מתי נעשה היטלר אנטישמי פתולוגי מקובע ?

1091

קרא , למד וסיכם : עמי סלנט , עורך האתר " רגעים היסטוריים"

"אני נזכרת בסיפור ששמעתי פעם על צעיר יהודי כישרוני ביותר, אמן . המליצו לו לנסוע לבית הספר לאמנות בווינה, אבל לא היה לו די כסף לנסיעה .
הוא הלך ברגל מצ'כוסלובקיה עד וינה אבל לא הורשה לגשת לבחינות הכניסה מפני שהיה יהודי . הוא התחנן . הוא עשה מרחק רב כל כך, הוא הלך את כל הדרך ברגל, האם הוא יכול לפחות לגשת לבחינה, האם לפחות את זה ירשו לו ? הרשו לו לגשת לבחינה, והוא עבר . הוא היה כישרוני כל כך, שהציעו לו מקום כתלמיד למרות מוצאו . לצדו בבחינה היה צעיר ששמו אדולף היטלר, שלא התקבל ללימודים . אבל היהודי התקבל . ובמשך כל חייו, האיש היהודי הזה, שעזב את אירופה וחי בלוס אנג'לס  הרגיש אשם, מפני שאילולא ספג היטלר את המפלה הזאת, אילולא הפסיד את מקומו ליהודי, אולי לא היה חש צורך להפוך את היהודים לשעיר לעזאזל . אולי לא היתה מתרחשת השואה"

מקור וקרדיט : 

ד"ר אדית אווה אגר , הבחירה : אפילו בגיהינום התקווה יכולה לפרוח, הוצאת מטר  2022

בניין האקדמיה לאמנות בוינה ( פעמיים ניסה להתקבל ללא הצלחה)

בשנת 1907 החליט היטלר לנסות להתקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בווינה אמו חלתה אותה עת בסרטן השד ועברה ניתוח כריתת שד, היטלר טיפל בה בנאמנות אך המשיך בהכנותיו להתקבל לאקדמיה. היטלר קיבל כספים בירושה מדודתו ונסע לווינה לבחינות. הוא נדחה בנימוק כי אין לו כישרון ציור של ממש, וכי הייעוד החלופי האפשרי עבורו הוא בתחום האדריכלות, מסלול שהיה חסום בפני היטלר משום שלא השלים את לימודיו התיכוניים ולא היה יכול להתקבל ללימודי הנדסת בניין. היטלר, שהרבה להתרברב קודם לכן בעתידו כיוצר, לא סיפר על כישלונו לקרובי משפחתו, ונמנע מאזכור אי קבלתו אף בפני חברו הטוב, אוגוסט קוביצק.

באוקטובר 1908 ניסה היטלר בשנית להתקבל לאקדמיה לאמנות, אך גם הפעם לא הצליח לעבור אפילו את הסינון הראשוני. תוצאה זו לא הייתה מפתיעה נוכח העובדה שהיטלר לא טרח באמת להתכונן לבחינה. החלטה זו הביאה לקץ שאיפותיו האמנותיות.

בווינה של אותה התקופה האנטישמיות גאתה. בדוכנים בעיר ניתן היה לקנות חוברות ועיתונים אנטישמיים. ראש העיר היה קרל לואגר, אנטישמי ידוע וחבר המפלגה הסוציאל-נוצרית, שאנטישמיות הייתה חלק ממצעה. היטלר העריץ את לואגר על יכולתו להשתמש באיבה ככלי מניפולטיבי חזק. היטלר הושפע גם מלאנץ פון ליבנפלס, בעל המגזין הגזעני "אוסטרה" ומגאורג ריטר פון שנרר, פוליטיקאי וינאי אנטישמי שממנו שאל את רעיון עליונות הגזע הארי.

מקור :

 איאן קרשוהיטלר – היבריס: 1889 – 1936, הוצאת עם עובד2005

אחד מבין הציורים של היטלר אותו מכר בעיר וינה 1910

בשנים שאדולף היטלר היה בעיר וינה ( 1908-1913)  היה קרל לוגאר , ראש עיריית וינה , אחד האנטישמיים המובילים  והוא השפיע רבות על אדולף היטלר הצעיר , במיוחד לאחר כשלונותיו בבחינות הכניסה באקדמיה לאמנות בוינה.

היטלר הצעיר ואחוז החרדה באותה תקופה ראה בקרל לוגאר  מנהיג  נערץ ושאב את השראתו ממנו . קרל לוגר ראה ביהודים  אנשים נחותים וגזע נחות והעיר וינה הפכה בתקופתו לבירת האנטישמיות של אירופה .

היטלר הצעיר והמתוסכל מכישלונותיו באקדמיה לאמנות , חיפש דמות להזדהות עמה ומצא את קרל לוגאר האנטישמי . הוא היה נוכח בכל נאומיו האנטישמים של קרל לוגאר וגם קרא את מאמריו בעיתונות המקומית.

יש הרואים בטראומה של היטלר בכישלונותיו באקדמיה לאמנות בוינה את הגורם להתפתחות הפרנויה שלו כלפי היהודים . מבחינה פסיכולוגית התפתחות פרנויה אוחזת בראש ובראשונה באנשים בודדים שסבלו טראומה כלשהי , ואדולף היטלר בעיר וינה היה בודד , ללא תמיכה משפחתית כלשהי .

הדחייה מאקדמיה לאמנות בוינה גרמה למצבו הנפשי להדרדר. הוא חש השפלה רבה עקבות הדחייה מקבלתו לאקדמיה לאמנות בוינה כי היה בטוח שיתקבל , והוא נאחז בתעמולה האנטישמית של ראש עיריית וינה.

חברו היחיד  ושותפו של אדולף היטלר  למגורים באותה עת  Kubizek   August כתב בזיכרונותיו כי בעקבות כישלונו השני של היטלר בבחינות הכניסה באקדמיה לאמנות בעיר וינה , הוא נתקף בהתקפות זעם ובפרנויה וטען כי האקדמיה לאמנות נתונה תחת השפעת המורים היהודים במוסד.

בעקבות כישלונו השני להתקבל לאקדמיה לאמנות בוינה ( 1908 ) אדולף היטלר עזב אז את דירתו השכורה  והפך להומלס בוינה, בלי כסף ובלי סיוע . הוא נאלץ להתגורר במעון למבוגרים עניים בוינה שם נחשף לעיתונות צהובה  בעיר וינה שבה התפרסמו אז מאמרים אנטישמיים נגד היהודים בהשראת ראש עיריית וינה קרל לוגאר.

מקור 1 :

The Young Hitler I Knew | Book by August Kubizek

Simon and Schuster. 1955

מקור 2:

Peter Den Hertog . Why Did Hitler Hate the Jews?: The Origins of Adolf Hitler's AntiSemitism and its Outcome

Casemate Publishers 2021

מקור 3 :

Daniel Freeman .  Paranoia: The 21st Century Fear, Oxford University Press , 2008

אוגוסט קוביצק , היה בן של רפד בלינץ שלמד באקדמיה למוסיקה בוינה והיה חברו של היטלר עוד מהעיר לינץ.

הדחייה מטעם האקדמיה לאמנות הייתה מהלומה עזה כל כך לגאוותו ובטחונו העצמי של היטלר והוא נקלע למשבר נפשי. , הנפש היחידה שהיה תלוי בה מבחינה רגשית , אימו בעיר לינץ נפטרה באותה תקופה מסרטן. השילוב בין הדחייה באקדמיה לאמנות ומות אימו גרם להחרפת מצבו הנפשי של היטלר בוינה .

העיר וינה שבה התגורר היטלר חמש שנים הייתה מקום מיוחד במינו . יותר מכל מטרופולין אירופאית אחרת  הייתה וינה עיר של מתחים חברתיים, תרבותיים , פוליטיים ואלו סימנו את ראשיתה של תקופה: את קץ העולם של המאה ה19. מתחים אלו הם שעיצבו את היטלר הצעיר. הייתה זו קיסרות מתפוררת  וקל היה אז להמיר את תחושות הזעם והפחד של הגרמנים בשנאה גזענית – בעיקר בשנאת היהודים. מי שדאג לשלהב את שנאת היהודים היה , כאמור , ראש עיריית וינה , קרל לוגאר שהיה נערץ מאד על היטלר. היטלר היה חשוף אז לעיתונות הביבים של וינה שתמכה בקרל לוגאר והפיצה את משנתו האנטישמית. היטלר קרא בעיתונות זו בלהיטות בהיותו במעון למבוגרים עניים בוינה. ברחוב בוינה שבו התגורר היטלר במעון היו סוחרים זעירים יהודים רבים ( הרובע השישי וינה), כ17% מתושבי הרובע , מרביתם יהודים ממזרח אירופה  שלבשו את הקפוטה המסורתית ומגבעת  שחורה. זהו הרקע  שבו היטלר היה חשוף  לגמרי לשנאה הגזענית בעיתונות הוינאית המקומית שראתה בתופעת היהודים הדתיים ממזרח אירופה " ההתגלמות של חילול הגזע"

ראש עיריית וינה קרל לוגאר קרא בנאומיו להעלות את כל היהודים שהגיעו לוינה ממזרח אירופה על ספינה גדולה ולהטביע אותם בלב ים.

במשך החודשים שהתגורר אדולף היטלר הצעיר בפלברשטראסה בוינה הוא נעשה אנטישמי גזעני כפייתי . הוא הרבה לקרוא  עיתונים זולים  שהשמיצו את היהודים . אחד מאלו  היה אוסטרה הגזעני. הוא קרא בלהיטות  וברציפות כאשר התגורר במעון לגברים מ1910-עד 1913.

קרוב לוודאי שהיטלר קרא בעיתון אוסטרה בד בבד עם חומר גזעני זול אחר שהוצג לראווה על דוכני העיתונים בוינה . הוא היה אז מובטל והיה לו זמן לקרוא את העיתונים הגזעניים בקיוסקים בוינה.  כך התגבשה שנאתו הפרנואידית ליהודים בעת שהותו בוינה. נוכח מצוקתו הכלכלית והנפשית היה זה הזמן המובן מאליו לחפש שעיר לעאזל ולמצוא אותו בדמותו של היהודי. היטלר , כאמור , הושפע מן האווירה האנטישמית הרעילה ששררה בוינה שהכיר – אחת הערים האנטי-יהודיות הארסיות ביותר באירופה.

קרוב לוודאי שהיטלר החל לשנוא יהודים בזמן שהותו בוינה. הייתה זו שנאה אישית. האנטישמיות האידאולוגית שלו נוצרה מאוחר יותר בעיר מינכן ב1919.

מקור :

איאן  קרשו , היטלר : היבריס 1889-1936

עם עובד 2003

מקור האנטישמיות  היטלר אינו במשפחתו, וגם אביו לא היה אנטישמי. ואכן, אחרי מלחמת העולם הראשונה ניהלה אחותו למחצה, אנגלה, את הקנטינה של הסטודנטים היהודים באוניברסיטת וינה. עובדה זו מאשרת שאין בנמצא "תלות נתיב" שקושרת בין הילדות של היטלר והרקע המשפחתי שלו ובין האמונות האנטישמיות הקנאיות שאחז בהן מאוחר יותר, ומאשרת זאת גם העובדה שבגלל האנטישמיות שלו סירבו בתחילה שתי אחיותיו, אנגלה ופאולה, לבקר אותו בכלא לאחר ניסיון הפוטש הכושל בגרמניה..

היטלר הצעיר בתקופת מגוריו בעיר וינה

עד בחינות הקבלה לאקדמיות לאמנות בוינה היטלר אף דחה את ההשוואה בין קפיטליזם יהודי להלוואה בריבית. נאמר שהוא הילל את נדיבותם של היהודים, טען שהאשמתם ברצח פולחני היא הבל, תמך בהקמת אנדרטה למשורר הגרמני היהודי היינריך היינה על אדמת גרמניה, והילל את המחזה הנודע של גוטהולד אפרים לסינג, "נתן החכם", שגיבורו היהודי מדבר בשבחי הסובלנות ההדדית בין יהודים, נוצרים ומוסלמים.

יש קונצנזוס שהיטלר אכן למד בווינה בהרחבה יתרה הן ספרות אנטישמית הן ספרות פרו־יהודית, מה שמעיד שהחשיבה האנטישמית לכל הפחות נוספה למלאי הרעיונות שמילאו את ראשו בזמן שחי בווינה. בין שהזדהה היטלר עם רעיונות אלו בשנים שחי בבירת אוסטריה ובין שלא הזדהה עימם, הוא היה יכול לקבל מהם השראה ברגע שאירעה הֲמָ רָתוֹ לאנטישמיות הפוליטית. זאת ועוד, סביר להניח שבזמן שהותו בווינה החל היטלר להעריץ את ראש העירייה קרל לואגר )Lueger )ואת הפוליטיקאים הפן־גרמנים גאורג פון שנרר  (Schönerer )וקרל הרמן וולף (Wolf) שהיו שלושתם אנטישמים.

יש אפוא סבירות גבוהה שהיטלר העריץ את שלושת הפוליטיקאים הללו לא בגלל עמדותיו של כל אחד מהם כלפי הקתוליּות והיהדּות, אלא משום ששלושתם חתרו לכנס את כל הגרמנים תחת גג לאומי אחד; אחרי הכול, זה היה הקבוע הפוליטי היחיד בחייו של היטלר משנות נעוריו עד יום מותו. ואולם ההיבטים האנטישמיים באידיאולוגיות שלהם, בייחוד של לואגר ושל שנרר, כנראה נכנסו בכל מקרה למלאי הרעיונות שמילאו את ראשו של היטלר בזמן שחי בווינה – מוכנים לשימושו אם יפנה הוא עצמו לאנטישמיות פוליטית.

בשנים האחרונות נוטה אפוא תשומת הלב לאיתור הופעת האנטישמיות של היטלר בתקופה שלאחר המלחמה, במינכן של 1919 .שלושה הסברים שונים להולדת האנטישמיות הפוליטית של היטלר מתחרים כעת זה בזה. הסבר אחד מאתר את מקור האנטישמיות המתלהמת של היטלר בחוויות שחווה בששת החודשים הכאוטיים של המהפכה בעיר, בייחוד בזמן הרפובליקה הסובייטית הבווארית קצרת הימים במינכן באפריל 1919

על פי הסבר זה, בלב ההמרה של היטלר לאנטישמיות עומד אנטי־בולשוויזם. הטענה היא שהיטלר היה שותף לאמונה הפופולרית שהיהודים עמדו מאחורי המהפכה. על פי ההסבר השני והשלישי, ההתנהגות של היטלר בזמן המהפכה מעידה על משהו אחר: בששת חודשי המהפכה לא היה היטלר אנטישמי אנטי־מהפכני דווקא, אלא ישב על הגדר מבחינה פוליטית, או אפילו היה מוכן לתמוך במהפכה. בעקבות ההסבר העכשווי המשפיע ביותר אפשר לומר שהיטלר אימץ בראשונה את האנטישמיות כאשר שירת בצבא הפוסט־מהפכני )Reichswehr )במינכן, שבו הוכשר לשמש תועמלן נגד המהפכה. היטלר, נאמר לנו, פשוט ספג את האנטישמיות שהייתה סביבו. הפוליטיזציה שלו הייתה פסיבית ולא דרשה ממנו שום יוזמה אישית: כל רעיון אנטישמי שהשמיע היטלר בשבועות ובחודשים שלאחר מכן אפשר למצוא גם בקונטרסים שעמדו לרשותו. סביר מאוד שהאנשים שהיטלר בילה בחברתם בקיץ 1919 דיברו גם הם על רעיונות אלו. וכמו שקרה אצל אנשי ימין אחרים, האנטישמיות החדשה של היטלר כוונה בעיקר כלפי השמאל, ובמידה מעטה יותר גם כלפי הקפיטליסטים. בקיצור, האנטישמיות המתהווה שלו, כך נאמר לנו, הייתה לגמרי לא־מקורית והייתה פשוט האנטישמיות של הצבא הפוסט־מהפכני במינכן.

מקור : ד"ר תומס ובר ,

מקורות חדשים על השואה בחינה מחודשת של שורשי האנטישמיות של  היטלר.

האקדמיה לאמנות , העיר וינה
6
· ·

תגובות

  • מי היה האומן היהודי שהתקבל לאקדמיה לאומנויות, כביכול על חשבון קבלתו של היטלר?

    חכמה 14 בפברואר 2023 20:06

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *