בן-גוריון ופרשת הגיור של מרי בן-גוריון

5768

מקור וקרדיט : אבי שילון ,  בן-גוריון : אפילוג, עם עובד 2013

בתמונה העליונה : עמוס בן-גוריון כקצין צעיר במלחמת העצמאות , אחד ממפקדי הכוחות אשר שיחררו את יפו.

מכיוון שכראש הממשלה ניווט  בן -גוריון נבין המיטבי לאפשרי , למרות עמדותיו הברורות ביחס לאורתודוקסיה היהודית , ניאות לפשרה עם החוגים הדתיים . את קווי המתאר ליחסים בין דת למדינה בישראל קבע , למעשה , כבר ביוני , 1947 כאשר בהיותו יושב ראש הסוכנות היהודית שיגר את מכתב " הסטטוס קוו" לראשי אגודת ישראל . " הסטטוס קוו" קבע כי במדינה שתקום השבת תהיה יום המנוחה , הכשרות תישמר במוסדות הממלכתיים , דיני אישות יופקדו בידי הרבנות הראשית , ואילו החרדים יזכו לחינוך עצמאי . אף שההסכם נבע מאילוץ פוליטי — בן גוריון נדרש לו כדי להשיג את תמיכת אגודת ישראל בתוכנית החלוקה — נגזרו ממנו הסדרים חשובים נוספים שהשפיעו על צביונה של המדינה , ובהם שחרור בני ישיבות משירות בצה"ל ואימוץ ההגדרה האורתודוקסית בשאלת מיהו יהודי ובחוק השבות . הוא הכיר בחסרונות של החיבור בין דת למדינה , אך גם עשרות שנים לאחר קום המדינה שלל את הפרדתה מהממסד הרבני , בעיקר מסיבות מעשיות . הוא חשב כי זה הסדר אשר בפועל אינו כופה את הדת על חיי הציבור החילוני ואינו יוצר קרע בין דתיים לחילונים.

הפילוסוף פרופ' ישעיהו ליבוביץ ייחס לבן גוריון נימוק אחר , שעליו התוודה באחת השיחות ביניהם , אם כי לא נתן לו פומבי . בן גוריון קשר בין דת למדינה כדי ש"המדינה תחזיק את הדת בידה" ולא תאפשר לדתיים עצמאות רבה מדי . אם אכן ביקש באמצעות החיבור בין דת למדינה דווקא להגביל את כוחו של הממסד הרבני , אין ספק כי טעה בהערכתו . ואמנם , הוא הודה כי לא שיער נכונה כיצד תפעל הרבנות בדיני הגיור והאישות שהופקדו בידה , וזאת למד , בין היתר , עקב חוויה משפחתית צורבת.

ראשיתה של השתלשלות האירועים באהבה טהורה : לאחר שנפצע בעת שירותו בצבא הבריטי , התאהב עמוס בן גוריון במרי , האחות הנוצרייה שטיפלה בו . 

עמוס בן-גוריון היה קצין בבריגדה היהודי ושירת בצבא הבריטי בדרגת סרן .

כשסיפר להוריו כי הוא מתכוון לממש את אהבתו בחתונה , נחרדה פולה מהאפשרות שבנה יתחתן עם גויה . היא ביקשה מבן גוריון שיטיל את מלוא כובד משקלו בעניין . " הזקן , " מצדו , התרשם מסוגיה אחרת : יופייה של מרי ומסירותה לבנו . הוא לא העז להתבטא כך מול פולה , אבל לעמוס אמר כי לא רק שאינו מתנגד לנישואיו , אלא " זה טוב להשבחת הגזע . " גם התנגדותה של פולה שככה לאחר שמרי ניאותה להתגייר . לאחר שעברה גיור רפורמי , הקימו עמוס ומרי בית בישראל . אך כאשר בתם הבכורה רותי עמדה להינשא , נתקלה במכשול שלא צפתה : ברבנות הודיעו לה כי מכיוון שאמה גוירה בהליך רפורמי , אין תוקף ליהדותה . בן גוריון נחרד . בכעסו סיפר כי החינוך הדתי שהעניקו מרי ועמוס לילדיהם היה בעל משמעות גדולה יותר מהחינוך שהוא העניק לילדיו . כאשר הגיע בנם לגיל מצוות , סיפר : "הם ] אפילו [ הכריחו אותי ללכת לבית הכנסת , אף שאני לרוב נהנה ללכת לבית הכנסת רק בהיותי בחוץ לארץ . " לאחר שלא נמצאו רבנים שהסכימו לאשרר את הגיור של מרי , נאלץ להתערב בעצמו . בן גוריון פנה לרב הראשי של צה"ל , הרב שלמה גורן — " רב לא

ראשיתה של השתלשלות האירועים באהבה טהורה : לאחר שנפצע בעת שירותו בצבא הבריטי , התאהב עמוס בן גוריון במרי , האחות הנוצרייה שטיפלה בו . כשסיפר להוריו כי הוא מתכוון לממש את אהבתו בחתונה , נחרדה פולה מהאפשרות שבנה יתחתן עם גויה . היא ביקשה מבן גוריון שיטיל את מלוא כובד משקלו בעניין . " הזקן , " מצדו , התרשם מסוגיה אחרת : יופייה של מרי ומסירותה לבנו . הוא לא העז להתבטא כך מול פולה , אבל לעמוס אמר כי לא רק שאינו מתנגד לנישואיו , אלא " זה טוב להשבחת הגזע" . גם התנגדותה של פולה שככה לאחר שמרי ניאותה להתגייר . לאחר שעברה גיור רפורמי , הקימו עמוס ומרי בית בישראל . אך כאשר בתם הבכורה רותי עמדה להינשא , נתקלה במכשול שלא צפתה : ברבנות הודיעו לה כי מכיוון שאמה גוירה בהליך רפורמי , אין תוקף ליהדותה . בן גוריון נחרד . בכעסו סיפר כי החינוך הדתי שהעניקו מרי ועמוס לילדיהם היה בעל משמעות גדולה יותר מהחינוך שהוא העניק לילדיו . כאשר הגיע בנם לגיל מצוות , סיפר : "הם ] אפילו [ הכריחו אותי ללכת לבית הכנסת , אף שאני לרוב נהנה ללכת לבית הכנסת רק בהיותי בחוץ לארץ . " לאחר שלא נמצאו רבנים שהסכימו לאשרר את הגיור של מרי , נאלץ בן-גוריון להתערב.

בן גוריון פנה לרב הראשי של צה"ל , הרב שלמה גורן — " רב לא פחות גדול מהם" — וזה ניאות להביא את השניים בברית הנישואין . אולם הטעם המר שנבע מדחיית יהדותה של נכדתו לא פג . במכתב ששיגר לשולמית אלוני , חברת מפא"י באותם ימים , שעסקה רבות בסוגיות דת ומדינה ובמעמד הנשים , הודה כי בדיעבד מתבררת לו הסכמתו להפקיד את הרבנות על ענייני אישות כמשגה . אם כי , הסביר בנימת התנצלות , בעת הקמת המדינה לא מצא חלופה טובה יותר . כהרגלו , לא היה מיומן בחרטות והצדיק את עמדתו ברצונו לאחד את החברה הישראלית .

בתמונה : אפריל 1968 , למרות התנגדות הרבנות בחיפה השיא הרב הצבאי הראשי גורן את בתו של עמוס-בו-גוריון  . האם מרי בן-גוריון  הייben gurion weddingתה אירית שעברה גיור רפורמי בלבד.

כהרגלו , לא היה בן-גוריון מיומן בחרטות והצדיק את עמדתו ברצונו לאחד את החברה הישראלית . נתתי את ידי בתקופה הראשונה של הכנסת לחוק הנישואין בהתאם להלכה . היו לי אז נימוקים . כידוע , העולים אחרי מלחמת העולם השניה באו , לא כמו לפני כן מאירופה , מאסיה ומאפריקה . וידעתי כי יהודים אלה , אף כי הם אדוקים , אינם מדקדקים בהלכה , ויש להם רק עיקר אחד מקודש : טהרת המשפחה . ולא ראיתי פגם לסידור נישואין על ידי רב . ידעתי שאם לא נקבע בחוק כי נישואין צריך לעשות על פי הדת היהודית , יצטרכו הרבה יהודים להתחיל לבדוק מי הבן הזה ומי הבת הזאת שמתחתנים איתם . ומה ייצא מזה ? ] מה גם [ שאז היה הרב מימון שר הדתות , והוא לא נתן לרבנים לנצל זכותם בנישואין . עכשיו אני סבור שזה מיותר . יש לנהוג כמו באמריקה : נישואים דתיים למי שרוצה בכך ואזרחיים למי שרוצה בכך

מקור וקרדיט : אבי שילון ,  בן-גוריון : אפילוג, עם עובד 2013

 ראה גם : עמוס בן-גוריון בוויקיפדיה 

בצילום למטה : דוד בן-גוריון עם המשפחה המורחבת

ben gurion family

1
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *