מהפכת האיכרים ברוסיה 1918-1917, מהפכה בתוך מהפכה

346

"עם מיגור המשטר הישן, על אף הקמתה של הממשלה הזמנית ברוסיה ולמרות הצווים, ההכרזות וההתארגנויות, העובדה המרכזית שהתהוותה במציאות החברתית, הפוליטית והיומיומית היתה אנדרלמוסיה כללית ברחבי רוסיה.

על רקע אנדרלמוסיה זו החלו מיליוני האיכרים הרוסים לתפוס באין מפריע – לא היתה עוד סמכות שתפריע – את הקרקע הראויה לעיבוד ולחלקה בין הקהילות הכפריות (אחד מביטויי האנדרלמוסיה היה העריקה הידועה של מאות אלפי חיילים מן הצבא; מה שפחות ידוע הוא שרובם המכריע חזרו לכפריהם והשתתפו בחלוקת הקרקע, בניגוד לסטריאוטיפ לפיו זרמו לערים כדי להפגין ולכבוש את ארמון החורף). בפעולה מאסיבית זו באו לביטוי המאוויים העמוקים של האיכרות ושאיפתה עתיקת-היומין ל"חלוקה שחורה", כלומר לחלוקה צודקת ושוויונית של כל האדמה החקלאית בין הקהילות הכפריות ומסירתה לידי אלה שמעבדים אותה, ללא אדונים ובעלי-שררה.

חלוקה זו נמשכה בשנים 1918-1917, ובסיומה נמצאו בידי הקהילות הכפריות 95.5 אחוזים מכל האדמה החקלאית ברוסיה. היתה זו מהפכת איכרים ומהפכה אגררית מובהקת, והנרחבת ביותר מסוגה בתולדות האנושות עד אז ועד היום (גם בהשוואה למהפכה הסינית), והיא קבעה עובדות חברתיות וכלכליות חדשות. זוהי, אם כן, המהפכה הרוסית השנייה שהתחוללה באותה שנה הרת-גורל.

נוסיף, כאחרית דבר למאורע רבתי זה, כי האיכרים החזיקו באדמה ושמרו על אורח-חייהם עד 1929, מצב שבא לקצו עם הקולקטיוויזציה הכפויה של סטלין, שגרמה להרס החברה הכפרית, לחיסול פיסי של מיליוני איכרים ולרעב וסבל של רבים אחרים".

מקורות המידע

פרופסור מיכאל קונפינו באתר מט"ח

מיכאל קונפינו . מסנקט-פטרבורג ללניגראד , מסות על דרכה ההיסטורית של רוסיה.  עם עובד, 1993

4
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *