היום בהיסטוריה : היום, בשנת 1944, הסתיים הקרב על ארנהם והכישלון של הבריטים

231

היום, בשנת 1944, הסתיים  הקרב על ארנהם.  הפוגה מוסכמת עם הגרמנים של שעתיים הסתיימה לפינוי הפצועים והאסירים, כולל המפקד הבריטי סא"ל פרוסט. ההתנגדות הבריטית האחרונה נשברה עד השעה 05:00 למחרת בבוקר.

הקרב על ארנהם (Battle of Arnhem) היה קרב מפורסם אשר התנהל בעיר ההולנדית ארנהם ובסביבתה, כחלק ממבצע מרקט גארדן במהלך מלחמת העולם השנייה.

לפי תוכנית מבצע מרקט גארדן, שלוש דיוויזיות מוטסות של בעלות הברית ינחתו מעבר לקווי האויב בשלושה מוקדים בהולנד. בשלב השני של המבצע (שלב 'גארדן') כוחות יבשה של בעלות הברית יעלו במעלה הצירים וישחררו את שלוש העיירות; איינדהובן (הדיוויזיה ה־101), ניימכן (הדיוויזיה ה־82) וארנהם (הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה). אף על פי שלא כל היעדים הושגו והיו עיכובים רבים בדרך, הדיוויזיות האמריקאיות הצליחו בהשגת יעדיהן. הדיוויזיה הבריטית בארנהם נכשלה כמעט בכל יעדיה עקב כשלים במודיעין, בקשר, במזג האוויר ותקלות נוספות כמו גם ההגעה המאוחרת מדי של הכוח היבשתי. הקרב על ארנהם היה קרב מלא גבורה מצד הבריטים והפך השראה למספר ספרים וסרטים בהם הספר והסרט גשר אחד רחוק מדי, שם פופולרי המבוסס על אמירתו של מפקד המבצע פרדריק בראונינג שקדמה ליציאה למבצע כי התוכנית השאפתנית עלולה להתגלות כ"גשר אחד רחוק מדי" (הכוונה לגשר ארנהם).

אחד החלקים המוכרים ביותר בקרב, היה התפקיד של החטיבה המוטסת הראשונה (בפיקודו של ג'ון פרוסט) בהגנה העיקשת על החלק הצפוני של הגשר, כאשר כל היחידות האחרות לא הצליחו להגיע אליהם והם כותרו במשך ארבעה ימים על ידי יחידות הדיוויזיות הגרמניות. הכוח הופגז והצליח לעמוד מול התקפה אחרי התקפה מצד הגרמנים, עד שלבסוף נשבר ונכנע. בחלקו האחרון של הקרב, הדיוויזיה המוטסת הבריטית הייתה מכותרת אף היא. הדיוויזיה ניצלה הודות למבצע חילוץ על ידי הדיוויזיה ה־101 וכוחות היבשה מעברו הדרומי של הריין. במבצע חילוץ זה ניצלו כ־2,500 מחיילי הדיוויזיה, מתוך כ־10,400 אשר יצאו לקרב. הדיוויזיה לא התאוששה מהקרב ולא חזרה מעולם לגודלה המקורי והיא פורקה לבסוף בנובמבר 1945.

מהצד הגרמני, הצלחתם בקרב ארנהם כמו גם בעצירת ההתקדמות ומניעת יעדי המבצע מבעלות הברית, הביאו להעלאת מורל משמעותית. זאת בשלב במלחמה בו הצבא הגרמני היה עסוק בקרבות נסיגה אל מול התקדמות בעלות הברית.

  הכישלון הבריטי וההיבט  המודיעיני

כישלון מבצע "גן השוק" בשנת 1944 בגלל התעלמות קברניטים ואנשי מודיעין ממידע מודיעיני. המבצע, פרי מוחו של גיבור אל עלמיין, הפילדמרשל מונטגומרי, היה אמור לקצר את המלחמה באמצעות חדירה ללב גרמניה, ללא קרב, דרך גשר ארנהיים שבגבול הולנד-גרמניה.

במקרה, באותו זמן בדיוק, הגרמנים, שלא ידעו על תוכנית זו, העבירו למרחב ארנהיים שתי דיוויזיות שריון לשיקום וארגון מחדש. קצין מודיעין בריטי צעיר, מייג'ור ארקהרט, סבר, בניגוד להערכות מפקדיו, כי באזור המבצע המתוכנן מצויות אותן שתי דיוויזיות. הוא ביקש לצלם מהאוויר את מרחב ארנהיים חמישה ימים לפני תחילת המבצע, ואכן גילה טנקי פאנצר חבויים בין העצים בקרבת אזור ההנחתה וההצנחה של כוחות בעלות הברית. את המידע הזה איששו גם דיווחים של המחתרת ההולנדית. הוא עקף את מפקדיו וחש למפקד הגיס הבריטי המוטס ה-1, גנרל בראונינג. את בראונינג בן ה-47 מתאר רייאן כ"דמות זוהרת למדי, מטופח ואלגנטי, נודף בטחה שנדמתה לרבים – אמריקאים אחדים ממפקדיו – כשחצנות". בראונינג, שמונה לפקד על המבצע המוטס בארנהיים, לא ייחס חשיבות לממצאים שהוצגו לפניו והניח שהטנקים לא שמישים. "נותרתי בתחושה", אמר ארקהרט, "שכולם ששו לקרב כדי כך, ששום דבר לא היה עוצר בעדם".

המידע המציק מצא את ביטויו גם בהערכת מודיעין מס' 26 של מפקדתו העליונה של אייזנהאור מ-16 בספטמבר, ערב המבצע. נכתב בה כי "דיוויזיית השריון ס"ס-9 וייתכן שגם דיוויזיית השריון 10 דווחו כנסוגות לאזור ארנהיים בהולנד…." גנרל בדל סמית, ראש המטה של אייזנהאור, נפגש עם מונטגומרי בבריסל לאחר שקיבל לכך את אישורו של אייזנהאור, שלא רצה להתערב בשיקוליו של מונטגומרי. בדל סמית דרש מ"מונטי" להתחשב במידע, גם אם הדיוויזיות הגרמניות מוכות. מונטגומרי חזר על דעתו כי האויב הקשה היחיד יהיה השטח ולא השריון הגרמני. הפור הופל. בתוך 48 שעות החל המבצע.

שתי דיוויזיות מוצנחות חלפו בקלות על פני המכשולים הקרקעיים עד לגבול הולנד-גרמניה. הכוח שהונחת והוצנח מעבר לגשר ארנהיים נתקל בלוחמי שתי דיוויזיות השריון הגרמניות. בקרב כולו נהרגו ונפצעו 17 אלף לוחמים. המלחמה התארכה בכמה חודשים.

הכישלון נבע מעל הכל מההתעלמות של מפקדים ואנשי מודיעין ממידע מודיעיני שלא תאם את הקונצפציה ששלטה בכל המטות למיניהם. חששות של "אלרמיסטים" למיניהם בכל הרמות נדחו על הסף. אחד מהם, מפקד דיוויזיית הצנחנים הבריטית 1, שהושמדה בארנהיים, ניסח זאת כך: "אסור היה לדבר כלשהו לפגום באופטימיות ששררה מעבר לתעלה".

מקור וקרדיט , אברהם זוהר

אברהם זהר היה ראש ענף סיקור מוצב הפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים מטעם מחלקת היסטוריה בצה"ל

0
·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *