סיפורו של תת-המקלע 'סטן'  במלחמת העולם השנייה ובמלחמות ישראל , "אהבה נכזבת"  לכל אורך הדרך

3137

כמעט בכל מקום בו מסופר על מלחמת העצמאות ותקופת המאבק שקדמה להקמת המדינה, מוזכר ה"סטן" שהיה כלי נשק מוכר בידי לוחמי המחתרות. ה"סטן" היה נשקם האישי של מרבית לוחמי תש"ח, במיוחד בתקופה הראשונה של המלחמה עד שהחלו להגיע לארץ משלוחי הנשק הראשונים שהועברו והוברחו לארץ מארצות שמעבר לים.

לא היו לישראל תותחים ולא היו טנקים. לא היו לנו אווירונים ולא אניות מלחמה. היו כלים קטנים. מרגמות ואקדחים, מכונות ירייה וגם "סטנים".

בתחילת מלחמת העולם השנייה נקלעו הכוחות הבריטים למצוקה. חסרו להם תתי-מקלע. כדי לפתור את הבעיה התגייסה תעשיית הנשק של בריטניה לתכנון תת-מקלע בעל תכונה אחת חשובה ומכרעת – ייצור פשוט, מהיר וזול. תת-המקלע סְטֶן (Sten) אכן פשוט מאוד, מהיר מאוד להכנה ובעלות ייצור נמוכה מאוד. פשטותו ניכרה גם במראהו החיצוני והערום מכל חלקי עץ ומתכת.

stan factory

תכונות אלו באו כמובן על חשבון תכונות חשובות אחרות. תת-מקלע הסטן לקה בירי לא מדויק ובטווח יעיל קצר מאוד. תת-מקלע זה גם סבל ממעצורים רבים. הוא גם לא היה בטיחותי ומכל נפילה או מכה היה נפלט ממנו בטעות כדור.

פשטות הייצור והמחיר הזול (ארבע לירות שטרלינג ליחידה) אפשרו לבריטים לייצר מיליוני סטנים. דגם סימן שלוש של הסטן היה ניתן לייצור ב 5 שעות עבודה בלבד. הדבר איפשר תיקונים בשדה, אלתורים, ואף ייצור מחתרתי על ידי הפרטיזנים במזרח אירופה. יתרון נוסף של הסטן היה ממדיו הקטנים, שחיבבו אותו על יחידות מיוחדות ומוצנחות.

על צד השלילה, הסטן היה נשק גרוע מבחינה טכנית: הוא נטה למעצורים רבים, בעיקר בשל מחסניות גרועות, לפליטת כדורים כאשר ספג חבטה, ולו הקלה ביותר ולאי דיוק ניכר.

הבריטים יצרו מספר דגמים של הכלי, אך הפופולרי ביניהם היה דגם סימן 2 שהיה זול ו'פשוט' ביצורו. קטן יחסית ונוח לאחיזה בירי, בכך שמקום הכנסת המחסנית שימש גם לאחיזה וייצוב הכלי בשעת הירי. כארבעה מיליון כלים מדגם זה היו בשימוש בצבא הבריטי. הכלי סופק ליחידות מסוימות, במיוחד ליחידות קומנדו, ואף היה נשקם האישי, במיוחד של מפקדים ביחידות שונות…

sten start

ה'סטן' של 'ההגנה'

ה"סטן" שיוצר ע"י ה"הגנה" אף זכה לכינוי מיוחד – תמ"ת (תת מקלע תוצרת). עם זאת, ה"סטן" היה נשק בלתי מדוייק ובלתי אמין בצורה קיצונית: מצד אחד היו בו מעצורים רבים, ומאידך היו בו מקרים רבים של פליטת כדורים.
היו שהגדירו אותו בשל כך כ"נשק דמוקרטי" השומר על חופש הדיבור וזכות השתיקה כרצונו… לאחר קום המדינה נמשך ייצור ה"סטנים" במפעלי תע"ש עד 1955, עת הוחלף ה"סטן" בשירות צה"ל ע"י ה"עוזי"..

ה'סטן' של לח"י ואצ"ל

בתי מלאכה של האצ"ל החלו כבר ב1944 לייצר בעצמם את ה'סטן' . בעיקר נודע בית המלאכה שהוקם ב"מרכז וולובלסקי", סמוך ליפו. האחראי עליו היה אורי גורביץ. שם ייצרו קתות תת-מקלעים, מחסניות ואת גוף התת-מקלע "סטן". בית-מלאכה שני בתל-אביב, ברחוב גת רימון, פעל בפיקוחו של משה שמעוני ובו ייצרו חלקים של ה"סטן". ואילו הרכבתו הסופית של תת-מקלע זה נעשתה בבית-החרושת "עלית".

ה'סטן' בתש"ח

לוחמי תש"ח מאד לא אהבו את הסטן עקב מספר סיבות:

  • הכלי לא היה אמין, לא תמיד פעל.
  • לפעמים גרם לתאונות עקב פליטות כדורים.
  • היה מאד לא נוח לנשיאה על הגוף.

sten 1

הסטנים יוצרו במספרים גדולים יחסית, ויוצרה במחתרת גם תחמושת 9 מ"מ עבורם, בעיקר במפעל סודי שנבנה בעומק של כ- 8 מטר מתחת לאדמה והופעל על ידי חברי קיבוץ מעגן מיכאל שישבו כהכשרה ליד העיר רחובות. אז נקרא המפעל "מכון איילון". כיום נקרא המקום "גבעת הקיבוצים". הסטן שימש את ההגנה ואת צה"ל עד אמצע שנות החמישים (כולל במלחמת העצמאות) עת הוחלף על ידי תת-מקלע העוזי שפיתח עוזיאל גל.

לוחמי הפלמ"ח שיצאו לפעולות מבצעיות לא התלהבו לקחת את 'סטן' אתכם וניסו בכל דרך להשיג תת-מקלע מסוג טומי-גן , תוצרת ארה"ב. כך לדוגמא , הגדוד הרביעי של הפלמ"ח איפסן חלק לא מבוטל מהסטנים שלו ויצא לפעולות עם טומיגנים ורובים מיושנים , גם כאשר היה מחסור בנשק . למזלם של חטיבות הפלמ"ח וחטיבות צה"ל במלחמת השחרור , הגיע בעיצומה של מלחמת השחרור  משלוח עצום של רובים צ'כיים  מעולים.

וה'סטנים'  שנודעו שם בשם ' העלובים' נגנזו בנשקיה של הגדוד הרביעי לתמיד ( הנשק  הצ'כי הובא לארץ במבצע בלק להבאת הנשק הצ'כי לישראל. המטוסים שהמריאו משדה התעופה הצ'כי "זאטץ" ששם הצופן שלו היה "עציון". המבצע החל ב-31 במרץ 1948 וערך כ4.5 חודשים. ב-12 באוגוסט 1948 הסתיים "מבצע בלק" לאחר שנערכו כ-100 גיחות של מטוסי התובלה, בסיס "עציון" בצ'כוסלובקיה נסגר.) .

'הסטנים' והפרטיזנים במלחמת העולם השנייה

החל מסוף 1943 סיפקו הבריטים ברוחב לב את ה'סטנים' לפרטיזנים שטיטו ביוגסלביה וללוחמי הרזיסטנס בצרפת. הבריטים סיפקו מעל חצי מיליון 'סטנים' ללוחמי המחתרות באירופה ( מאחר יותר הוברחו לישראל בשנים 1946-1947) , וביום שחרור פריז בשנת 1944 ניתן היה לראות לוחמי רזיסטנס רבים עם 'סטנים' . למזלם , הם לא היו צרכים כמעט לירות , כי הגרמנים נכנעו שם במהירות.

