קיבוץ סאסא: כמה ציוני דרך היסטוריים ( אחד מהיישובים המפונים בגליל)

412

במסגרת מבצע חירם, ב-30 באוקטובר 1948, כבש הגדוד התשיעי ( גדוד 79 ) של חטיבה 7 את סאסא, אז יישוב ערבי בו היה אחד הבסיסים של צבא ההצלה הערבי ( פאוזי קאוקג'י ).

מתחילת שנת 1948 ישב בכפר כוח של צבא ההצלה מגדוד הירמוך השני. במסגרת מבצע חירם, לכיבוש מרכז הגליל העליון מידי צבא ההצלה, הוטל על חטיבה 7 לכבוש את מרכז הגליל העליון. הכפר סעסע שלט על צומת הכבישים למלכיה (צפון), תרשיחא (דרום מערב) וראס א-נקורא (צפון מערב), ונחשב כיעד חשוב במבצע.

חטיבה 7 ציפתה להתנגדות רבה בסעסע, ועל כן סיפקה לגדוד 79, בפיקודו של ברוך ארז, זמן להתארגנות לקרב לאחר הקרב על ג'יש. ההתקפה על סעסע, מכיוון דרום, תוכננה להיות משולבת עם התקדמות חטיבה 9 מכיוון מערב, אך חטיבה 9 התעכבה, והוחלט לכבוש את הכפר ע"י חטיבה 7 בלבד. בשעות אחר הצהרים של ה – 29 באוקטובר, יצא הגדוד לכיבוש הכפר, צומת הדרכים והמשטרה הסמוכים. החטיבה פינתה את צירי התנועה החסומים אל הכפר, וזה נתפס ללא התנגדות וטוהר עד הבוקר. לאחר מכן נתפסה הצומת [כיום צומת חירם]. בסיום המהלך נותר הגליל עליון המרכזי ללא נוכחות של כוחות צבא ההצלה, שנסוגו ללבנון. הגדודים 72 ו-79 המשיכו בהתקדמות לעבר הכפר מלכיה.

מספר קצין המודיעין של חטיבה 7,
לקוח מסיפור המערכה, מבצע "חירם", סא"ל גבריאל לוריא

בהיותי בפאתו הדרומית מזרחית של הכפר, הבחנתי באורות של מכוניות המתקרבות לכפר מכיוון תרשיחה. מכיוון שבשלב זה טרם נחסמה דרך זו על ידי כוחות גדוד 79, היה ברור כי אלו הן מכוניות האויב שלא ידע עדיין כי סעסע בידינו. ארבנו למכוניות הקרבות. עד מהרה הופיעו בעיקול הדרך 2 משאיות באורות מלאים. פתחנו עליהן באש מטווח של כ-200 מטר וראינו דמויות מגיחות מהן ובורחות…קרבנו אליהן וגילינו להפתעתנו כי האחת גוררת תותח 75 מ"מ- ולשנייה מחובר נגרר עם תחמושת. את התותח גרר נתנו למפקד החטיבה. זו הייתה משאת נפשו משכבר הימים…

מקור

קיבוץ סאסא הוקם ב-13 בינואר 1949  . מייסדיו הם חברי "גרעין עלייה ה'" של תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה.

יומן שכתבו המייסדים בתום שנה לעלייתם (באנגלית)

קיבוץ סאסא 1950

סיפור מקומי – קיבוץ סאסא, ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן

קישור

קיבוץ  סאסא שוכן בהרי מרום הגליל, בגובה 856 מטרים מעל פני הים, כ-10 קילומטרים ממזרח למעלות תרשיחא וכ-15 קילומטרים ממערב לצפת.

נכון לשנת  2019 מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-560 חברים.

קיבוץ סאסא הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינם מופרטים כלל ונשאר שיתופי ושוויוני.

מקור

אחד מסיפורי ההצלחה של קיבוץ סאסא : מפעל פלסן סאסא, מפעל מצליח מאד (קישור)

הניסיון לפצח את הסוד של המפעל הקיבוצי מוליד את הנוסחה הבאה: פלסן היתה במקום הנכון, בזמן הנכון ועם סל המוצרים הנכון. לאחר כמעט שני עשורים של פעילות מנומנמת, הגיעה ההזדמנות הגדולה ובפלסן תפסו אותה בשתי ידיים. ההסתבכות האמריקאית במלחמה בעירק לפני כשש שנים הקפיצה את עקומת הביקוש העולמי למיגון כלי רכב. פלסן, שהיה ביכולתה לספק את הסחורה, טיפסה לפסגה של חברות המיגון בעולם. "לאף חברה, גם לא לענקיות האמריקאיות, היה את מה שפלסן הציעה: פתרונות מוכנים, יעילים ומוכחים", אומר הבכיר.

סיור במסדרונות המפעל מגלה שהם מעוטרים במכתבי תודה שהוגדלו לשלטים גדולים. סמל בריאן, חייל בצבא ארה"ב שנלחם בזמנו באפגניסטן, מספר במכתבו כי "אף ירייה לא חדרה את מערכת המיגון של הרכב, כולל אחת שהיתה פוגעת בראשי אם היתה עוברת את מיגון הדלת".

מקור

בחודש דצמבר 2023 היו כמה פגיעות של טילי נ"ט שירה חיזבאללה במבני קיבוץ סאסא

בסאסא קיימים שני בתי ספר: בית הספר היסודי אזורי "נוף הרים" ובית הספר התיכון אזורי "ברנקו וויס ע"ש אנה פרנק".

כיום תלמידי בתי הספר  האזוריים האלו לומדים במבני מכללת אורט ברואדה בכרמיאל

מקור

פסיפס האנשים בקיבוץ סאסא

האיטלקיה שנלחמת על הנרטיב הישראלי – והכתבים הזרים שעולים לרגל …

קישור

קיבוץ סאסא , דצמבר 2023

מלכי הכיתה של סאסא

מה מאפיין את הלוחמים של סאסא?

בשבעה באוקטובר היינו 6 חברים בכיתה, ועוד 4 שאמנם השתתפו באימונים במהלך השנה אבל לא היו לגמרי בעניינים. מיד כשהתחילה המלחמה דיברנו עם החברים בקיבוץ, כתבנו בעלון השבועי והסברנו כמה חשוב לקחת חלק בשמירה על הבית. תוך שבוע וחצי הצלחנו לגייס עוד 15 לוחמים, ואנחנו מנסים לגייס עוד. כל חבר בכיתת הכוננות נותן לזה חשיבות אדירה, כולם משקיעים, מגיעים בזמן, עושים הכל מכל הלב, מחליפים משמרות אם צריך, מאוד רציניים. יש משהו מאוד מחבר במוטיבציה הגבוהה הזאת.

המפעל ממשיך לעבוד כרגיל?

כן, המפעל ממשיך לייצר ולספק הזמנות, בעיקר של אפודים קרמיים לצה"ל. בעבר, עוד לפני שייצרנו רכבים ממוגנים, ייצרנו אפודים אישיים. כשתחום הרכבים גדל כמעט ונפסק ייצור המיגון האישי. עכשיו יש שוב צורך בהגנה על החיילים שלנו והביקוש לייצור עולה.

לכתבה המלאה

"אם לא הייתה לחימה בדרום, היינו כבר מזמן בתוך מלחמה, אין לי ספק בכך", אומר אלי ספרן (78), תושב קיבוץ סאסא, מערבית למנרה. ספרן נמצא בחודשים האחרונים בקיבוץ שמרת אצל משפחתו. רוב חברי הקיבוץ שלו מחולקים בין הקיבוצים נחשולים ומעגן. למרות פגיעות ישירות והפלת כטב"מ בשמי הקיבוץ, עשרות תושבים ממשיכים להגיע לסאסא לעבודה ולשמירה.

מקור

0
·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *