הלאומנות האוקראינית במלחמת העולם השנייה , הרקע ההיסטורי לדברי הנשיא ריבלין בביקורו באוקראינה

712

"כעס באוקראינה- ריבלין צריך להתנצל בפני האומה"

בעקבות דברים שאמר נשיא המדינה בפרלמנט באוקראינה, לפיהם רבים מהמסייעים לנאצים בשואה היו אוקראינים, האשימו לאומנים במדינה את ריבלין ודרשו ממנו להתנצל: "הוא העליב את העם שלנו", אמרו.

בדברים שנשא בראדה אמר ריבלין: "רבים מהמסייעים לנאצים היו בני העם האוקראיני, וביניהם בלטו לרעה אנשי הארגון OUN, שפרעו וטבחו ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים". לדברי נשיא המדינה, "אמת, היו גם למעלה מ-2,500 חסידי אומות העולם, אורות בודדים אך זוהרים באפלה האנושית. אך הרוב שתק".

קישור

הרקע ההיסטורי : ארגון הלאומנים האוקראינים

עם סיומה של מלחמת האזרחים ברוסיה וחתימת הסכם השלום עם פולין ב-1920  ,נגוזה תקוותם של האוקראינים לעצמאות מדינית, שכן רובה של אוקראינה הפך לרפובליקה סובייטית, וחלקה המערבי נכלל ברפובליקה הפולנית. ב-1באוגוסט 1920 הקימו בפראג קצינים ולוחמים גולים של הצבא האוקראיני הלאומי המובס את ה'ארגון הצבאי האוקראיני' – או.וה.או. ( Viskova Ukrainska UVO Orhanizatsyia ) בהנהגתו של הקולונל יבהני קונובאלץ.

בעזרתו של המודיעין הצבאי הגרמני, הקים הארגון האוקראיני תאי מחתרת בפולין, וניסה להקים תאי מחתרת גם בברית המועצות. בפברואר 1929  נתכנסו נציגי האו.וה.או ונציגי קבוצות לאומניות שונות והקימו תנועה חדשה: "ארגון הלאומנים האוקראינים" (או.או.אן).

התנועה, שאחד מהוגי הדעות הראשיים שלה היה דמיטרי דונצוב, ביקשה ללכת בדרכי הפשיזם האיטלקי והנציונל-סוציאליזם הגרמני. היא דגלה בעקרונות טוטליטריים בחיי המדינה והציבור, התבססה על עקרון המנהיג )פיהררפרינצי( ותבעה מחבריה משמעת בלתי מעורערת כלפיו. או.או.אן. ראה בקומוניזם ובברית – המועצות את האויב הראשון במעלה של האומה האוקראינית. לימים, בהשפעת האידיאולוגיה הנאצית ושנאת – ישראל האוקראינית המסורתית, סיגלה התנועה לעצמה את האנטישמיות נוסח היטלר.

הזהות באידיאולוגיה ובמטרות המדיניות הביאה לידי הידוק הקשרים בין התנועה לגרמניה הנאצית, המטה שלה הועבר לברלין, ושם קיבל מימון ותמיכה. הקולקטיווזציה, שגרמה מיליוני קורבנות באוקראינה הסובייטית, הדיכוי הלאומי והכלכלי של ממשלת פולין בשטחי מערב אוקראינה וכשלון המפלגות האוקראיניות החוקיות בפולין להשיג הישגים כלשהם לעם האוקראיני, ואמצעי הדיכוי של הממשל הפולני, הקצינו את הדור הצעיר ודחפוהו לשורות האו.או.אן שבמחתרת. ב-90 במאי 1938 נרצח ראש התנועה קונובאלץ, ואת מקומות כ'מנהיג'  (Providnik )תפס הקולונל אנדרי מלניק.

עם פלישת הגרמנים לפולין בשנת 1939 הוקמה בהשתדלות האו.או.אן. יחידה אוקראינית בת 011 איש בפיקודו של רומאן סושקו, ותפקידה היה לסייע לגרמנים במגעיהם עם האוכלוסייה האוקראינית. אך מכיוון שהצבא הגרמני לא נכנס למערב אוקראינה, פוזרה היחידה ואנשיה התגייסו למשטרה בתחום הגנרלגוברנמן. אחרי חלוקת פולין בין גרמניה לברית – המועצות בספטמבר 1939 ,פורקו כול המפלגות האוקראיניות בשני שטחי הכיבוש, הסובייטי והגרמני, האו.או.אן. המשיך לפעול במחתרת במערב אוקראינה, ואילו בשטח הכיבוש הגרמני הותרה פעילותו כבעל ברית נאמן לגרמניה הנאצית

בקונגרס התנועה ב1940 בקרקוב חל פילוג, הרוב האקטיוויסטי בראשות סטפן בנדרה תבע להרחיב את הפעילות המחתרתית, ולהכין מרד בשטח הכיבוש הסובייטי, שיפרוץ בעת המלחמה הממשמשת ובאה בין ברית – המועצות לגרמניה. הפלג ההוא נתכנה או.או.אן. בה (בנדרה). הפלג השני, בראשות מלניק, ביקש לשמור על הכוחות לשעת כושר, ולעת עתה לשתף פעולה בכול תנאי עם הגרמנים. הפלג ההוא נתכנה או.או.אן. אם (מלניק( .

בעת ההכנות למתקפה נגד ברית – המועצות, סייע האו.או.אן בהקמת שני גדודים אוקראינים במסגרת הצבא הגרמני, גדוד נכטיגל וגדוד רולאנד, והקצינים והמש"קים נבחרו מבין פעילי התנועה. אורגנו גם 'יחידות ניידות' של הלאומנים האוקראינים והן הצטרפו ליחידות הלוחמות של הורמכט וחבריה היו מתורגמנים, הוטל עליהן לארגן את הממשל והמשטרה האוקראינית מקרב נאמני התנועה בכול יישוב ויישוב.

בראשית פלישת הגרמנים לברית – המועצות בסוף יוני 1941 הופעלו בשטחי אוקראינה המערבית תאי מחתרת חמושים, וחבריהם ירו בעורף היחידות הסובייטיות הנסוגות. עם יציאת הממשל הסובייטי הקימו פעילי האו.או.אן ואנשי ה'יחידות הניידות' את השלטון האזרחי והמשטרתי האוקראיני בשטחים שנכבשו.

ב-1 ביוני 1941 ,אחרי שנכבשה לבוב, הכריז בה פלג בנדרה של התנועה על הקמת ממשלה לאומית אוקראינית בראשות יארוסלב סטצ'קו, והיא זכתה מיד בברכתו של ראש הכנסייה היוונית-הקתולית האונייטית המיטרופוליט אנדרי שפטיצקי, מכיוון שהצעד ההוא נגד את תוכניות הנאצים בנוגע לאוקראינה, אסרה הס"ד הנאצית את חברי הממשלה ואת סטפן בנדרה, ושלחה אותם למאסר בית בגרמניה.

הנהגת האו.או.אן נאלצה לרדת למחתרת, אך אנשיה בממשל ובמשטרה המשיכו בשיתוף-פעולה עם הגרמנים. במרוצת הזמן הועמקו המאבקים בין שני פלגי התנועה, ולעיתים הגיעו הדברים לשפיכות דמים ולרציחות.

באביב 1943  ,כשהוחל בהקמת 'דיוויזית קלעי הס"ס גליציה' ע"י הגרמנים  (Schutzendivision-SS Galizien) ,ו תמכו בכך פלג מלניק וקבוצות אוקראיניות אחרות, ואילו פלג בנדרה הסתייג מהתגייסות לדיוויזיה. אבל מאוחר יותר בשנת 1943 הוחלט להקים את 'צבא השחרור האוקראיני, במהרה הוחלף שמו ל"צבא המתקוממים האוקראיני'" (אופ"א), ובפי העם נקרא 'בנדרובצים'.

מקור : שמואל ספקטור, "האנציקלופדיה של השואה", יד ושם

"הבנדרובצים" , אימת היהודים באוקראינה בימי מלחמת העולם השנייה

מתוך עדויות ילדים שאספנו ותעדנו  בחודש האחרון במיזם התיעוד "ילדים שואה" מבצבץ הפחד של הילדים מפני חיילי המיליציה האוקראינים בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה , באזורי אוקראינה וגם פולין .

לסקירה המלאה שלנו באתר "רגעים היסטוריים

"הבנדרובצים" , אימת היהודים באוקראינה בימי מלחמת העולם השנייה …

stepan-bandera-2-755x476

3
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *