תחילתה של עדת הקווייקרים במאה ה–17 באנגליה. בהנהגת מייסדם, ג׳ורג׳ פוקס, הם התנתקו מהכנסייה הנוצרית וכפרו בזכותה להכתיב תפילות וטקסים. הם מאמינים באור אלוהי פנימי הקיים בכל אדם ובקשר ישיר בין האדם לאלוהיו, ללא תיווך הכמרים.
הקווייקרים מאמינים כי התנ"ך הוא מילותיו של האל, הניתנות לפירוש על ידי כל אדם. הם מאמינים שהתגלות האל אינה מוגבלת לעבר, אלא מתרחשת גם כיום. מתוך אמונות אלו נולדה קבוצת כתבים קדושים המכונים עֵדוּיות (testimonies). אלו אינן מסמכים קבועים ופורמלים אלא אוסף של אמונות והשקפות של הקווייקרים על מעמדם מול האל.
ממייסד עדת הקוויקרים ג'ורג' פוקס פוקס החזיק בדעות שהיו בזמנו חריגות. הוא האמין למשל שלנשים יש נשמה (!). רעייתו, מרגרט פל, הייתה אף היא מנהיגה בולטת בתנועה. פוקס וההולכים בדרכו נמנעו, כחלק מאמונה בסיסית בשוויון ערך האדם, ממחוות כבוד שהיו מקובלות באותם זמנים, כמו הסרת הכובע בפני נכבדים או פנייה אליהם בתארי כבוד ובגוף שלישי. "החברים" לא קיימו אז ואינם מקיימים היום חלק גדול מהפולחן המקובל בכנסיה הנוצרית ומסתפקים בקשר פשוט וישיר עם האל, משהו שמזכיר מפגשים של קבוצות מדיטציה מודרניות, אך אצלם החברים משתפים זה את זה בחוויה המיסטית ( שחר שילוח, 2009) .
חתונה קוויקרית
כאשר זוג קוויקרים מתכוון להינשא, הם מצהירים על רצונם בפני ההתכנסות. טקס החתונה עצמו דומה לכל התכנסות אחרת ועל כן שונה מאוד ממה שנהוג בקרב נוצרים, למשל. אין כומר או איש דת המנהל את הטקס שכן הידידים מאמינים שהזוג נישא בפני האל והקהל הוא רק עד למעשה.
אנציקלופדיה בריטניקה מציינת שבשל ניתוקם מהדת הממוסדת, הקווייקרים התבלטו, כמו היהודים, בתחומים חילוניים מובהקים ובהם מדע, תרבות, אקדמיה ופוליטיקה. למרות מספרם הזעום — בעולם חיים היום כרבע מיליון קווייקרים, רובם בארה"ב — שני מאמינים, ריצ׳ארד ניקסון והרברט הובר, כבר הספיקו לכהן כנשיאים אמריקאים — אף ששניהם, יש לומר, לא הותירו חשק לעוד ( חמי שלו , 2018)
התגייסותם של הקווייקרים למאבק נגד העבדות בארה"ב
במאות הראשונות לקיומם הקווייקרים חיו בתוך עצמם, התבודדו עם אמונתם ופחות או יותר ניתקו מגע עם העולם החיצון. התגייסותם למאבק נגד העבדות בארה"ב באמצע המאה ה–19 שינתה את פני הדברים: הקווייקרים החלו לשתף פעולה עם ארגונים אחרים שלחמו בדיכוי ואי־צדק, וחבריה נצטוו לצאת לעולם כדי לשנותו לטובה. הקווייקרים הם פציפיסטים שסירבו להשתתף בכל מלחמותיה של אמריקה — אך פיצו על כך, ואף זכו להערכה והוקרה, במאמצים הומניטריים רחבי היקף, במיוחד בסיוע לפליטים ולנפגעי מלחמה. למרות מספרם הזעום ואמצעיהם הדלים, הקווייקרים הפכו מעצמה של סיוע לחסרי ישע.
הזרוע האמריקאית של המערכת הקווייקרית להושטת הסיוע הוקמה ב–1917 בשם American Friends Service Committee, או AFSC יחד עם שותפיו הבריטים, הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1947, כאות הוקרה לפעילות ההומניטרית של הקווייקרים בכלל ולפעולות ההצלה של הארגון במלחמת העולם השנייה בפרט. בניגוד לרוב הארגונים הנוצריים, שטיפלו בעיקר בנוצרים, הקווייקרים לא בררו את דת הנרדפים, והפכו לאחד הארגונים הלא־נוצריים הפעילים ביותר בהצלת יהודים.
חתונה מעורבת , חתן יהודי וכלה קוויקריית בארה"ב -A Quaker Jewish Wedding in the New Orleans Garden District
הקוויקרים והילדים היהודים בשואה
הזרוע הבריטית של הקווייקרים מילאה תפקיד מוביל בקינדרטרנספורט הידוע, שבמסגרתו חולצו כ–12 אלף ילדים יהודים מאזורים שבשליטת הנאצים ושוכנו לבטח בבריטניה, עד שהמבצע נפסק עם פרוץ המלחמה. הזרוע האמריקאית נכנסה לפעולה בעיקר לאחר פרוץ המלחמה וסייעה במהלכה לאלפי פליטים יהודים שברחו מהנאצים. הקווייקרית האנגליה ברטה ברייסי, שהיתה הכוח המניע של הקינדרטרנספורט, הוכרה על ידי ארגון "יד ושם" כחסידת אומות עולם, יחד עם יותר מתריסר קווייקרים אחרים באירופה, שחירפו נפשם והצילו אלפי יהודים.
ארווין הרברט מנפרד פולץ (Erwin Herbert Manfred Pollatz; 14 באוקטובר 1886 – 8 בספטמבר 1964) היה מורה גרמני , עורך ומתרגם, השתייך לקהילת הקוויקרים והוכר כחסיד אומות העולם.
בבית בהארלם בהולנד , לילי פולץ ומנפרד פולץ , שנמנו על כת הקוויקרים הגרמנים פתחו בית ספר לפליטים מגרמניה. רוב התלמידים היו בני פליטים יהודים שלא היה אף ארגון שדאג להם. השיעורים הועברו בעיקר על ידי מנפרד ולילי, וכן על ידי בנם קרל היינץ ומורים נוספים מהארלם. ידוע על 28 ילדים יהודים שלמדו בבית ספר זה, ומתוכם 23 שרדו את המלחמה ( מקור)
הקוויקרים והפלסטינאים
בשנת 1869, השנה שבה הופיעו בפלשתינה בני הזוג אלי וסיביל ג'ונס, שני אנשי דת אמריקאים הנמנים עם "אגודת הידידים", על מנת להפיץ את ערכי הנצרות על פי תפיסת הכת שלהם, ובכך לענות על הצרכים החברתיים של האוכלוסייה. הם בחרו ברמאללה ובכפרים שבנפתה כמוקד לפעילות דתית-מיסיונרית. המחבר עומד על תרומתם של הקוויקרים לחינוך הערבי בתקופת המנדט; רבים מבין הבוגרים המשיכו את לימודיהם הגבוהים באוניברסיטאות בבירות או בארצות הברית ואף חזרו למלא תפקידים חשובים (בתקופת המנדט) בחינוך ובתרבות, בעיקר במקצועות החופשיים במגזר הערבי בפלשתינה (ג'מאל עדוי, 2017) .
הקוויקרים וממשלת ישראל
החל משנת 2017 נכלל ארגון ה AFSC הקווייקרי ברשימת 20 הארגונים המנועים מעתה מלהיכנס לישראל בשל תמיכתם בתנועת החרם BDS .
AFSC תמך עד השבוע, רק בחרם חלקי המוגבל להתנחלויות ולחברות שעושות אתן עסקים. האתר של הארגון אף מבהיר: ״עמדתנו אינה קוראת לחרם מלא על ישראל או על חברות רק משום שהן ישראליות או עושות עסקים בישראל״ ( חמי שלו , 2018)
מקורות המידע
שחר , שילוח ( , 2009) . " הקווייקרים: המיסטיקנים הדמוקרטים של אמריקה" , מעריב , 14 לינואר 2009.
חמי שלו ( 2018) ." ממשלת ישראל והקוויקרים" , עיתון " הארץ" , 12 לינואר 2018 .
ג'מאל עדוי ( 2017) הקוויקרים בפלשתינה : מפעלם החינוכי בשנים 1948-1869, הוצאת רסלינג , 2017
Richard Nixon and 12 Other Celebrity Quakers
6