מזל וגם הצוללת היפאנית האבודה

2044

שתי סקירות קצרות על צוללות במלחמת העולם השניה

 מזל

מאת : אביתר בן-צדף

המטוסים היפניים, שתקפו את הבסיס הימי האמריקני בפרל הארבור שבאיי הוואי, הסבו הרס גדול לספינות חיל הים האמריקני ולצוותי הספינות, אך לא פגעו בבסיס הצוללות האמריקני, שנמצא ליד הנמל הצבאי.

בבסיס הצוללות היו באותה העת – 7.55 בבוקר, שבעה בדצמבר 1941 – ארבע צוללות אמריקניות, שלאחר-מכן השתתפו במערכות הימיות נגד יפן: הצוללות דולפין, נרוואהל, טוֹטוֹג וקאצ'לוֹט. צוותי ארבע הצוללות נכנסו לכוננות נ"מ, והפילו כמה מטוסי תקיפה יפניים, שהגיעו לטווח תותחיהם ומקלעיהם.

למרבה המזל של האמריקנים, לא נפגעו ארבע הצוללות כלל בתקיפה. נראה, שהמתכנן היפני הזניח את בסיס הצוללות או שלא הקדיש לו תשומת-לב.

Sculpin-and-Squalus-Fated-Sister-Subs-During-The-Pacific-War-7

בסיס הצוללות בפרל הארבור שימש רבות את חיל הים האמריקני במלחמת העולם השנייה. הפגיעות, שהסבו הצוללות האמריקניות ליפן במהלך המלחמה, היו במרכז נאומו של אדמירל הארי האריס הבן, מפקד פיקוד האוקיינוס השקט האמריקני, לרגל יום השנה לתקיפה בפרל הארבור. הארי האריס האב, שירת כנגד במלחמת העולם השנייה על נושאת-המטוסים לקסינגטון, שלא הייתה בפרל הארבור בעת התקיפה היפנית, ולאחר-מכן טבעה בקרב על ים האלמוגים.

אדמירל האריס מסמל את השינוי המהותי ביחסי ארצות-הברית-יפן לאחר מלחמת העולם. הוא נולד, אחרי המלחמה ביפן, לאם יפנית, והינו האמריקני-יפני הראשון שהגיע לדרגת ארבעה כוכבים בחיל הים האמריקני.

מקור וקרדיט : אביתר בן צדף

 

Adm._Harris_Receives_Tong-Il_Medal  בצילום למעלה : אדמירל האריס הבן , דובר יפאנית וקוראינית על בוריין

 

נמצאה הצוללת האבודה הגדולה ביותר של מלחמת העולם השנייה

 תעלומה של כמעט חמישים שנה הגיעה לסיומה: הצוללת הכי גדולה במלחמת העולם השניה, שהוטבעה על ידי האמריקאים בסוף המלחמה נמצאה סוף -סוף על ידי חוקרים מאוניברסיטת הוואי. המיקום היה בלתי צפוי, אבל הצוללת היא אותה הצוללת. צפו בתמונות של הצוללת מלב הים.

אחרי לא מעט שנים של חיפושים, תעלומה היסטורית ממלחמת העולם השנייה נפתרה סוף-סוף. חוקרים מאוניברסיטת הוואי ומנהל האוקיינוסים והסביבה (NOAA) איתרו את הצוללת היפנית האבודה ממלחמת העולם השנייה בעומק של יותר מ-700 מטר מתחת לפני המים במיקום הדרומי מחופי הונלולו.

מדובר בצוללת מדגם I-400, שנעדרת משנת 1946. באותם הימים, היא נחשבה למילה האחרונה בעולם הצוללות, גם מבחינת הגודל (121 מטר אורך) וגם מבחינת החדשנות. ביכולתה היה להקיף חצי עולם מבלי לעגון לטובת תדלוק, לשאת שלושה מפציצים, כשכל אחד מהם מכיל פצצה במשקל של יותר מ-800 קילוגרם המוכנים לשיגור בתוך דקות ספורות. הצוללת היפנית ההיא, הביאה לעולם את הבשורה על צוללות שלא תוקפות רק ספינות, אלא מסוגלות להוציא אל הפועל גם תקיפות אוויריות.

אחד החוקרים שחיפשו אחר הצוללת, אמר בראיון ל-HuffPost כי הצוללת הזו התוותה את אופן היצור של כל הצוללות שיוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה ושהצוללת הזו מהווה אבן דרך משמעותית בכל התחום של אמצעי לחימה ימיים, בין השאר הצוללות הגרעיניות שהן הבשורה בתחום בשנים האחרונות.

I400_2

הצוללת, כך מתואר בפרסום המקורי, נתפסה על ידי האמריקאים בסוף המלחמה והוחזקה יחד עם עוד ארבע צוללות בפרל הארבור. כשהחלה המלחמה הקרה, ברית המועצות דרשה גישה לצוללות האבודות בכפוף לתנאי החוזים של סוף מלחמת העולם השנייה. האמריקאים שלא רצו שהטכנולוגיה המתקדמת תיפול לידיים סובייטיות, הטביעה את הצוללות ומיד לאחר מכן הכחישה את זה בתמימות וטענה כי היא לא יודעת לאן נעלמו כלי המלחמה. מאז, מיקום הצוללות נותר כתעלומה.

חוקרים באקדמיה לא וויתרו והשקיעו לא מעט שנים ומשאבים על מנת לאתר את הצוללות האבודות הסיבה לכך, היא שמדובר בצוללת שלמציאתה יש ערך היסטורי שיכול ללמד הרבה על המלחמה ועל הטכנולוגיה של אותם הימים. הצוללת, לדברי החוקרים, נמצאה במיקום מפתיע שכן הם ציפו למצוא אותה במיקום הרבה יותר מרוחק בלב הים. כדי לאתר אותה, הם עשו שימוש באמצעי סונאר מתקדמים המיועדים לאיתור עצמים בעומקים שכאלו.

The Largest Submarine in World War II – YouTube

 מקור וקרדיט : אתר פז"ם ( מאקו )

ראה גם :

I-400-class submarine

I400Crew

Officers of I-400 in front of the plane hangar, photographed by the US Navy following the surrender of the submarine at sea, one week after the end of hostilities.

2
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *