בהתחלה היה קצת לא-נעים לירות בנשים וילדים

437

הם היו מילואימניקים, תושבי המבורג בני המעמד הבינוני. בתוך זמן לא רב הם רצחו עשרות אלפי יהודים. היו ביניהם גם כמה סרבנים. ספרו של הפרופ' כריסטופר בראונינג, עוסק באחת השאלות הקשות מכל שמעוררת השואה: איך נהפכו אנשים רגילים לרוצחי המונים

"יחידת המילואים 101 של משטרת הסדר", היחידה הגרמנית שהספר עוקב אחרי פעולותיה, היתה מוצבת במשך רוב שנות המלחמה על אדמת פולין הכבושה. אנשיה השתתפו שם בהוצאות להורג המוניות של יהודים, בפינוי גטאות, באבטחת רכבות שהובילו יהודים למחנות השמדה, במעשי ציד וטבח נגד פרטיזנים פולנים ובזוועות נוספות. רובם היו תושבי המבורג בשנות השלושים והארבעים לחייהם, שגויסו למילואים עם פרוץ מלחמת העולם. מאחר שהיו מבוגרים מכדי להישלח ליחידות שלחמו בחזית, צוותו לאחד מ-21 גדודיה של "משטרת הסדר" שהוקמה כדי להשתתף (לצד האס-אס, הגסטאפו וגופים אחרים) בהחזקת שטחי הכיבוש.

השאלה שבראונינג מעמיד במרכז ספרו היא אחת הקשות והמטרידות מבין כל השאלות שמעוררת השואה: מה בעצם הפך אנשים רגילים בני המעמד הבינוני והבינוני-הנמוך מהמבורג לפושעי מלחמה ורוצחי המונים? הפרופ' דניאל יונה גולדהאגן, שגם מסקנותיו בספרו "תליינים מרצון בשירות היטלר" מבוססות בחלקן על מעשי גדוד 101, מצא את התשובה לשאלה הזאת באופי הגרמני ובנסיבות המיוחדות לגרמניה ולתרבותה. בראונינג סבור שכל מה שאירע לאנשים רגילים בגרמניה יכול לקרות לאנשים רגילים בכל מקום אחר.

"יש בשואה כמה היבטים מרכזיים שהם ייחודיים לה", אמר בראיון ממשרדו באוניברסיטה של צפון קרוליינה. "ההיקף והטוטליות של ניסיון ההשמדה והאמצעים ששימשו את הניסיון הזה הם ייחודיים. אבל העובדה שהשואה היתה תופעה ייחודית באחדים מהיבטיה, אין פירושה שהיא היתה ייחודית בכל היבטיה. אנשים רגילים מילאו תפקיד חשוב ברוב מקרי הג'נוסייד שהתרחשו בהיסטוריה". לא במקרה, מוסיף בראונינג, קרא לספר "אנשים רגילים" ולא "גרמנים רגילים" – כותרת המשנה בספרו של גולדהאגן.

בפרק המסכם של ספרו, בראונינג מונה את הגורמים העיקריים שהפכו לדעתו אנשים רגילים, שהתגייסו למילואים שלא מיוזמתם, לרוצחים. כל מלחמה יוצרת לדבריו עולם מקוטב, בין "כוחותינו" לבין "האויב". הקיטוב הזה מקל על הפיכת האויב למי שאין חובה להחיל עליו את "מחויבויות אנושיות", החלות על בני אדם אחרים. במצב המלחמה הוגדרו כל היהודים כאויב. הסטריאוטיפים הגזעניים שהפיץ המשטר הנאצי איפשרו לחיילי הגדוד המילואים 101 של משטרת הסדר "לנתק את היהודים מכלל הקהילה האנושית" ולבצע את המעשים שביצעו.

גורם אחר שהשפיע הוא "הקונפורמיזם". "לצאת מהשורה ולהשתחרר, או לאמץ התנהגות נון-קונפורמיסטית גלויה היה פשוט למעלה מכוחם של רוב האנשים", הוא כותב. "היה להם קל יותר לירות… אלה שלא ירו הסתכנו בבידוד, דחייה ונידוי – מצב מאוד לא נוח במסגרת יחידה מגובשת כל כך, המוצבת מחוץ לגרמניה בתוך אוכלוסייה עוינת".

 למאמר המלא של אריה דיין

ראו גם : 

כריסטופר בראונינג | ההיסטוריה החדשה

2
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *