היום בהיסטוריה , החל הקרב של הצבא האדום לכיבוש בניין הרייכסטאג ,בברלין , 30 לאפריל 1945

567

רקע  

בעיר ברלין  עצמה משתררת אנדרלמוסיה שאין לתארה במילים. כנופיות עריקים, כנופיות מאורגנות של פועלים זרים ואנשי העולם התחתון הגיחו ממחבואיהם וזורעים אימה ובהלה. יד המשטרה הרגילה ואף הוורמכט קצרה מלהשתלט על גלי הטירוף והאימתנות המשתוללים בעיר. ההפצצות התדירות של הרוסים מזה והאנגלים מזה מוסיפות עוד על הבהלה ואף הגרמנים עצמם מודים היום כי מאות אלפי תושבים הציפו את הדרכים המובילות מערבה במאמץ נואש להימלט מזוועות המלחמה. הסופר הברלינאי של (העיתון) 'בזלר נאכריכטן' – העיתונאי האחרון שיכול היה להתקשר בטלפון עם שוויץ – אומר: 'הברלינאים מתכוננים לשעת מבחן קשה, אבל הם נעשו אדישים עד כדי כך ששוב לא איכפת להם מה יקרה ברחובות, כל עוד יהיו בטוחים במחבואיהם ובמרתפיהם בהם הם חיים מזה שבועות רבים. מתרבים עכשיו האופורטוניסטים המנסים לטעון שהם רומו ושמעולם לא היו נאצים פעילים'". (22.4.1945)

הקרב

על בניין הרייכסטאג הגנו 1000 לוחמים גרמנים , חלקם אנשי הס.ס , חלקם לוחמי ההיטלריוגנד הצעירים וחלקם מתנדבים צרפתים של הס.ס . הקרב נשנמשך כל היום וההתנגדות של הגרמנים היתה עזה , אף הרוסים כיוונו מאות קני תותחים לעבר הרייכסטאג .

בשעות הערב של 30 באפריל 1945, יום לאחר תחילת הקרב לכיבוש הרייכסטאג וסביבתו, וכשההגנה הגרמנית בשיאה, עשתה קבוצה בת ארבעה חיילים סובייטים את דרכה במעלה הבניין עד לגגו, כשבידם דגל ברית המועצות. הקבוצה בחרה באחד מהפסלים שבגג כנקודה בה יניפו את הדגל, וחיברו את מוט הדגל לבקע שמצאו בפסל. וכך, בשעה 22:40, טיפס מיכאיל מינין על הפסל והניף את הדגל. שום צלם לא היה באזור והרגע לא הונצח.

ביומיים שלאחר ההנפה הראשונה המשיכו הקרבות העזים בבניין, כשהסובייטים עוברים מחדר לחדר ונלחמים בחיילים הגרמנים האורבים להם. ההתקדמות הרוסית אמנם לא נבלמה, אך מאידך, השכילו החיילים הגרמנים לסלק את הדגל מגג הבניין. ב-2 במאי נכנעו הגרמנים ומרביתם נטשו את הבניין, כשרק חילופי אש קלים ממשיכים להתחולל. חאלדיי ניצל את ההזדמנות ואסף קבוצה של שלושה חיילים סובייטים, ויחד הם עלו לגגו של בניין הרייכסטאג, שם הניפו את הדגל, כשחאלדיי מצלם 36 תצלומים של המאורע. כיום ידוע על לפחות שלושה צלמים אחרים שצילמו חיילים סובייטים מניפים דגלי ניצחון על גג הרייכסטאג ב-1 וב-2 במאי, ברם אף אחד מהם לא זכה למידת הפרסום לה זכה תצלומו של חאלדיי.

המגינים הנאצים עשו שימוש יעיל במטולי נ"ט אישיים מדגם פאנצרפאוסט, שנופקו להם בכמויות גדולות, והשמידו טנקים סובייטיים רבים במהלך קרבות הרחוב שהתנהלו בשטח העירוני הצפוף. ב-30 באפריל בשעה 4:00 אחר הצהריים התאבד אדולף היטלר. באותו יום נותרו בעיר רק כעשרת אלפים מגינים גרמניים, שהתרכזו במרכז העיר. בלילה שבין 1 במאי ל-2 במאי נעשה ניסיון אחרון לפרוץ את קווי הכיתור הסובייטיים, אך רק חיילים מעטים, שתקפו דרך רובע שפנדאו, הצליחו לפרוץ את הקווים הסובייטים, ומעטים עוד יותר זכו להגיע לקווי בעלות הברית המערביות ולהיכנע שם. ב-2 במאי, מוקדם בבוקר, כבשו הסובייטים את הרייכסקאנצלרייה ודגל ברית המועצות הונף מעל הרייכסטאג. הלמוט ויידלינג, המפקד הגרמני, חתם על הסכם הכניעה של שרידי הכוחות הגרמניים בברלין, במפקדתו של וסילי צ'ויקוב. הלחימה מחוץ לעיר, באזורים ממזרח לנהר האלבה, נמשכה עד ל-8 במאי 1945, יום כניעת גרמניה הנאצית.

נכתב ע"י צוות התחקיר של קבוצת הפייסבוק 

מלחמת העולם השנייה , מחקרים , אישים וקרבות

0
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *