הם באו אלינו כאשר היינו זקוקים להם ביותר: המח"ל במלחמת העצמאות

2434

add 2mahal 7

מקור וקרדיט : מיכאל (מיקי) כהן , " הם באו אלינו כאשר היינו זקוקים להם ביותר : המח"ל במלחמת העצמאות", בתוך: אסנת שירן ( עורכת), עלי זית וחרב ח' (תשס"ח) , העמותה לחקר כוח המגן על שם גלילי , 2008 . עמודים 177-218.

במלחמת העצמאות השתתפו כ30,000 גברים ונשים שלא היו עד שנת 1948 תושבי ארץ ישראל . כ26,000 מתוכם היו מגוייסי חוץ-לארץ ( להלן גח"ל) וכ4,000 מתנדבי חוץ-לארץ ( להלן מח"ל) . המאמר החשוב של מיכאל ( מיקי ) כהן מתבסס בעיקר על מסמכי ארכיון צה"ל, הארכיון לתולדות "ההגנה" והארכיון הציוני המרכזי .

תשתיות וגיוס מתנדבי מח"ל

הגיוס של אנשי חו"ל ברחבי בעולם התבסס בעיקרו על התשתית הארגונית של ההסתדרות הציונית , על שליחי ארגון "ההגנה" ( לרבות המוסד לעלייה) , שליחי תנועת החלוץ ושליחי המפלגות הציוניות מארץ ישראל. באירופה ובארה"ב היתה קיימת תשתית ארגונית שהחלה לפעול עוד לפני מלחמת העולם השנייה אשר תכליתה הייתה גיוס חלוצים להתיישבות העובדת.

יבשת אמריקה– יבשת זו הייתה יעד מרכזי לפעילות השליחים מארץ ישראל, בצפון היבשת ובדרומה נותרו לאחר השואה ריכוזי היהודיים הגדולים ביותר. רבים מקרב יהודי ארה"ב וקנדה שירתו במלחמת העולם השנייה ולכן היה זה פוטנציאל חשוב לגיוס מתנדבים בעלי ניסיון והכשרה צבאית, ובמיוחד טייסים וקצינים בכירים.

רבים מהמתנדבים לחיל האוויר, טייסים ובעלי מקצועות אויריים, גוייסו כחלק בלתי נפרד מפעילות הרכש של המטוסים בארה"ב . היימן שמיר ( שטכמן) ארץ-ישראלי ששירת כטייס קרב בחיל האוויר האמריקאי במלחמת העולם השנייה , נשלח לארה"ב בחודש פברואר 1948 כדי לגייס טייסים מתנדבים ולסייע לאל שווימר בפעילות של רכש מטוסים. שווימר היה מהנדס טיס בכיר בחיל האוויר האמריקאי. בספטמבר 1948 מונה לראש אגף ההנדסה בחיל האוויר של צה"ל ולאחר המלחמה ייסד וניהל את התעשייה האווירית.

שתי המשימות (רכש מטוסים וגיוס טייסים) היו כרוכות בקשיים רבים נוכח ההגבלות שהטילה ארה"ב על ייצוא מטוסים, אך גם גיוס המתנדבים היה כרוך בקשיים. חוק הניטרליות האמריקאי והאמברגו שהוטל על משלוחי חומרי מלחמה לישראל הרתיעו רבים שהיו מוכנים להושיט לישראל סיוע פעיל.

דרום אפריקה – בדרום אפריקה היתה פדרציה ציונית פעילה ביותר אשר זיקתה לארץ ישראל היתה שורשית ועמוקה. לקראת המלחמה הצפויה העמידו ראשיה את הסיוע ליישוב בראש סדר העדיפויות של הקהילה היהודית שם . פעילות זו אף זכתה לעידודה של ממשלת דרום אפריקה ולכן רוב פעולות הסיוע היו גלויות .

תהליכי קליטה ראשוניים בארץ

כאשר גבר זרם המגוייסים מחו"ל נפתח מחנה קלט 5 בבית ליד , שבו טופלו חיילי גח"ל , ומחנה תל –ליטווינסקי , קל"ט מס' 9 עבור מח"ל גברים ומס' 10 עבור מח"ל נשים. במחנה קלט 9 בתל ליטווניסקי נקלטו קצינים ומפקדים ובעלי הכשרה צבאית מכל ארצות העולם .

השתלבותם של חיילי המח"ל ביחידות ותרומתם לצה"ל

לצה"ל לא הייתה משנה סדורה כיצד יש לקלוט והיכן לשבץ את חיילי המח"ל. שיבוצם של חיילי המח"ל ביחידות , בחילות ובשירותים השונים התבצע בלחץ הנסיבות בעת הגעתם לארץ. תוך כדי הלחימה הוקמו בצה"ל יחידות חדשות, ולחטיבות בהרכב חסר צורפו גדודים נוספים. שיבוצם של חיילי המח"ל נגזר באותה תקופה מהצרכים המידיים של הצבא. עם זאת רוכזו חיילי מח"ל רבים ביחידות על בסיס של שפה או ארץ מוצא.

כאשר החליטה הנהלת הסוכנות היהודית להתחיל בגיוס מתנדבים בחו"ל, הכוונה הייתה כי הם יגיעו לארץ במסגרות אורגניות ( פלוגתיות או גדודיות ) . גם בין ראשי "ההגנה" ולאחר מכן בצה"ל , הייתה נטייה להקים יחידות על בסיס של שפה, כדי להקל על קליטתם ושילובם של המתנדבים מתגייסי חו"ל , ואכן בפועל הוקמו מספר גדודים על בסיס שפה : בחטיבה 7 הוקמו שני גדודים: גדוד 72 לדוברי אנגלית וגדוד 75 לדוברי צרפתית. בחטיבה 9 הוקם גדוד 93 לדוברי ספרדית.

בכל שלושת הגדודים נתגלעו קשיים חברתיים על רקע הניכור התרבותי ואי השתלבות החיילים באווירה המקומית. גרסה מוצלחת יותר של קליטה ושילוב הייתה באותן מסגרות שבהן רוכזו חיילי המח"ל בפלוגה אחת במסגרת גדוד מעורב או במחלקה אחת במסגרת פלוגה .

mahal air force 1חיל האוויר

בחיל האוויר שירתו כ-800 אנשי מח"ל. אין תחום בקורותיה של מלחמת העצמאות שבו התלות בחיילי המח"ל היתה כה מכרעת כפי שהדבר היה בהקמתו ובתפעולו של חיל האוויר.

עיתוי הצטרפותם של צוותי האוויר מקרב חיילי מח"ל יחד עם הגעת המטוסים לארץ, איפשר ואף הכתיב את מועד ביצוען של רבות מתוכניות המבצע הקרקעיות החשובות. הכשרתם וניסיונם הצבאי של חיילי המח"ל בחיל האוויר העניקו לישראל עליונות צבאית אווירית ברוב החזיתות. ללא אנשי המח"ל לא היתה לצה"ל , בראשית דרכו יכולת מבצעית אווירית .

הרכש הצבאי והאספקה האזרחית הדחופה הוטסו לארץ בשלבים הקריטיים של מלחמת העצמאות באמצעות טייסת התובלה שהייתה ברובה המכריע מאויישת בצוותי אוויר מנוסים מאנשי המח"ל. מרבית התפקידים במחלקות מטה חיל האוויר ( מבצעים , תכנון , הנדסה , מודיעין, ביטחון , ראדאר וקשב ) היו מאויישים בראש ובראשונה באנשי המח"ל. עד כמה הייתה השפעתם גדולה אפשר להסיק מהעובדה שהשפה השלטת בחיל האוויר , בדיבור ובכתב, הייתה אנגלית.

                                                                                                    mahal air force  cohen pilot  תצלום: ג'קי כהן, טייס מתנדב מדרום אפריקה, 1948. אוסף הצילומים של ארגון המח"ל הבין-לאומי , מקור וקרדיט : בית התפוצות

חיל הים

מספרם של חיילי המח"ל בחיל הים הגיע לכ300 ( כ10% ממצבת כוח האדם בחיל הים באותה תקופה) , מקצת אנשי המח"ל בחיל הים החלו את שירותם עוד בתקופת "עלייה ב' ", כאשר את רוב ספינות "צי הצללים" של המוסד לעלייה ב' השיטו צוותים ימיים מארה"ב ומקנדה.

השירות הרפואי

בשירות הרפואי (ולימים חיל הרפואה בצה"ל) שירתו כמאתיים אנשי מח"ל , אולם תרומתם של חיילי המח"ל בהקמת השירות הרפואי בצה"ל הייתה בראש ובראשונה איכותית . רבע מהרופאים שהיו בשירות פעיל במהלך המלחמה היו אנשי מח"ל , סגן ראש השירות הרפואי וקצין המבצעים שלו היה ד"ר מלצר , איש מח"ל מדרום אפריקה. רבים מרופאי מח"ל שובצו ביחידות השדה , בבתי חולים , בחיל האוויר ובחיל הים. רופאי המח"ל תרמו רבות ליישומן של פרוצדורות רפואיות כמקובל בצבאות סדירים , ובמיוחד ראוי לציין את תרומתם בתחומי הכירורגיה הפלסטית , האורתופדיה והשיקום. מספר רופאים מומחים הגיעו לזמן קצוב ועשו את עבודתם בהתנדבות ובלא מדים.

בתצלום למטה : רס"ן תדי איתן , מפקד הקומנדו הצרפתי וחיילי המח"ל ביחידה במהלך הקרבות בנגב , מקור וקרידט – פיקיוויקי

1280px-PikiWiki_Israel_19127_Palmach_volunteers_from_France_in_the_Negev_battle

חטיבה 7

חטיבה 7 היתה חטיבה ממונעת שהוקמה באמצע חודש מאי 1948 והשתתפה בקרבות מובלעת לטרון . בהפוגה הראשונה התארגנה החטיבה מחדש במחנה עין שמר. למפקד החטיבה מונה מייג'ור בן דונקלמן , מתנדב מקנדה. בחטיבה זו שירתו כ700 אנשי מח"ל , המספר הגדול ביותר של חיילי מח"ל ששירתו בחטיבה אחת. גדוד 72 בפיקודו של יעקב ליכנשטיין (נור סלע) – ארץ ישראלי ששירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה – היה ברובו הגדול אנגלוסקסי . בגדוד 79 הממוכן , בפיקודו של ג'ו ויינר , ששירת בחיל התותחנים הקנדי , היו אנשי מח"ל רבים אנגלוסקסיים וצרפתים.

חטיבה 8

חטיבה 8 היתה חטיבה משוריינת שהוקמה אף היא בסוף חודש מאי 1948 וכללה גדוד טנקים שמספרו 82 , גדוד זה אויש בעיקרו בחיילי מח"ל וגח"ל . גם בגדוד 88 , הגדוד המסייע , ובגדוד הפשיטה 89 שירתו חיילי מח"ל לא מעטים. בחטיבה 8 שירתו כ300 אנשי מח"ל.

ben donkelman 7בתצלום : יום ספורט של חטיבה 7. מימין נראה המח"ט בן דונקלמן. יהודי יקר היה בן דונקלמן, מאנשי המח"ל. הוא נולד למשפחה ציונית בקנדה. כבר ב-1931, בהיותו בן 18, בא להיות פועל חקלאי בא"י.מקור וקרדיט : אתר יד לשריון .במלחמת העולם השתתף בהצטיינות בתור מ"פ בפלישה בנורמנדי. הבריטים ביקשו ממנו, בתום המלחמה, להיות בצבא קבע והוא סירב עקב יחס הבריטים ליהודים. בחודש מארס 48 הוא הגיע לארץ בדרכון מזויף כדי לא להיתפס על-ידי הבריטים. לאחר קרבות לטרון, כאשר חטיבה 7 נשחקה, מונה דונקלמן להיות מח"ט 7 השני ולשקם את החטיבה.

חיל התותחנים

חיל התותחנים התבסס בעיקרו על אנשי מקצוע מקרב הארץ-ישראליים ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. עם זאת, היו כ-300 בעלי מקצוע מחיילי המח"ל שישמשו בתפקידי פיקוד והדרכה. בן דונקלמן ( שלימים פיקד על חטיבה 7 ) היה היוזם להקמתו של גדוד המרגמות הראשון . המפקד של סוללת מרגמות כבדות מס' 6 היה המייג'ור האנגלי גורדון ליסטר. הקצין הצרפתי ליאון קויפמן הדריך את המפקדים החדשים בשימוש בתותחי ה65 מ"מ ( ה"הנאפוליוציקים") .

פיקוד ומטה

כמה וכמה קצינים בכירים ויועצים מקצועיים תרמו תרומה תרומה יחודית וחשובה במלחמת העצמאות. חלקם לא חוילו לצה"ל . הי מביניהם שבאו לזמן קצוב וחזרו לביתם.

מרדכי ( מונטי) גרין , לויטנט קולונל בצבא הבריטי , סייע בארגון המטה הכללי , בגיבוש תקנים ליחידות ונוהלי מטה. הוא הקים את המחלקה לתפקידי מטה (מת"מ) והיה אלוף בצה"ל.

דוד מרכוס , ששם הצופן שלו היה מיקי סטון , היה קולונל בצבא ארה"ב , ייעץ לשר הבטחון בנושאים שונים, פיקד על חטיבות שפעלו באזור לטרון והדרך לירושלים נהרג בשגגה ב11 ביוני 1948 מאש שומרי המטה באבו-גוש. לאחר מותו הוענקה לו דרגת אלוף.

ססיל מרגו , דרום אפריקאי שהיה מפקד כנף בחיל האוויר הבריטי סייע רבות לחיל האוויר הישראלי בראשית דרכו. הוא דחה את הצעתו של דוד בן גוריון ליטול את הפיקוד על חיל האוויר, אולם גיבש את התכנית לארגונו של החיל מחדש וליווה את יישומה.

בן דונקלמן , מייג'ור בצבא קנדה אשר יזם והקים את גדוד המרגמות הכבדות הראשון של צה"ל , שימש כיועץ בחטיבת הראל טלאחר מכן קיבל את הפיקוד על חטיבה 7 , בדרגת סן אלוף.

רס"ן תדי איתן הקים את גדוד 75 לדוברי צרפתית ופיקד עליו. לאחר פיקוד פירוק הגדוד פיקד על יחידת הקומנדו הצרפתי במסגרת חטיבת הנגב והשתתף בקרבות מבצע "יואב" , כיבוש באר שבע ומבצע חורב.

בעיות בקליטת חיילי המח"ל

קליטתם של חיילי המח"ל לוותה בקשיים לא מעטים, ראשית כל , התעוררה בעיית השפה, רוב חיילי המח"ל הגיעו מארצות הדוברות שלוש שפות עיקריות , אנגלית , צרפתית וספרדית . למעטים מהם היה ידע בסיסי בעברית.

ריכוזם של חיילי המח"ל במסגרות יחידתיות על בסיס שפה משותפת היה לכאורה פתרון נכון , אולם בפתרון זה נתגלו גם מגרעות. הריכוז איפשר הסתגרות חברתית אשר גרמה לכך שהחיילים לא התערו בהוויה המקומית.

סיכום

כארבעת אלפים חיילי המח"ל היו תוספת חשובה וחיונית לסדר הכוחות של צה"ל בתקופה הקריטית של המלחמה. תוספת זו תרמה באופן משמעותי ליכולת של צה"ל לעבור מקרבות הבלימה ליוזמה התקפית בכל החזיתות.

חיילי המח"ל השתלבו בחטיבות ששיוועו לתוספת כוח אדם, ובתחום המקצוע סייעו להפעלתו של הנשק המסייע, השיריון והמטוסים. קשה להפריז בחשיבותה של תוספת כוח האדם האיכותית שהביאו עמם חיילי המח"ל. למרות שנעשו לא מעט טעויות במהלך גיוסם וקליטתם של חיילי המח"ל , עדיין יש לראות בהשתלבותם של 4,000 החיילים בעלי הכשרה צבאית וניסיון בצבאות שונים , סיפור הצלחה . לא רבים מבין חיילי המח"ל השתקעו בישראל לאחר סיום שירותם , רובם חזרו למדינות מהם הגיעו. רבים מחיילי המח"ל הצטרפו כחברים לאגודות יוצאי המח"ל שנוסדו בכל המדינות שהגיעו מהן .

הקשר עם ישראל הפך לעניין מוחשי אצל רבים מהם. ביקוריהם התכופים בישראל ורצונם להיות שותפים באירועים לציון אירועי מלחמת העצמאות , מעידים על כך שהם מסתכלים על תקופת שירותם בצה"ל כעל אחת התקופות החשובות בחייהם.

סיכום המאמר נכתב ע"י עמי סלנט , מידען , אתר "רגעים היסטוריים" .

ראה גם :

מח"ל – ויקיפדיה

ססיל מרגו – ויקיפדיה

בן דונקלמן – ויקיפדיה

מונטי גרין – ויקיפדיה

הקומנדו הצרפתי במלחמת העצמאות | רגעים היסטוריים

תרומת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה לחיל השריון של צה"ל

 לזכרו של טייס המח"ל ג'ורג' ברלינג 

בוריס סניור

 ראה גם : תת-מאגר מלחמת העצמאות ( מיזם תיעוד של אתר " רגעים היסטוריים" )

1
· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *