ליקט וערך: עמי סלנט , עורך האתר " רגעים היסטוריים"
19 ביולי 1941, חודש ופחות לאחר פלישת היטלר לברית המועצות. בימים ההם התחילה 'שואת הקליעים', זו שבה הועמדו בערך מיליון וחצי יהודים ליד שוחות, ונורו למוות, במשך שנתיים, באוקראינה, בבלארוס של ימינו ובמדינות הבלטיות.
הנאצים הוציאו להורג כ-1.5 מיליון יהודים באוקראינה לאחר פלישתם לברית המועצות ביוני 1941. אולם, מלבד הטבח המפורסם ב-1941 בבאבי יאר שליד קייב, שם נרצחו 34 אלף יהודים, הסיפור כולו לא סופר מעולם.
שלא כמו בפולין ובגרמניה, שם שרידי השואה כמו מחנות ההשמדה בולטים בשטח, הזוועה שהתרחשה באוקראינה הוסתרה, תחילה על ידי הנאצים ובהמשך על ידי הסובייטים שיטת ההרג הראשונה בה השתמשו הגרמנים כלפי היהודים הייתה ירי על פתח בורות ההריגה.
בברית המועצות לשעבר פזורים אלפי קברי אחים בהם מצאו יהודי הקהילה את מותם. הנאצים, כמו גם השלטון הסובייטי שעלה בסוף המלחמה, עבדו קשה כדי לטשטש את העקבות של מה שאירע על אדמת אוקראינה.
ורה פילונוק סיפרה שב-1941, כשהיתה בת 16, ראתה מפתח בקתת הבוץ שבה גרה בקונסטנטינובקה, כיצד יורים באלפי יהודים, זורקים את גופותיהם לבור ומעלים אותן באש. מי שהיו עדיין בחיים התפתלו, לדבריה, "כמו זבובים או תולעים". רבים סיפרו שהנאצים נהגו לתופף על דליים ריקים כדי לא לשמוע את צרחות קורבנותיהם, שנשים יהודיות שימשו שפחות מין לנאצים לפני שהוצאו להורג. עד אחד סיפר כיצד, בהיותו ילד בן שש, הסתתר וראה כיצד יורים למוות בחברו הטוב. עדי ראייה אחרים סיפרו שהנאצים הקציבו כדור אחד לגולגולת, ושלפעמים היהודים נקברו בעודם בחיים. "היה עד שתיאר לי כיצד ערימת העפר זזה ונשמה במשך שלושה ימים", אמר דובואה.
מקור המידע : עיתון ניו יורק טיימס
שרה קרמרמן גורפיל הייתה רק בת 9 בפרוץ מלחמת העולם השנייה. סבה וסבתה חיו בעיירה היהודית לובני באוקראינה, ועד הרגע האחרון סבה לא האמין שהנורא מכל עומד לקרות. היא מספרת שלקחו את יהודי המקום לפרבר של העיר, חפרו בורות וירו בהם: "מי שנהרג במקום היה לו מזל, מי שלא – זרקו אותו חצי חי לבור. הגרמנים נתנו הוראה לא לבזבז תחמושת על ילדים, אז או שהם נתנו מכה לילד בקת הרובה, או שזרקו אותם ככה לבור. שלושה ימים האדמה זזה, והיה כל כך הרבה דם שיצא מן האדמה".
בעורף חילות הוורמכט שלחמו במערכה הסובייטית, פעלו ארבע עוצבות מבצע מיוחדות ("איינזצגרופן") של הס"ס שסומנו באותיות C, B, A, ו-D. היחידות הללו היו מורכבות מאנשי ס"ס, משטרה ויחידות עזר שגויסו מקרב האוכלוסייה המקומית.
מאות אלפי יהודים הצליחו להימלט אל תוככי ברית-המועצות, אולם מיליוני יהודים נותרו תחת הכיבוש הנאצי וכמיליון וחצי מהם הפכו לקרבנות רצח המוני שהוצא לפועל על ידי האיינזצגרופן, הצבא הגרמני, יחידות משטרה שונות ומשתפי פעולה מקומיים. מעשי הרצח בוצעו לרוב ביערות, בבקעות ובבניינים נטושים, סמוך למקומות מגוריהם של הקרבנות. במרחק מה מן הקברים ההמוניים הצטוו היהודים להתפשט ולמסור את חפצי הערך שלהם, ומשם הם נלקחו בקבוצות אל הבורות ונורו. רבים נקברו חיים.
במשך יומיים של חודש ספטמבר 1941 נרצחו 33,771 יהודים מקייב בבאבי יאר, על ידי חיילי יחידת משנה של איינזצגרופה C . באבי יאר הפך גם לגיא ההריגה של רומה וסינטי (צוענים) ושל שבויי מלחמה סובייטים. בפונאר – יער המרוחק כעשרה קילומטרים מווילנה – נרצחו למעלה מ-70,000 בני אדם, רובם המכריע יהודים.
0