הקרב על קאקון במלחמת העצמאות, יוני 1948

3256

kakon 2

קאקון (בערביתقاقون) היה כפר ערבי גדול בעמק חפר כשישה קילומטרים צפונית-מערבית לטול כרם. הכפר היה שייך לנפת טולכרם במחוז שומרון (1945)

ב-9 במאי הוחלט על ידי כוחות ההגנה לכבוש את קאקון ויישובים ערביים נוספים בשרון. לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי שימש הכפר בסיס לכוחות צבא עיראקיים. ההגנה פנתה לכיבוש הכפר בליל ה-4 ביוני 1948, ובפקודת המבצע דובר על "ניקוי הכפר". היחידות שהשתתפו בכיבוש היו גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני" ופלוגה מגדוד 32 של החטיבה, שתוגברו בסוללת תותחים ובסוללת מרגמות 120 מ"מ.

כוחות צה"ל הועברו בשיירות קטנות מבסיסם, משעות הבוקר ועד סמוך לשעת הפעולה. דרכי העפר הושקו במים כדי למנוע מענני אבק לגלות את תנועת השיירות, ומסכי עשן הועלו בנקודות המעבר בכביש, שגלויות היו לעין הלוחמים מקאקון. שתי פלוגות היו אמורות לתקוף את הכפר מצפון ומדרום בתנועת מלקחיים, ופלוגה נוספת הייתה אמורה למנוע הגעת תגבורת על ידי מיקוש הדרכים לכפר. עקב פיגור במסעה של הפלוגה הדרומית היו שני הכוחות מוכנים להסתערות על הכפר רק קרוב לשעה ארבע בבוקר, שלוש שעות לאחר הזמן המתוכנן.

בשעה זו, ב-5 ביוני בבוקר, החלה הרעשה ארטילרית על הכפר, ולאחריה תקפו שתי פלוגות "אלכסנדרוני" כמתוכנן. הפלוגה הדרומית גברה על התנגדות מגני קאקון, פרצה את תעלת ההגנה של הכפר, וחדרה אל בין בתיו. הפלוגה הצפונית נתקלה בכוחות העיראקיים שהתמקמו בתעלת ההגנה ובמבנה סמוך והגנו על החלק הצפוני של הכפר. עם אור היום נפתחה ארטילריה עיראקית לעבר התוקפים. לאחר הכרעת הכוחות הלוחמים מתוך הכפר, פנו אנשי "אלכסנדרוני" לתקיפה מהאגף של העמדה העיראקית שבתעלה, וגרמו לנסיגת המגנים עד לקטע האחרון בתעלה. בשלב זה התחולל קרב עקוב מדם שהגיע, לפי ה"ניו יורק טיימס" לכדי קרב מגע הכולל שימוש בסכינים ובקתות רובים.

בשעה שמונה בבוקר החלו הכוחות הערבים בקרב מאסף מול כוחות צה"ל שבשלב זה כבר החזיקו בכפר. התקפות הנגד הערביות, שנהדפו באש מקלעים על ידי אנשי "אלכסנדרוני", כללו בתחילה תקיפה של כוח רגלי בסיוע שלושה טנקים ושלושה משוריינים מכיוון נחל שכם בדרום, ותקיפה של שלוש מחלקות רגליות בסיוע כוח משוריין ממזרח, במקביל לאש תותחים.

azmaut  sgar hagaia 1948

בתשע בבוקר לערך, שוב התפתחה התקפת נגד משוריינת שכללה פתיחה באש מטווח של קילומטר לערך. במקביל יצא כוח רגלי מהפרדס שמעבר למסילה המזרחית, ובחסותה פנה מערבה אל המבנה שבו התבצרו מוקדם יותר הכוחות העיראקיים. גם התקפה זו נהדפה על ידי אנשי "אלכסנדרוני" שפתחו באש מטווח 50 מ'. במקביל להתקפה זו התחדשה התקפת שתי פלוגות חי"ר עיראקיות מול הכוח הדרומי של אנשי "אלכסנדרוני", שלוותה בכוח משוריין, אך נכשלה מפני שהתפרסה על גזרה רחבה מדי כך שההתקפה איבדה מיעילותה.

בשלב זה הלכה ואזלה התחמושת לכוחות צה"ל. עד שעות הצהריים לא הגיעה אספקת נשק, תחמושת ומזון; כוח צבאי מסייע לא הגיע משום שהדרך לקיבוץ המעפיל הייתה חסומה. סמוך לשעה אחת עשרה התחדשה התקפת הנגד העיראקית מכיוון דרום מזרח על כוח "אלסנדרוני" ששמר על המרחב שבין הכפר לבית הספר שבמורד הגבעה. טנק של הכוחות הערבים התקרב עד טווח 200 מ' ואיתו התקדמה בדילוגים פלוגת חי"ר שהמטירה אש כבדה על כוחות ה"הגנה". בשל המחסור בתחמושת השתמשו לוחמי "אלכסנדרוני" במרגמת 81 מ"מ שלא הופעלה עד שלב זה, ובעקבות זאת נפגע קשות הכוח העיראקי והחל בנסיגה.

בשעות הצהריים הופצצו כוחות צה"ל שבכפר על ידי מטוסים עיראקיים, בעוד מטוסים ישראליים מפציצים את היישובים הערביים הסמוכים טול כרם וקלנסוה. בהמשך תוגברו כובשי הכפר במרגמה ותותח כבד, שהופעלו כנגד כוח משוריין של הכוחות הערבים שניסה בסביבות השעה ארבע לתקוף שוב. הכוח העיראקי נפגע בפגיעה ישירה ונסוג.

בשעות הערב נפסקו התקפות-הנגד, והעיראקים הכירו בעובדת נפילת הכפר. הקרב על קאקון היווה נקודת מפנה במצב הכוחות באזור, וכוחות עיראקיים לא ערכו עוד התקפות על היישוב היהודי וצה"ל באזור השרון עד להפוגה הראשונה שהוכרזה ב-11 ביוני 1948.

תוצאות הקרב על קאקון

בסופם של הקרבות הסתבר לצה"ל כי הכוח העיראקי בקאקון היה גדול יותר מכפי שהוערך ודווח בדוחות המודיעין לקראת המבצע. במהלך הקרב נהרגו 16 לוחמים מ"אלכסנדרוני" וככל הנראה גדוד עיראקי שלם. במהלך הקרב תושבי הכפר עזבוהו, כך שבסופו ככל הנראה לא נותרה בו נפש חיה. התושבים לא הורשו לחזור לכפר גם עם תום הקרבות.

מקורות המידע

וויקיפדיה בעברית

כיבוש קאקון – תחקיר צה"ל 1952

כיבוש הכפר קאקון – אתר הבית של חטיבת אלכסנדרוני

 עדויות לוחמים ( אצ"ל)

2
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *