כפר שלם – רגעים בזמן

3027

 shalem 2 resized

במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ובראשית מלחמת העצמאות, שימש הכפר הערבי  סלאמה בסיס להתקפות על שכונת התקווה ושכונות קטנות בקרבתה. לאחר כיבוש הכפר במבצע "חמץ" (אפריל 1948) יושבו בבתי הכפר עולים חדשים, ובאדמותיו הוקמו שכונות חדשות כמו גם הפארק הלאומי ברמת גן.

מבצע "חמץ" במלחמת השחרור

ממזרח לתל אביב ומדרום לרמת גן שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי סלאמה, לו ניתן השם העברי כפר שלם, בעקבות זיהוי (שגוי ככל הנראה) של הכפר עם מקום המוזכר בספרי החשמונאים. הכפר התפתח מאד בתקופת המנדט הבריטי, מ- 1,200 תושבים ב- 1922 ל- 6,700 תושבים ב- 1945, כתוצאה מהגירת אוכלוסייה לעבודה במטרופולין המתפתח.

סלאמה היתה הישוב הכפרי הגדול ביותר בארץ-ישראל, עם 7,690 תושבים בשנת 1948. ניתן לכנותה "כפר גדול" או "עיירה". היא שכנה כ-5 ק"מ ממזרח ליפו. מרכז הכפר והגרעין ההסטורי שלו שכן כ-500 מ' מצפון לכביש תל אביב – יהודיה (כיום דרך חיים בר-לב), אך מתצלומי אויר עולה שהשטח הבנוי הרציף הגיע עד לכביש ואף חצה אותו. ממרכז הכפר יצאו שישה דרכים עיקריות: מערבה, צפונה-מערבה, צפונה-מזרחה, מזרחה, דרומה, דרומה-מערבה. בתים נבנו לאורך הדרכים שיצאו מן הכפר, כך שהשטח הבנוי קיבל צורה של כוכב. מעבר לשטח הבנוי הרציף היו פזורים בתים בפרדסים ברדיוס נרחב. ריכוזי בתים היו קיימים בחלק המזרחי של הכפר (באיזור דרך הטייסים של היום ואף מעבר לו). אדמות הכפר, 6,782 דונם, גבלו באדמות רמת גן וסארונה בצפון, תל אביב ויפו במערב, יאזור בדרום, ואל-ח'יריה במזרח. הגבול הדרומי של הכפר היה ואדי כביר (נחל איילון).

 על פי החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, שחילקה את ארץ-ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית, אמורה הייתה יפו להישאר לצד תל אביב כמובלעת ערבית בתוך השטח שיועד למדינה היהודית.

התוכנית הבריטית לפינוי ארץ-ישראל התבססה על ההנחה שכביש יפו-רמלה-ירושלים יישאר פתוח לתנועה עד לסיום המנדט, ומסרים ברוח זו הועברו לשני הצדדים, אך לאחר מבצע נחשון בראשית אפריל 1948 השתלטו כוחות ה"הגנה" על  השטחים שסביב יפו והביאו את העיר במצור. בפועל נמנעו לוחמי ה"הגנה" מלהיכנס אל תחומי העיר עצמה ולא כבשוה כפי שהיה בחיפה ובטבריה, היות וראשי הישוב הניחו שהמצור והמחסור יכניעו את העיר ממילא.
מטרת מבצע "חמץ" הייתה, בהתאם, לטהר את השטח שבין החטיבות של ה"הגנה" ששלטו על האזור ולחסל את המובלעת הערבית שהייתה נעוצה כמשולש שקודקודו סמוך ליפו והוא מתרחב כלפי מזרח, כאשר גבולו המזרחי משתרע בין הכפר יהודיה, אזור שדה התעופה של לוד ועד העיר רמלה. שלוש חטיבות חי"ש (חיל שדה) של ה"הגנה" הקיפו את האזור הערבי "אלכסנדרוני" מצפון וממזרח, "קרייתי" מצפון בתוך תל-אביב, ו"גבעתי" מדרום, תוכניתם הייתה להשתלט על כל האזור הכפרי שממזרח ליפו, שכלל את הכפרים: סלמה, חיריה, סקיה, יאזור, כפר-ענה, ספריה, ובית דגן.
התקפת האצ"ל על מנשיה ביום ה-26 באפריל שיבשה את תוכנית ה"הגנה" והביאה להקדמת המבצע, היות והתקפת האצ"ל עמדה בסתירה עקרונית להגיון המבצעי של "חמץ" שגרסה השתלטות על המרחב הכפרי סביב יפו מבלי להגיע להתנגשות ישירה עם הצבא הבריטי.

הפסיפס האנושי לאחר מלחמת העצמאות

כפר שלם הוקם על חורבות הכפר הפלסטיני סלמה אחרי שזה התרוקן מיושביו ב-1948. סלאמה היה אחד הכפרים הערביים הגדולים בארץ וערב הקמת המדינה מנה כ-7,000 נפש. אדמותיו השתרעו על שטח של כ-50 קמ"ר, שהוא כשטחה של תל אביב־יפו כיום. עם הקמתה של ישראל יישבה המדינה בשטח הכפר פליטים יהודים מיפו ועולים חדשים יוצאי תימן וארצות אסיה אחרות. שכונות כפר שלם שבשטח המוניציפלי של תל אביב־יפו לבדה (אחרות נחלקות בין ערי גוש דן הסמוכות) משתרעות על כ-1.5 קמ"ר.

מקור וקרדיט : אסתר זנדברג, עיתון " הארץ"

shalem 4 resized again

הצפיפות היתה גדולה, לא היו כבישים סלולים ולא מערכת ביוב. רוב המתיישבים עסקו בחקלאות. המוסדות – הסוכנות היהודית, ההסתדרות וגם עיריית תל אביב – ביקשו למצוא פתרונות דיור לעולים, אבל גם לתפוס את השטח, מחשש שערבים ישובו למקום הסמוך כל כך לעיר הגדולה. "זו היתה מצווה ליישב את המקום הזה", אומרת מרים חרזי, שנזכרת איך גירשה ערבייה מיפו שהציעה למכור לה את ביתה.

עם השנים, נוצר כאן פסיפס מעניין המשלב שכונות חדשות וביניהן מבנים ואתרים ששרדו מהכפר ההיסטורי, יחד עם סיפורם של התושבים כיום באזור.

פסיפס זה הוא בעל אופי דינאמי, כאשר מרבית מתחמי הבינוי הישן באזור מיועדים לפינוי ובנייה מחדש. עד שזה יקרה, ניתן להתרשם מאלמנטים כמו חישות עבקנה סבוכות, גדרות ורחובות צרים ומתעקלים בדומה למבנה הכפר הישן.

בשנות ה-60 הועברו משפחות רבות מבתיהם המפוררים למבנים על עמודים מה שכונה "מעברות על עמודים". מי שלא הצליח לצאת אז, נאלץ לחכות לפינויים. בינתיים, צפיפות האוכלוסין, שהלכה וגדלה באזור, החלה מהווה בעיה רצינית. מקרים של 8 נפשות ב-2 חדרים לא הייתה נדירים וחלק מהתושבים החלו משתלטים על שטחים נוספים ומרחיבים את בתיהם לצורך מגורים.

 מאז שנת 1965  נאסר על התושבים לשפץ את בתיהם או להרחיבם. כל ניסיון לעשות כן גרר הריסה ע"י הרשויות. כך נשארו התושבים לגור בבתים מתפוררים שהיו מתאימים למגורים בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת.

גבעת גאולה, הקרויה על שם מחנה הסוכנות גאולה בעדן, נטועה בין הווילות של רמת חן לבתי השיכונים המצהיבים מדלות של שכונת השקמה, בגבול המזרחי של כפר שלם, על חורבות הכפר הערבי סאלמה שתושביו גורשו על ידי האצ"ל. העולים התימנים הראשונים פלשו לבתי האבן הערביים עוד ב-1949. הם באו ממעברות שקצו בהן או ממושבים שתבעו מהם עבודת אדמה שלא הורגלו אליה, משפחה מביאה משפחה, מחפשים קורת גג בתוהו ובוהו ששרר במדינה בימי העליות הראשונות. סביב החצרות הקיימות היתוספו עוד ועוד מבני מגורים. בשנות החמישים והשישים עוד זרמו למקום משפחות שקנו בתים ממשפחות שעזבו.

לשרידים המבודדים של הכפר הערבי הנטוש – דבוקות של בתים סביב חצרות פנימיות משפחתיות, בלב פרדסים, באזור חשוף לרוחות, הרחק מכל מרכז עירוני, ללא מים, חשמל או ביוב – לא היה דורש באותם ימים. בשביל העולים התימנים זו היתה הזדמנות פז להיחלץ מכור ההיתוך הגורס של ימי הקמת המדינה ולדבוק כקהילה באורחות חייהם ובמסורתם. עם הזמן סיפקה הסוכנות לתושבים לולים, תרנגולות, ציוד השקיה ותשתיות מינימליות.

ליד הווילות של רמת חן, על חורבות הכפר הערבי סאלמה

shalem 3 resized

פרוייקט פינוי בנוי

ביום חמישי, 23 בדצמבר 1982, נורה ונהרג שמעון יהושע על גג ביתו בכפר שלם מנשקו של שוטר במשטרת ישראל בעת שניסה למנוע מדחפורי עיריית תל אביב וחברת חלמיש להרוס חדר נוסף שנבנה בבית מגוריו למשפחתו הגדולה. הטרגדיה הציתה גל של מהומות סוערות נגד הממסד העירוני ושלוחיו ועם הזמן נהפכה לסמל לאי שוויון אתני־מעמדי בישראל, לכישלון הממסד התכנוני בסוגיות אנושיות ולדגל שחור המתנוסס מעל מיזמי פינוי בינוי בשכונות מצוקה עד היום.

פרויקט הפינוי בינוי בכפר שלם הוא הגדול והכואב ביותר בישראל. עד כה נבנו בשכונות שנגזרו ממנו – לבנה, כפיר, נוה חן, ניר אביב ועוד – כ-10 אלפים יחידות דיור. חלקן נהפכו ל"מעברות על עמודים", בשל חוסר התאמה לקהל היעד. גם פתרונות מוצלחים יותר בשיטת בנה ביתך מתקשרים בתודעה עם "פתרונות דיור" יותר מאשר עם "מגורים". מבצע הבנייה עדיין נמשך ועמו גם המאבק של משפחות ותיקות נגד פינויין תמורת פיצוי מופחת. הפרטת קרקעות המדינה שעליהן הן יושבות ומכירתן בשוק הנדל"ן ירעו עוד יותר את מצבן של משפחות אלו.

פרויקט פינוי בינוי כפר שלם תקוע ומוקפא 48 שנה , נותרו לערך 400 משפחות ותיקות משנת 1948 ללא זכויות אזרחיות וללא עיגון משפטי לזכויות בקרקע .

 מקורות המידע

 כפר שלם – ויקיפדיה

 אסתר זנדברג , כפר שלם: נחוץ שינוי בגישה לפינוי בינוי, עיתון " הארץ" , 17 ביולי 2014

קישור ישיר

ספרו של האדריכל שמואל יבין, "כפר שלם – 50 שנות פינוי ובינוי בשיכון הציבורי, 1960-2010" (הוצאת מרכז הבאוהאוס (

 כפר שלם – תל אביב-יפו Google Sites

 מבצע חמץ – כיבוש איזור אור יהודה – אתר הבית של חטיבת אלכסנדרוני

 מירון רפופורט, פתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ , 2007 .

 ‫ניר (שוקו) כהן, מצבה חיה להזנחה: תקועים בכפר שלם

 תל אביב – כפר שלם – נוסטלגיה אונליין – אתר הנוסטלגיה הישראלית

 געגוע – קרן רבינוביץ

2

תגובות

  • "עם הקמתה של ישראל יישבה המדינה בשטח הכפר פליטים יהודים מיפו ועולים חדשים יוצאי תימן וארצות אסיה אחרות. "?? למען הדיוק חלק גדול מהתושבים אחרי מלחמת העצמאות היו פליטים שהגיעו מאירופה של אחרי השואה. הוקמה מעברה עי הסוכנות היהודית ורוב העולים במעברה היו מאירופה. והיו גם מארצות ערב.

    מלכה 25 באפריל 2017 21:41

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *