סיכם : עמי סלנט , צוות העריכה של אתר "רגעים היסטוריים"
..אתמול , ה13 בפברואר 2020 , היה יום הרדיו הבינלאומי , ולכן החלטנו במערכת "רגעים היסטוריים" לחגוג זאת לא רק בהאזנה לרדיו אלא גם בהפניית זרקור לתחנות הרדיו האינטרנטיות שגרמו לכך שבשנתיים האחרונות יש עלייה בהאזנה לתחנות רדיו וירידה בצפייה בטלביזיה….
בזמן שאנו מסכמים ועורכים סקירה זו אנו , כמובן, מאזינים לתחנת רדיו אינטרנטית משובחת המשדרת בארה"ב , בעיקר קטעי ג'אז וסווינג משנות ה50.
לרדיו הישראלי היה תפקיד היסטורי חשוב בעיצוב הזהות הקולקטיבית בישראל ובעיצוב הזהות היהודית. לאורך השנים השמיע הרדיו את קולה של הציונות ואיזן בין המסורת הציונית ובין "תרבות גבוהה", והוא שימש מדיום מתווך ב"אירועי מדיה" שונים שהביאו לשינוי במבנה החברתי ובמבנה הפוליטי של העם, למשל בשידורי הכרזת העצמאות ומשפט אייכמן .הרדיו בישראל משתמש גם במוזיקה הפופולרית – הוא מקשר בין שירי פופ ורוק לאירועים אקטואליים וכך מעניק לשירים משמעות קולקטיבי , לדוגמה, במהלך מלחמת לבנון השנייה תמך רדיו חיפה במאזינים והשמיע מוזיקה פופולרית כדי להשפיע על מצב רוחם, וכן הוא נמנע מלשדר פרסומות בזמן התקפות הטילים (ד"ר טל נאור) .
בעולם פועלות כיום עשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנטיות שניתן להאזין להם בכל חיבור באינטרנט , המספר שלהן הולך וגדל משבוע לשבוע בעוד מספר תחנות הרדיו המסורתיות נשאר יציב פחות או יותר.
בישראל פועלות עשרות תחנות רדיו אינטרנטיות עצמאיות, המתבססות בעיקר על שידורי אינטרנט ומשדרות תוכן ומוזיקה מצויינים …
לאחר מלחמת העולם הראשונה התפתח הרדיו באופן מואץ ברחבי העולם . בתקופה זו החלו להתהוות שני מודלים מרכזיים של שידורי רדיו: הדגם האמריקאי והדגם האירופי – הדגם האמריקאי הושתת על בעלות פרטית, ואילו באירופה הרדיו היה במשך שנים בבעלות השלטונות, ורק בשנות החמישים החלו להפריט את שידוריו ולאפשר להפעיל תחנות רדיו פרטיות־מסחריות לצד השידורים הממלכתיים. תהליכי הפרטת הרדיו קשורים לאינטרסים מסחריים־כלכליים ולצורך להשמיע קולות ועמדות של קבוצות שונות בחברה. הופעת הרדיו הפיראטי העצימה מגמות אלו כיוון שהוא נועד להעניק מענה לאותם קולות שלא נשמעו בתחנות הציבוריות והמסחריות. פעמים רבות הוקם הרדיו הפיראטי לא רק מטעמים אידיאולוגיים, אלא גם, ולא פעם בעיקר, בשל הקושי לקבל רישיון שידור. באירופה ובארצות הברית הוקמו תחנות פיראטיות כבר בתחילת דרכו של הרדיו ככלי תקשורת המונים, אך בארצות הברית הוקמו רק מעט תחנות כאלה עד שנות השישים, שכן תהליך השגת הרישיון לשידור היה יחסית פשוט ורוב בעלי ההון בחרו בדרך חוקית זו .
תחנות הרדיו הפיראטיות בארצות הברית פעלו בעיקר כדי להשמיע קולות המנוגדים לתרבות האמריקאית, ולמעשה כדי לשמש במה לדעות השדרנים. משנות השישים פרח הרדיו הפיראטי בארצות הברית, כנראה בעקבות צמיחת "דור הפרחים" המרדני, שחיפש דרך להעביר את מסריו לציבור. הפעלת תחנה פיראטית הייתה אפוא לא רק שיטה נגישה וקלה להפצת מסרים אלא גם דרך ביטוי נוספת למרדנות נגד הממסד. בשנות השישים הוקמו תחנות פיראטיות שהיו להן אמירות אידיאולוגיות חתרניות, פוליטיות וחברתיות, ובעשור שלאחר מכן נעשה הרדיו הפיראטי תופעה – נפתחו מועדונים מיוחדים למאזיני הרדיו הפיראטי, ויצא עלון מיוחד לחובבי רדיו זה ( ד"ר טל נאור) .
והיו גם תחנות רדיו פיראטיות בישראל :
בישראל פרח הרדיו הפיראטי בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, כשהוקמו תחנות רדיו פיראטיות רבות – מסחריות, אידיאולוגיות או דתיות – בכל רחבי הארץ. התחנה הפיראטית הראשונה בישראל הוקמה בשנות החמישים ונקראה "קול חיפה". תחנת רדיו פיראטית מּוכרת יותר, המהווה נקודת ציון חשובה בהתפתחות הרדיו בישראל, היא תחנת "קול השלום", שהקים אייבי נתן בשנת 1973 .תחנה זו שידרה מספינה ששטה מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, כפי שנהגו לשדר תחנות הרדיו הפיראטיות במערב אירופה .
שידורי תחנת "קול השלום" היו שונים מאוד משידורי תחנת "קול ישראל", ששלטה בשידורי הרדיו בארץ, כי "קול השלום" שידרה בסגנון קליל יותר – בעיקר מוזיקת פופ, שעד אז לא התאפשר להאזין לה ברדיו – שמשך מאזינים צעירים, וכך היא נעשתה גורם לחץ חיצוני שהשפיע על מבנה ארגון "קול ישראל", לדוגמה: כדי להחזיר את המאזינים הצעירים ל"קול ישראל" הוקמה "רשת ג'" שניסתה לאמץ אופי שידורים קליל יותר כמו זה של "קול השלום". הקמת תחנת "קול השלום" והתלהבות המאזינים ממנה מעידות על השפעת המערב, שהלכה וגדלה באותן שנים והובילה לבסוף גם להתפתחות שידורי הרדיו המסחרי בישראל( ד"ר טל נאור) .
האינטרנט משמש קרקע פורייה להחלפת הפונקציונליות של הרדיו הפיראטי, שכן למעשה הוא בסיס חוקי, זול ונגיש להפעלת תחנת רדיו. תחנות רדיו רבות שלא הצליחו לפעול תחת פעולות אכיפה של השלטונות העבירו את פעילותן לאינטרנט. האינטרנט גם מאפשר הפצה רחבה יותר של התכנים מעבר לטווח הקליטה המצומצם של המשדרים והמקלטים הרדיופוניים הרגילים, ובכך מאפשר לתכנים להגיע לקהלי יעד חדשים. נוסף על כך, הפלטפורמה האינטרנטית מסייעת ליצור קשר הדוק עם המאזינים באופן שהרדיו הפיראטי לא היה יכול לשמר בעבר. לכן, נראה שהגדרת הרדיו האינטרנטי כרדיו "פיראטי" נובעת מטעמי יוקרה ונועדה בעיקר להעצמת המיתוס החתרני של שידוריו, כיוון , שכאמור השידור באינטרנט אינו מצריך רישיון, באופן טבעי יש בימינו פריחה מחודשת של גופים פרטיים עצמאיים המנצלים את האינטרנט להפצת מסרים ותכנים, ובעולם התקשורת והרדיו תופעה זו ניכרת ביתר שאת בפעילותם של ערוצי הרדיו האינטרנטיים. בישראל פועלות כיום לא פחות מ־49 תחנות רדיו המשדרות רק באינטרנט ( ד"ר טל נאור) .
בישראל נשמעו יותר ויותר קולות מגוונים בשנות פריחתן של תחנות הרדיו הפיראטיות בישראל, תחנות שפעלו ללא אישורים רגולטוריים וביטאו את הצורך להשמיע את קולם של קהלים ספציפיים בחברה הישראלית בעלת השסעים החברתיים הרבים. תחנות הרדיו הפיראטיות הביאו לביטול מונופול השידור הציבורי במדינות רבות ותרמו במידה רבה להתפתחות מוזיקת הפופ כמוזיקה פופולרית ולהתפתחות הרדיו המסחרי . מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ועד תחילת שנות האלפיים פעלו מאות תחנות רדיו פיראטיות בישראל, וטווח השידור של רובן היה מוגבל. רוב העובדים בתחנות הרדיו הפיראטיות הם מתנדבים או מועסקים בתמורה לתשלום סמלי, ופעמים רבות העבודה בתחנות הפיראטיות נתפסת כ"מקפצה" לשידור החוקי – המסחרי או הציבורי..
תחנות רדיו אינטרנטיות תחנות רדיו אינטרנטיות עצמאיות הן כאמור תחנות המשדרות בפלטפורמת האינטרנט בלבד ולא בתדרי ה־FM המסורתיים. בניגוד למאגרי מוזיקה באינטרנט, כגון "פנדורה", לתחנות הרדיו האינטרנטיות יש קו מוזיקלי ברור ועורכי מוזיקה שאחראים לקו זה. בעולם קיימות מאות אלפי תחנות כאלה, ובדרך כלל רוב שידוריהן מתמקדים בשידורי מוזיקה ( ד"ר טל נאור) .
המעבר מתחנות רדיו פיראטיות וציבוריות לתחנות אינטרנטיות
התחנות האינטרנטיות לא נוסדו יש מאין. בדרך כלל שידרו מקימי התחנות לפני הקמתן במסגרת אחרת – תחנת רדיו פיראטית או תחנת רדיו מסחרית. בעקבות הצלחתם החליטו להפוך את הנישה הייחודית שלהם לתחנת רדיו ייעודית כדי שהמאזינים שהאזינו להם במסגרת הקודמת יוכלו להמשיך להאזין להם לאחר שנפלטו מתדרי ה־ FM המסורתיים. לדוגמה, תחנת "רדיו דאנס" החלה את דרכה כתוכנית ב"גלי צה"ל" שנקראה "דיסקוטק" והפסיקה לשדר בשנת 2009: הגענו למסקנה שמי שאוהב מוזיקת דאנס, צריך לשמוע את זה גם בדרך לעבודה בבוקר ולא רק בשישי בלילה, כמו שהרדיו פעם שידר. ככה הגיע הרעיון להקים תחנה כזאת באינטרנט , והתגייסו לכך הרבה מאוד אנשים מקצועיים מתחנות גדולות כדי לנגן את המוזיקה שהם אוהבים, רדיו "רן" החל את דרכו בשנות השמונים כרדיו פיראטי "ופעל עד שנת 2003 ,אז נסגר. בשנת 2008 חזר 'רדיו רן' לשדר, אך הפעם באופן חוקי באמצעות האינטרנט" .
רדיו "רן" כמו תחנת "ערוץ 7 "החלה את דרכה כתחנה פיראטית משפיעה, והיא הייתה תחנת הרדיו הראשונה בישראל שהחלה לשדר באינטרנט.
פתיחת תחנות האינטרנט בישראל הואצה בשנת 2012 ,ככל הנראה לאור הפנמת העובדה שהאינטרנט משמש פלטפורמה פתוחה לשידורי רדיו. בשנה זו למשל נפתחו התחנות "רדיו דאנס", "רדיו FM 109 " ,"קולי אוזן", "הקצה", "גלגלים ברשת", "רדיו סול" ועוד..
פעילות תחנות הרדיו האינטרנטיות בפלטפורמות השונות באינטרנט באופן טבעי תחנות הרדיו האינטרנטיות מושתתות על האינטרנט, ולרובן יש אתר ייעודי. האתר של התחנות אינו רק מאפשר להאזין לשידורים החיים של התחנה, אלא הוא מעין שער לכל אפשרויות השידור שהן מציעות, כגון תוכניות ארכיון, כתבות, קטעים לשמיעה לפי דרישה ועוד.
תחנות רבות גם מפעילות דף פייסבוק שנועד לערב את קהילת המאזינים בפעילות התחנה:
" יש לנו אפליקציה שמאפשרת להקשיב באוטו, אנחנו מחלקים כבלים כל הזמן ]…[ ואת הכבל מחברים לאוקס (aux ) ואת יכולה לשמוע אותנו. אנחנו נחזק עכשיו פלורליזם רדיופוני: תחנות רדיו אינטרנטיות בישראל 201 כי הרבה אנשים רוצים להקשיב לאון דימנד (on demand ) בג'וגינג בערב וכזה. פודקאסטים יש לנו אחלה און דימנד והוא לא נגיש מספיק, אבל אנחנו נבנה לו אפליקציה חדשה, זה מאוד חשוב לנו. פייסבוק מאוד מתוחזק ביום־יום, הוא מאפשר לנו לעדכן את הקהילה שלנו. הוא עוד לא ענק אבל בחודשים הקרובים הוא יגדל מאוד מאוד ]…[ עכשיו הוא על כ־7,000, אני מאמין שתוך כמה חודשים נגיע ל 20 אלף.. אנחנו מעלים שאלונים בפייסבוק וגם מאזינים עולים דרך הפייסבוק. אם הם מעלים דברים רלוונטיים, אנחנו מעלים אותם לשידור. לטלפונים הסלולריים, זה כלי מאוד חזק ב שבילנו, זה חלק מהתוכן, ולהפוך את הגולש לאיזה חלק ברדיו, לתת לו איזושהי במה ." ( רדיו "מהות החיים").
"כששדרן מתחיל לעבוד אצלנו בתחנה, אנחנו ישר מגדירים אותו כעורך תוכן בעמוד הפייס, ואז הם ככה מפרסמים את עצמם ואת התוכניות שלהם " לתחנה עמוד פייסבוק עם אלפי לייקים, עמוד פעיל עם תגובות גולשים. העמוד מכיל הודעות על מופעים בהיכל התרבות בשיתוף עם התחנה, תמונות משידורים, שיתופי פעולה עם מגזין ״עולם השטח״, הודעות על שעות שידורי התוכניות והודעות על ראיונות. לתחנה יש ערוץ יוטיוב, שבו ניתן לצפות בשידורים של התחנה ובקליפים של זמרים שהתראיינו בתחנה, ועוד. ובאתר הרשמי של התחנה ניתן לראות את לוח השידורים של התחנה ולקבל התראה לנייד כשהתוכנית מתחילה. כמו כן, ניתן לקרוא על השדרנים השונים בתחנה, לצפות בשידורים באולפן, בגלריית התמונות מהתחנה, לנהל שיחת צ'ט קבוצתית עם השדרן ושאר המאזינים, וכמובן להאזין לתחנה בשידור חי" (רדיו סול ) .
"מי שנכנס לאתר יש לו אופציה להאזנות מהאייפון ומהסמארטפון מכל מקום אפשרי ("רדיו מנטה")
התחנות האינטרנטיות מתנהלות באופן חוקי מול גופי זכויות היוצרים (הפדרציה ואקו"ם), בייחוד כיוון שעד כה עדיין לא הוסדרה רגולציה רשמית לשידורי הרדיו באינטרנט – נראה שהרגולטורים עדיין לא "עיכלו" את התפרצות האינטרנט המהירה ולא גיבשו נהלים משפטיים וחוקתיים ברורים. וכך נותר לתחנות כר נרחב לפעילותן. עם זאת, מנהלי התחנות האינטרנטיות טענו במהלך הראיונות ( במחקרו של ד"ר טל נאור) שהם חסרי אונים לנוכח תחושתם שהם פלורליזם רדיופוני: תחנות רדיו אינטרנטיות בישראל מופלים לרעה יחס לגופי התקשורת הגדולים, בעיקר , מצד הגופים שגובים מהם תשלומים תמורת "זכויות יוצרים וקניין רוחני". לדבריהם, תפעול התחנות מתייקר כשמספר המאזינים עולה, בשל הסכם ההתחייבות הקובע שהתשלום לפדרציה עולה לפי מספר המאזינים המקשיבים לתחנה ובהתאם לחוקי זכויות היוצרים. התחייבות זו מכבידה על התחנות האינטרנטיות המעוניינות להרחיב את קהלי היעד שלהן. מנהלי תחנות רדיו אינטרנטיות מובילות ציינו בראיונות עימם כמה גורמים שהביאו לפריחת הרדיו האינטרנטי. ראשית, שנים רבות שוק התקשורת בישראל היה מצומצם וריכוזי, ושלטו בו כמה גופים ובעלי הון בודדים.
מחקרו של ד"ר טל נאור מראה שתחנות הרדיו האינטרנטיות מהוות אלטרנטיבה לשוק התקשורת הריכוזי ומעניקות במה לקולות שונים ומגוונים בחברה הישראלית, קולות שאינם מושמעים בהכרח בתקשורת המסורתית בכלל וברדיו המסורתי בפרט.
מקור וקרדיט למחקר : ד"ר טל נאור
טל , נאור . " פלורליזם רדיופוני: תחנות רדיו אינטרנטיות בישראל" , סוגיות חברתיות בישראל, גיליון מס‘ 26 ,קיץ 2018 תשע"ח
ראו גם :The Best Internet Radio Stations for 2020 | Digital Trends
רשימת תחנות רדיו אינטרנטיות עפ"י חלוקה לז'אנרים
1