הקרב על העיר הואה במלחמת ויטנאם , 1968 , לקחים ותובנות

962

במלחמת וייטנאם שכנה העיר הואה בשטחה של דרום וייטנאם, סמוך לקו הגבול עם צפון וייטנאם.

במתקפת טט, ב-30 בינואר 1968, תקף צבא צפון וייטנאם בהפתעה את צבא ארצות הברית ואת צבא הדרום בעת חג הטט, חג ראש השנה הוייטנאמי.

הקרב על אזור הואה נחשב כקרב הקשה ביותר של האמריקאיים במהלך מתקפת הטט של צפון ויטנאם .

העיר הואה הייתה בין מוקדי המתקפה וצבא הצפון הצליח להשתלט העיר לכמה שבועות.

כמה קילומטרים מהעיר הואה שכן הבסיס האווירי האמריקאי PHU BAI עליו הגנו 3 גדודי מרינס . שתי החטיבות של צבא צפון ויטנאם שהסתערו על הבסיס לא הצליחו לכבוש את המקום ונהדפו לאחר.

מייחסים את הכישלון הצבאי של צפון ויטנאם בקרב על הבסיס האווירי הגדול של ארה"ב PHU BAI למנהיגותו של  אל"מ   Stanely S. Huges , קצין מוערך ועתיר ניסיון עוד מימי מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה.

 

על תושייתו ומנהיגותו בקרבות על הבסיס האווירי הוא זכה שוב לאות גבורה נוסף ( Navy Cross ).

 הקרבות על הגשרים

גדודי המרינס אשר הדפו את החטיבות של צפון ויטנאם מהבסיס האווירי יצאו  מייד להתקפה בפיקודו של אל"מ Stanely S. Huges להתקפת נגד וכבשו את הגשרים האסטרטגיים על נהר  TRUOI ובכך ניתקו את חיילי צבא צפון ויטנאם מקווי האספקה שלהם בעיר הואה.

בצילום למטה : כאן בקרבת הגשרים של נהר TRUOI במחוז הואה בווייטנאם התחוללו בפברואר 1986 הקרבות הקשים בין גדודי המרינס וצבא צפון ויטנאם .  האמריקאים הצליחו לכבוש את הגשרים אבל מאות אזרחים ויטנאמים נהרגו במהלך הקרבות  , בעיקר מהירי של חיילי צפון ויטנאם.

הקרבות המרים בעיר העתיקה של הואה

אם בקרבות  העזים על הבסיס האווירי ועל הגשרים הצליחו האמריקאים להדוף את חיילי צפון ויטנאם , הרי שבקרבות על העיר העתיקה של הואה הם נתקלו בהתנגדות ממושכת ורצינית . כאן כבר הייתה מעורבת אוגדת ח"יר אמריקאית אחרת , פחות מנוסה בקרבות בשטח עירוני מבית לבית (  1st cavalry division). הם הגיעו לאזור העיר העתיקה של הואה עם מסוקים ונהדפו בהתחלה ע"י חוליות של חיילי צפון ויטנאם . לאחר התארגנות מחדש והטסת גדודי חי"י נוספים לעיר ע"י מסוקים הצליחו בסוף האמריקאים להשתלט על כל האזור והעיר הואה.

הקרב על הואה נמשך מעל חודש ימים ( מה31 לינואר 1968 עד ה2 למרץ 1968 ) ובמהלכו נהרגו מאות חיילים אמריקאיים וכמה אלפי חיילים מצבא צפון ויטנאם. גם אזרחים רבים שנקלעו לאזורי הקרבות נפגעו ונהרגו . 80 אחוז מהעיר נהרסו ומ120,000 מתושבי העיר הפכו לפליטים ללא בית.

לקחים צבאיים

הלקחים הצבאיים מקרבות הואה נלמדו מאוחר יותר ע"י הצבא האמריקאי וופותחה תורת לחימה של קרבות עירוניים מבית לבית. החל משנת 1970 נדרש כל קצין אמריקאי בווסט פוינט ובסיסי הכשרה אחרים לעבור סדרה של 14 ימים בלחימה עירונית מבית לבית. בעקבות מנהיגותו של אל"מ Stanely S. Huges  חיזקו האמריקאים את תורת הלחימה המדגישה יציאה מיידית להתקפה נגדית על כוחות אוייב .

לאחר סיום המלחמה הוזנחו רבים מאתריה ההיסטוריים של הואה, שנתפסו על ידי השלטון הקומוניסטי כשרידים מעברה הפיאודלי של וייטנאם. בעשורים האחרונים חל שינוי במדיניות זו, וחלק מהעיר שוחזר. בשנת 1993 הוכרזה הואה כאתר מורשת עולמית.

רקע כולל על מתקפת הטט בויטנאם

לקראת חג השנה החדשה, חג הטט – שהוא החג החשוב ביותר בלוח השנה הוייטנאמי – הושגה הסכמה זמנית להפסקת אש בין הצפון לדרום, במטרה לאפשר לשני הצדדים לחגוג את החג ללא לחימה.

אולם, למרות הסכם הפסקת האש, צבא הצפון בחר לתקוף את הדרום בערב החג, בליל ה-30 בינואר 1968.

מתקפת הפתע של צבא הצפון, בסיוע הוייטקונג, נערכה במטרה לעודד מרד של תושבי הדרום נגד הממשלה והצבא האמריקני, וכללה תקיפות של מעל 100 מהערים הגדולות בדרום, בהן 36 מתוך 44 ערי הבירה של המחוזות השונים.

המתקפה כללה כ-80,000 לוחמים והייתה המבצע הצבאי הגדול ביותר שנערך עד אז בשני הצדדים הלוחמים.

המתקפה הנרחבת אמנם נכשלה לחלוטין, אך הצבא האמריקני ספג אבדות קשות.

הצבא האמריקני וצבא הדרום, בסיוע תושבי הדרום, הצליחו להדוף את התוקפים.

הקרב על עיר הבירה סייגון נמשך שלושה ימים, והקרב בעיר העתיקה הואה (Hue) נמשך כחודש, במהלכו נהרגו כ-2,800 תושבים על ידי הוייטקונג.

מספר שבועות לאחר מכן, ב-16 במרץ, הסתיימה פעולה שגרתית של כוח אמריקאי לחיסול לוחמי וייטקונג בכפר סון מי שבמחוז קואנג נגאי, בטבח מי ליי.

למרות הכישלון המוחלט של המתקפה, הייתה לה השפעה חזקה על דעת הקהל בארצות הברית.

המלחמה בוייטנאם החלה להיתפס כעימות חסר פתרון, שגובה קורבנות מיותרים.

בעקבות דרישתו של גנרל וסטמורלנד לכוחות צבא נוספים, הביע שר ההגנה של ארצות הברית, קלארק קליפורד, התנגדות מוחלטת להמשך המעורבות האמריקנית באזור.

ביוני 1968 מונה הגנרל קרייטון אברמס, סגנו של וסטמורלנד, למפקד הכוח האמריקני. אברמס, שנחשב למפקד שקול וזהיר יותר, הידק את שיתוף הפעולה עם צבא הדרום והגדיל את חופש הפעולה של התקשורת.

באוקטובר 1968 נשלחו 24,000 חיילים אמריקנים לתקופת שירות חובה שנייה בווייטנאם. באותו חודש הודיע הנשיא ג'ונסון שהמשא ומתן לשלום בפריז עומד להביא לסיום מיידי של המלחמה, אך המשא ומתן נכשל והלחימה נמשכה.

מקורות

על מתקפת הטט של צפון-וייטנאם – מערכות

H.D.S. Greenway, The Battle for Hue, 1968, VIETNAM ’67 . NEW YORK TIMES, fEBRUARY 17, 2018.

Battle of Huế – Wikipedia

1
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *