תחקיר ועריכה: עמי סלנט , עורך האתר " רגעים היסטוריים"
קרב תש"ח ביד מרדכי היה מבין הקרבות הבולטים במהלך מלחמת העצמאות. הקרב התחולל על אדמת קיבוץ יד מרדכי, קיבוץ צעיר השוכן דרומית לאשקלון.
במהלך הקרב הקשה נלחמו כ-150 בני הקיבוץ שבידיהם מקלעים קלים בלבד. לאחר 26 לוחמים ולוחמות שמסרו נפשם הוחלט לסגת והכוחות המצריים כבשו את הקיבוץ. הקרב הנודע הפך לסמל על לחימה עיקשת להגנת הארץ.
פינוי הילדים
אף על פי שחטיבת גבעתי החלה בפינוי הילדים והנשים מהיישובים שהיו תחת אחריותה במסגרת "מבצע תינוק" החל מה- 16 במאי, סירבו מפקדי חטיבת הנגב לאשר את בקשת מפקדי הקיבוץ בתחילת מאי לפנות את הילדים על רקע של פגיעה במורל הלוחמים, הטלת עומס מיותר על העורף וסיבות נוספות. עתה כאשר היה ברור מעל לכל ספק שהתקפת המצרים תחל למחרת היום ב-19 במאי, החלה חטיבת הנגב להתארגן למבצע הפינוי. עם חשיכה הגיעו לקיבוץ לוחמי "חיות הנגב" בפיקוד דבמבם בשלושה משורייני פרפר ובאוטובוס משוריין. המשוריינים הביאו כיתת חבלנים עם 300 מוקשי-נעל ו-100 ק"ג חומר נפץ שנועד לפיצוץ גשר נחל עובד בכביש הראשי.
ב-19 במאי 1948 בשעה 02:30 יצאה שיירה של 100 ילדים ו-35 נשים צפון מזרח לעבר קיבוץ גברעם וממנו מזרחה לקיבוץ רוחמה. מסלול הנסיעה היה בדרכים עוקפות כפרים ערביים עוינים תוך לקיחת סיכון רב של עלייה על מוקשים והתקלות במארבים.
במהלך הקרבות נעשו אינספור ניסיונות ליצור קשר עם המפקדה, אך לכל אלו התקבל רק שדר תגובה אחד, בו התבשרו הלוחמים על כוח תגבורת בן שמונה משוריינים בפיקודו של מפקד הפלוגה שמחה שילוני מפקד יחידת חיות הנגב של חטיבת הנגב. התגבורת יצאה לעבר יד מרדכי מקיבוץ ניר-עם אך אלו נתקלו באש תופת מצד האויב המצרי אשר ארב להם במרחק של כ-2.5 קילומטרים בלבד מהקיבוץ. לאחר קרב כבד בין כוח התגבורת לכוחות המצריים, הצליחו להתקדם הלאה 3 משוריינים ואילו הנותרים המשיכו בלחימה כנגד המצריים. כל הפצועים במשוריינים הועברו לשלושת המשוריינים שהצליחו לחדור את הכיתור המצרי, אך למרבה הצער אלו נותרו ללא אמצעי תקשורת שיעזרו להם בהמשך דרכם.
הכוחות הלוחמים המשיכו להמתין לכוחות התגבור על מנת לנסות לגבור על האויב, אך שראו שזה בושש מלהגיע, החליטו להילחם עד השעה 03:00 לפנות בוקר, במידה והתגבורת לא תגיע – יבצעו נסיגה. במקביל הלוחמים הישראלים החליטו שלא להשאיר את גופות חבריהם לחסדי האויב במידה ואכן יידרשו לסגת וקברו את כולם בקבר אחים בתוך מקלט ששימש כמטה הלחימה באותה עת. הקבר כוסה היטב והסווה מפני האויב.
הנסיגה מיד מרדכי
בתאריך ה-24 לחודש מאי , שעה 03:15 לפנות בוקר החלו לצאת מגיני הקיבוץ משעריו לעבר צפון מזרח , כאשר חלקם אוחזים בידיהם אלונקאות של חבריהם הפצועים. במקביל יצאו על גבי משוריינים פצועים נוספים שהצליחו להכניס ואלו נסעו לצד ההולכים רגלית. כאשר הגיעו הלוחמים לגבעה הסמוכה למחנה הבריטי הסמוך, הבחינו בהם המצרים והחלו להמטיר עליהם אש כבדה. בעקבות התקיפה התפזרו הלוחמים וניסו כל אחד בדרכו להגיע לקיבוץ גברעם הסמוך.
בצהרי אותו יום, נכנסו הכוחות המצריים לשטח קיבוץ יד מרדכי שהפך לנטוש בעקבות עזיבת הלוחמים בליל אמש. המצרים שקיבלו מכת אש כל כך מאסיבית מכמות איש כל כך קטנה ראו בכבישת הקיבוץ כנקודת מפתח, עד שהמלך פארוק בכבודו ובעצמו הגיע לקיבוץ הנטוש על מנת להצטלם ליד מגדל המים המוכר של יד מרדכי. הכוחות המצריים שהו בשטח הקיבוץ לאורך תקופה בת חצי שנה.
ביקור פארוק ביד מרדכי 1948