stan resistance  1

 הכישלון המחפיר של ה'סטן במלחמת העולם השנייה

הכישלון המחפיר ביותר של ה'סטן'  היה במלחמת העולם השנייה במבצע מרקט גארדן

מבצע מרקט גארדן היה מבצע כושל של בעלות הברית המערביות, שנערך בשטח הולנד בספטמבר 1944, במסגרת המערכה הצבאית בחזית המערבית במלחמת העולם השנייה. מטרת המבצע הייתה להשיג הכרעה מהירה במלחמה נגד גרמניה הנאצית באמצעות עקיפת קו זיגפריד מצפון, כיבוש ראש גשר מעבר לנהר הריין, והשתלטות על חבל הרוהר. למרות שבמהלך המבצע הצליחו כוחות בעלות הברית להשתלט על רוב היעדים המתוכננים, ולהגיע עד מרחק קצר מהגשר על נהר הריין התחתון בארנהם, הם נכשלו בהשגת יעדו העיקרי – חציית מכשול המים הגדול של הריין, ואבטחת ראש גשר מצפון לנהר – וכוחותיהם המוטסים ספגו אבידות כבדות. כישלון המבצע גרם לאובדן הסיכוי להביא לסיום המלחמה באירופה לפני תום שנת 1944.הבריטים ציידו את כל יחידות הצנחנים והפשיטה שלהם ב'סטנים" משופרים סימן 5 ,

הקרב על ארנהם . הדיוויזיה הבריטית ה-1 צנחה מצפון לריין, באזור הכפר אוסטרביק (Oosterbeek),שם הופתעו לגלות כוחות ס"ס עם תת-מקלע מסוג שמייסטר שהיה לו טווח ירי כפול מהסטן והיה מדויק מאד .

A British 6th Airborne Division paratrooper checks his Sten gun on March 24, 1944, before jumping into Germany.

לאחר הפתעה ראשונית הייתה תגובת הגרמנים אופיינית: התקפות נגד ללא הפוגה עם כל הכוחות שעמדו לרשותם. חלק מהיחידות הגרמניות הורכבו מחיילים מנוסים ומצוידים היטב, כגון שתי דיוויזיות (9 ו-10) הפנצר של האס-אס, אולם יחידות אחרות הורכבו מאוסף של טירונים, יחידות נ"מ, חיילים שהשתייכו לכוחות קרקע שלחיל האוויר וחיל הים הגרמני וכו', שאורגנו במהירות במסגרת צוותי קרב מאולתרים (Kampfgruppe), כפי שהיה מקובל בצבא הגרמני.

לפחות 2 גדודים בריטיים שהיו מצוידים ב'סטנים' נאלצו  בספטמבר 1944 להיכנע לגרמנים .

כמובן , שאי אפשר להאשים רק את כלי הנשק בתבוסה , אולם בזיכרונות הקצינים הבריטיים ממבצע ארנהיים הם מספרים כי היו כל הזמן בנחיתות טכנולוגית וה'סטנים' אכזבו אותם בכל שלבי הפעולה בהולנד. טווח האש שלהם לא היה אפקטיבי מול החיילים הגרמניים שהיו מצויידים בתת-מקלע מסוג שמייסר .

מקורות המידע

סטן – ויקיפדיה

Sten – Wikipedia, the free encyclopedia

נוסטלגיה אונליין – אתר הנוסטלגיה הישראלית

ממחברתה של צפורה דגן: ה"סטן" – The Sten Gun / חלק א'

יורם קניוק , תש"ח , 2010

דדו 48 שנה ועוד יום . מהדורה מורחבת כרך 1 , 1978

 Battle for Arnhem, 89th FSS & the STEN British…

ARNHEM – LANDING GROUNDS AND OOSTERBEEK (Battleground Europe. Operation Market Garden,) Paperback – November, 2002

by Frank Steer , Pen and Sword (November 2002)

arneihiem brtish forces

 

candian with a sten

 

2
· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *