה שלומך. כיף להיפגש שוב ולו במסגרת חילופי מסרים

    שלמה גואטה 3 ביוני 2020 17:10
  • שלמה ידידי מאמר טוב וממצה. ששם דגש על המודיעין המושט והמלווה למבצע.

    יהודה קוטיק 10 ביוני 2020 9:46

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *