מאחורי קווי האויב – קסנופון וחייליו היווניים במסע הרבבה

387

הספר אנבסיס מאת קסנופון, שנכתב במאה הרביעית לפני הספירה – מתאר את מסעם של עשרת אלפים שכירי חרב יוונים, במהלך מרד כורש הצעיר באחיו ארתחששתא השני מלך פרס.

המרד של כורש הצעיר האחיו הגדול

הכל התחיל במהלך המרד של כורש הצעיר באחיו הגדול ארתחשסתא השני, מלך פרס. כורש, האחשדרפן (נציב) באסיה הקטנה, החליט לצאת למרד עם התערערות השלטון המרכזי באימפריה, שנגרמה כתוצאה מתבוסת הפרסים במלחמת פרס-יוון ושורה של בעיות פנימיות. כורש גייס צבא גדול שהורכב מנאמניו, ששירתו בעיקר כפרשים וחי"ר קל, וכ-13,000 שכירי חרב יוונים – 10,400 הופליטים, והיתר פלטסטים. המרד הסתיים בקרב קונקסה (401 לפנה"ס), לאחר שכורש נהרג בהסתערות על מערך האויב.

כורש  הפרסי נהרג. משאיר אלפי חיילים יוונים , שכירי חרב , שהבינו שכסף הם לא יקבלו, שנמצאים בארץ רחוקה מארצותיהם, מדינה עוינת, שאת שפתה אינם מבינים.

התחבולה של הפרסים

היות שלחמו בצד המפסיד, הפרסים שוב לא רצו להסתכן בקרב נוסף נגד כוח חזק ומאומן היטב, ולכן רקמו תחבולה, האחשדרפן הפרסי טיספרנס הזמין את קציני הצבא היווני לשיחות ובמהלכן שבה אותם והוציאם להורג. הפרסים קיוו שהיוונים, שנותרו ללא מנהיגים, יתפזרו ויובסו בקלות.

במקום זאת, הלוחמים היוונים המבודדים והמנותקים החליטו להקים פוליס ובחרו להם מנהיגים שאחד מהם היה קסנופון. לאחר מכן ,הם יצאו למסע מפרך בן אלפי קילומטרים נתקלו בשבטים עוינים בדרך ( היסטוריה עולמית , 2016 ) .

מנהיגות בתנאי משבר : קסנופון

במחנה היווני ידעו כי הם נמצאים בשערי עיר הבירה של המלך הפרסי וכי מכתרים אותם הרבה עממים וערים עויינות. מעתה ואילך לא יעמוד עוד איש לרשותם….לא נותר בצבאם אף לא פרש אחד ועל כן אפילו יעלה בידם לנחול ניצחון ולא יוכלו לחסל את אויביהם ואילו אם יובסו בקרב לא ישאר מהם שריד ופליט. דיכאון עמוק פקד אותם כאשר נתנו דעתם לכל הדברים הללו. רק מעטים אכלו באותו ערב.  רבים מהם לא חזרו באותו לילה אל מקומם במחנה, כי אם נחו בכל מקום שבו היו ולא יכלו לעצום עין מרוב צער וגעגועים אל מולדתם, הוריהם ,נשיהם וילדיהם, שנדמה היה כי לא ישובו עוד לראותם עוד לעולם  (חיים מזר, 2004 ).

למרות שמדובר באירוע שהתרחש לפני 2400 שנה. מדובר בכוח צבאי שהוכה בצורה קשה ואכזרית ביותר.התחושה הכללית היתה של אובדן,מבוכה וחוסר אונים. צבא  מנותק שהתפרק מכל נכסיו הנפשיים ככוח לוחם והגיע למצב של כאוס מנטלי ודמורליזציה. מצב של כאב רגשי כמעט בלתי הפיך בתוצאותיו.

כאן נכנס לפעולה קסנופון, אדם חסר כל נסיון צבאי, ובכוח אישיותו הצליח לעשות את הבלתי אפשרי. להעמיד על הרגליים צבא מפורק פיזית ונפשית, להפוך אותו לכוח גאה ולוחם ללא חת ולהובילו חזרה הביתה למרות שהמסע היה כרוך במלחמות עם כוחות עויינים, תוך איבוד לוחמים רבים. המהלך שאותו יזם קסנופון יש בו כדי להעיד על אופיו של אדם זה. מסתבר שהוא היה אדם חזק באופיו שלא ניתן לכופפו, בעל כריזמה בלתי רגילה ויכולת לסחוף אחריו המונים.הוא היה מנהיג מלידה (חיים מזר, 2004 ).

שיקום הצבא היווני  מאחורי קווי האויב הפרסי

קסנופון ידע להחזיר לחיילים את ביטחונם העצמי,שלב בסיסי ביותר שבלעדיו אי אפשר לעשות שום דבר.קסנופון קרא לחיילים לבחור בו כמנהיגם והם אכן נענו לקריאה זו.

כצעד ראשון ומתבקש הוקם סגל פיקוד חדש. "בכל מקום בו היה עדיין מצביא בחיים קראו לו וביחידות שמצביאן נעדר זימנו את סגנו ובמקומות בהם היו רק מפקדי פלוגות קראו להם"(עמ. 84-85 ). בהמשך הדיונים קסנופון העלה הצעה ביחס למבנה הצבא הרצוי, אך לא העביר את דבריו כפקודה. נהפוך הוא, הוא פנה לקצינים החדשים בצבאו המתגבש וביקש מהם הצעות אלטרנטיביות ובמידה והיו נמצאות ראויות יותר הן היו מאומצות (חיים מזר, 2004 ).

פניה זו מעידה שקסנופון היה קשוב לחיילים, מה שהעצים את תחושת הביחד של החיילים כלפיו.הוא לא יצר מלכתחילה שום תחושת ניכור כלפיהם. אקט זה גם הקרין תחושה של סובלנות לשמוע דעה שונה משלו.הוא גם גיבה תחושה זו בתום הדיון במילים הבאות: "אני מציע שזה יהיה פתרון זמני (הרעיונות שהציע).אחרי שנתנסה במערך זה במסע זה,נוכל להחליט על מה שייראה לנו כטוב ביותר.אם יש למישהו הצעה טובה יותר מזו אבקש להשמיע אותה"(עמוד 92 בספר אנבסיס ).

לאחר שהכוח היווני הותקף על ידי מיטרידאטס, מפקד פרסי בצבאו של כורש, הוקמה יחידה של קלעים ופרשים ומונה להם מפקד. קסנופון לא כפה הצטרפות ליחידה זו, אלא ביקש מתנדבים.

קסנופון האיש

מי הוא אותו קסנופון שעמד מאחורי שיקומו המופלא של הצבא ומה עוד אפשר ללמוד עליו? קסנופון בא מבית אמיד,אדם בעל השכלה רחבה וכנראה בעל קשרים חברתיים רבים . קסנופון התייעץ עם ידידו, מורו ורבו הפילוסוף סוקרטס ועם האורקל בדלפי ובסיכומו של דבר קיבל את ההזמנה לפקד על הצבא היווני  המבודד והמנותק . הוא לא קיבל את ההצעה מיידית, אלא לאחר ששקל אותה בכובד ראש והסיבה היא כנראה ההבנה שמדובר בשהייה בארץ זרה, בסביבה עויינת ולהשתתף גם אם מדובר בצורה פסיבית במלחמות הרחק ממנעמי החיים שהיה מורגל אליהם. קסנופון לא היה איש של הרפתקאות. הוא היה אדם זהיר ומחושב השוקל את צעדיו בכובד ראש. תכונות שתרמו רבות בעת המסע חזרה הביתה .

קסנופון לא היה בן דמותו הקלסי של הקצין הקשוח, השוחר אלי קרב והשומר על מרחק מחייליו. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ולהתייעץ עם כל אחד. הוא ביסודו היה אדם קשוב שידע להרגיש תחושת אמפתיה עם כל אחד,הוא היה נואם מוכשר שידע לעודד את חייליו בכל מצב ורואים זאת בנאומי המוטיבציה הרבים אותם נשא בפני חייליו לכל אורך המסע הביתה. גישתו כלפי חייליו היתה של הדלת הפתוחה."הכל ידעו כי מותר לגשת אליו בשעת סעודה אף להעירו משנתו כדי לדווח לו בענייני מלחמה"(עמ. 115  בספר אנבסיס) (חיים מזר, 2004 ).

למרות המעמד החברתי הגבוה ממנו בא הוא לא היה אדם מפונק. הוא ידע והפגין נכונות לשמש דוגמה לחייליו גם במצבים של מחסור. כאשר פקד את החיילים רעב קשה הוא פירק את מטענה של שיירת המשא כדי לספק את האוכל הנדרש ואת אלה שהיו חזקים דיים הוא שלח להביא מזון מהיישובים הסמוכים"(עמ. 121-122 בספר אנבסיס).

נראה שעד להצטרפותו לכוח של פרוקסינוס קסנופון היה אדם מופנם וכשרונותיו היו חבויים. משניתנה לו ההזדמנות כל כשרונותיו פרצו החוצה ובמלוא העוצמה. קסנופון ידע לקחת כוח צבאי שבשל הנסיבות הקשות שאותן חווה וכנראה שלקה בטראומה קולקטיבית, העלה חיוך על פניהם של החיילים והראה שבכל זאת ישנה תקווה, מה שמעורר את השאלה שמא קסנופון היה גם פסיכולוג ותרפואיסט בחסד (חיים מזר, 2004 ).

גיבוש חברתי

חיילי הכוח הלוחם חייבים היו אמנם את לכידותם כקולקטיב ונכונותם לעשות את צעדתם הארוכה הביתה לקסנופון, אך הם תרמו לכך גם בהווייה המשותפת שפיתחו במהלכה של אותה תקופה ובדיונים השונים שניהלו ביחס לפעולות שונות שאותן היה עליהם לנקוט למימושה של מטרה זו. בעיתות של מצוקת מזון הם ידעו להתחלק ביניהם במה שיש, ומנגד כאשר המזון היה בשפע הוא ידע גם להתיר את הרצועהזאת היתה משמעת עם שוליים סבירים של פעילות עצמאית במצבי רגיעה.

המושג בן זמננו שיח לוחמים קיים גם היה קיים גם אצל הלוחמים היוונים והיה לו תפקיד חשוב.דוגמה לכך הוא היום בו "התאכסנו בכפרים שמעל המישור של נהר הקנטריטוס,הגבול בין ארמניה ובין ארץ הקארדיכים. כאן החליפו היוונים כוח ושמחו למראה המישור…היו להם מצרכי מזון בשפע, והם הרבו להעלות זכרונות על התלאות שעברו עליהם,שכן הם לא חדלו להלחם בשבעה הימים שעשו בארץ הקארדיכים וסבלו שם יותר מאשר בכל קרבותיהם נגד צבא המלך וטיסאפרנס"(עמ. 114 ). משנקרתה להם ההזדמנות למנוחה,הם ניצלו אותה גם לרגיעה נפשית. בשיחות אלה הם שיחררו את כל הלחצים שהצטברו אצלם, תהליך קטרתי שאפשר להם לצבור מחדש כוחות נפשיים ופיזיים. בשיחות אלה הם חזקו את אחדות ושותפות הגורל. הם ידעו להעצים את תחושת הביחד והאני הקולקטיבי שלהם (חיים מזר, 2004 ).

תחושת הביחד לוותה גם בפעולות שחיזקו את הגיבוש החברתית כמו העלאת קורבנות,תחרויות אתלטיות,תהלוכות בסגנון עממי וסעודות(עמ. 116,135,152,169 ) .

לצד דיונים טקסטיים בין הקצינים היוונים לבין עצמם שיתפו לעתים גם את החיילים בדיונים. כך למשל , כאשר כיריסופוס ביקש את אישורם לפנות לאנאקיסיביוס (מפקד ספרטני בביזנטיון) ידידו כדי להשיג ספינות על מנת לחזור הביתה ובאותה הזדמנות קסנופון הציג דרכי פעולה שונות לרבות מעשי ביזה כדי להשיג מזון (עמ.139-140 ) והחיילים כאחד אישרו הצעות אלה.

שיחות המוטיבציה של קסנופון

קסנופון ידע גם לנסוך ביטחון בקרב חייליו,לעודדם גם במצבים קשים ולהוציא מהם את הטוב ביותר.הדרך שנקט בה היא שיחות מוטיבציה רבות.את ספרו זה כתב קסנופון כשהיה בביתו וממרחק של זמן.מכיון שהתיאורים הם חיים ואפשר לחוש בהתרחשויות עצמן מול העיניים,יכול להיות שעוד במהלך המסע קסנופון ערך לעצמו רשימות קצרות שאותן שמר והשתמש בהן שעה שהעלה את סיפור המסע על הכתב.

קסנופון נקט בדרכים שונות כדי לעודד את חייליו.כאשר מספר חיילים "ביקשו שימית אותם בו במקום (מחמת התשישות) ,שכן אין עוד בכוחם לעמוד על רגליהם, לא נותר לקסנופון אלא לזרוע פחד בלב האוייב העוקב אחריהם, לבל יעוט על החיילים התשושים…או אז זינקו אנשי המשמר העורפי שהיו כשירים  יותר והסתערו על האוייב, בעוד התשושים שואגים במלוא גרונם ומקישים ברומחיהם על המגנים"(עמ. 122 ).

בעקבות קרב בגבול המוסינויקים בו היוונים נסו על נפשם, קסנופון פנה ואמר להם: "חיילים,אל יפול רוחכם בשל האירועים האחרונים.האמינו לי יש באירועים אלה יתרונות לא פחות מאשר חסרונות"(עמ. 149 ). הוא ידע להוציא גם ממצב שנראה רע את מלוא היתרונות האפשריים. קסנופון ידע לנצל כל סיטואציה גיאוגרפית,חברתית,צבאית או מדינית ועליה השתית את שיחות המוטיבציה.בדרך זו הוא הצליח לעודד את חייליו לתת מעצמם את הטוב ביותר.

מערכת היחסים בין החיילים היוונים לבין מפקדיהם היתה פורמלית למחצה. התחושה הכללית היתה של נינוחות יחסית חרף התלאות הרבות שהתנסו בהם בדרכם הביתה ומותם של חברים. אבל בזכות מנהיגותו של קסנופון שלא היה איש צבא ביסודו,ידעו גם לשמור על צלם אנוש,ליצור לעצמם שיגרת חיים יומיומית ואפילו מצאו לעצמם זמן וכוחות, במהלך החניות השונות,ליצור מוקדי פעילות חברתית לא צבאיים כמו העלאת קורבנות, תחרויות ספורט ואכילה משותפת.

מקורות המידע

אנבסיס (קסנופון) – ויקיפדיה

קסנופון – ויקיפדיה

חיים מזר , 2004,  "תרבות ארגונית בצבאו של קסנופון" | הידען

קסנופון-מסע הרבבה,  משרד הביטחון 1984

היסטוריה עולמית: מסע הרבבה

 סקירת הספר , קסנופון – מסע הרבבה , 2016 

Behind Enemy Lines; the March of the 10,000 Greek Hoplites

Ten Thousand (Greek mercenaries) – Wikipedia

 

 

 

1
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *