רק אחרי שביקרתי בזמנו במוסקבה בתחנות המטרו , הבנתי מדוע סטלין סמך יותר מאחרים על היהודי לזר קגנוביץ , זהו היה אחד הפרוייקטים המוצלחים שלו שנבנה תוך 4 שנים !! אבל בהמשך תוכלו לקרוא על פרוייקטים מוצלחים יותר שהצילו במלחמת העולם השנייה את ברה"מ …
תוכניות להקמת הרכבת התחתית במוסקבה כבר היו מונחות על השולחן ב-1875, אך אושרו לביצוע רק ב-1901 ועוכבו במשך 30 שנה בעקבות מחאה של הלובי של עובדי הרכבת הקלה, מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית. בנובמבר 1931 זה קרה לבסוף ועבודות כריית המנהרה הראשונה יצאו לפועל לא לפני שקבוצה שלמה של עובדי הרכבת הואשמה בריגול, הוכנסה למאסר ושוחררה לאחר שפקקי ענק נוצרו בעיר ולא היה מנוס מלהתחיל את עבודות הבנייה.
לרכבת יש גם "צד יהודי", כאשר המתכנן הראשי שלה היה לזר קגנוביץ', יהודי מבכירי המפלגה הקומוניסטית. בשנת 1935 כבר עבדו על בניית הרכבת 19 אלף עובדים, בניהם גם כאלו שאינם בעלי עבר פרולטרי. בסופו של דבר, לאחר עיכובים, דחיות וכעס הולך וגובר של תושבי העיר, נפתחה רכבת המטרו הראשונה והחלה בנסיעתה ב-4 בפברואר 1935.
מלחמת העולם השנייה
לאחר פתיחת מבצע ברברוסה ב22 ביוני 1941 ולמרות ההלם בקרמלין סטלין מחליט להיאבק בפולש והכריז על מלחמה טוטלית כנגד הפולשים וגיוס כל המשאבים למלחמה.. לפני שהוא פרש לדאצ'ה שלו הוא הטיל על חברו הקרוב לזר קגנוביץ' משימה גורלית להעביר במהירות מרבית מפעלי תעשייה ממערב ברה"מ דאז אוקראינה ובלורוס על עובדיהם ולהעביר אותם למזרח לאורל..
לא היה איש מתאים יותר למשימה זו מאשר לזר קגנוביץ', מהלך שהוכיח את עצמו במלחמה נגד הנאצים ומדינות הציר.
קרוב ל 6 מיליון עובדים עם בני משפחותיהם אלפי מפעלים הועברו ברכבות לעורף הסובייטי מעשה שבהמשך התברר כמהלך אשר הציל את רוסיה מכיבוש והתמוטטות כללית.בין מיליוני עובדים אשר הועברו למזרח המדינה היו מאות אלפי פליטים יהודים צעירים אשר השתלבו בתעשייה הביטחונית של ברה"מ ובכך הצילו את עצמם ממוות כמעט וודאי.
מקור : יעקב מירון
נקודה ששווה ציון:
כשר תחבורה סובייטי בעת מלחה"ע 2, סיפק קרונות רכבת שהצליחו להציל אלפי יהודים, מרביתם הועברו לסיביר ומקומות מרוחקים נוספים.
ואחת הסיבות מדוע האוקראינים שנאו יהודים ורצחו יהודים במלחמת העולם השנייה היה כי לזר מויישביץ' קגנוביץ' היה שותף לתכנון ה'הולדמור' ("רצח באמצעות רעב") באוקראינה. אירוע של רעב לאומי מתוכנן, שהוביל למוות של 3-10 מיליוני אוקראינים בין השנים 1932-1933.
הנ.ק.ו.ד. שקל לחקור אותו, אך סטלין סירב לכך.
ב-1949 פרץ גל של אנטישמיות נגד היהודים בברית המועצות, והנ.ק.ו.ד. החל לרדוף פעילים יהודיים בכל הדרגים. גם קגנוביץ' נפגע מגל זה, הגם שנותר עדיין חבר בפוליטביורו הסובייטי. הנ.ק.ו.ד. שקל לחקור אותו, אך סטלין סירב לכך.
לאחר מותו של סטלין היה קגנוביץ' חבר בצמרת המפלגה הקומוניסטית, אך כשנבחר חרושצ'וב למזכיר הכללי ב-1957, הואשם קגנוביץ' בחברות בקבוצה אנטי-מפלגתית והודח מתפקידיו הבכירים. לאחר הדחתו הוא נשלח לעיר אסבסט לנהל שם תשלובת מפעלים להפקת אזבסט. בשנת 1961 הופסקה בהוראת חרושצ'ב חברותו של קגנוביץ' במפלגה הקומוניסטית.
לזר קגנוביץ והיהודים
ממצאים חדשים שהתפרסמו לאחרונה מגלים כי לזר קגנוביץ ידע מה מתחולל במחנות ההשמדה הנאצים וניסה לשכנע את סטלין להקדים את ההתקפה של הצבא האדום לעבר מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים
מקור:
E. Rees, Iron Lazar: A Political Biography of Lazar Kaganovich, London and New-York 2013
צריך לציין שהוא היה חבר הפולטיבירו היחידי שסיים את חייו באופן טבעי… כל השאר חוסלו. מראה אכן על חיבה מצד סטאלין
והנה הקישור לסקירה שכתבתי בשנת 2017 אחרי הביקור שלי במוסקבה
לזר קגנוביץ- שר היהודי הבכיר בממשלת סטלין : קווים לדמותו
http://bit.ly/2vPVI31
ההורים של לזר קגנוביץ היו יהודים דתיים
אליעזר (לזר) קגנוביץ' נולד ב-1893 בכפר קאבאני, ליד רדומישל במחוז קייב של האימפריה הרוסית למשה בן הירש קגנוביץ' ולהניה בת יוסף דובינסקי.
למידע נוסף בויקיפדיה על ילדותו (קישור)
