הנשים השווייציות קיבלו את הזכות לבחור ולהיבחר רק ב-1971, והאשה השווייצית הראשונה נבחרה לקבינט רק ב-1984.
השינוי האיטי משקף בחלקו את השיטה הדמוקרטית המיוחדת במינה של שווייץ. נשים יכלו לקבל את זכות הבחירה רק לאחר משאל עם שמשתתפיו היו גברים בלבד. באחד הקנטונים במדינה המשיכו גברים למנוע מנשים לבחור עד 1990.
כיום הנשים הם הרוב בקבינט בשווייץ
מבין מדינות המערב, המדינה שהגדילה לעשות במניעת זכות הצבעה מנשים היא שווייץ. בארץ האלפים ניתנה לנשים זכות הצבעה רק בשנת 1971. ב-1959 נערך משאל עם, בקרב גברים כמובן, בשאלה אם יש להעניק זכות הצבעה לנשים. היוזמה נדחתה ברוב של 67 אחוז. בקנטונים דוברי הגרמנית הגיע שיעור הגברים שחשבו שנשים אינן ראויות להיות בעלות אמירה פוליטית ל-80%. באפנזל אינרהורדן, קנטון שמרן במיוחד, 95 אחוז מהגברים דבקו בתפיסה המסורתית לפיה יעודן של הנשים הוא "ילדים, כנסייה ומטבח". בין סרבני הזכויות בשווייץ היו אפילו כמה ארגוני נשים. השווייצריות הקימו קואליציה שנקראה "נשים נגד זכויות הצבעה".
אבל הגורמים השמרנים נכנעו במשאל עם נוסף שנערך ב-1971, כאמור, שתוצאותיו היו הפוכות. למרות זאת, היו קנטונים שסירבו להיכנע ואיפשרו לנשים להצביע רק ב-1989. הגברים השווייצריים המשיכו להיות בעלי זכויות יתר בתחום המשפחתי ובתחום הקניין. השיוויון בתחום זה הושג רק ב-1985.
פינלנד העניקה לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר בשנת 1906. רוסיה העניקה לנשים זכות בחירה בשנת 1917, בריטניה וגרמניה בשנת 1918. ארצות הברית אשררה את התיקון ה-19 לחוקה אשר העניק זכות בחירה לנשים בכל המדינות, בשנת 1920. בספרד ניתנה זכות בחירה לנשים על ידי הממשלה הרפובליקנית בשנת 1930. בברזיל לאחר מאבק ארוך שנים בהובלת ברטה לוץ זכות בחירה לנשים ניתנה ב-1931 והיא נבחרה לפרלמנט תוך מספר שנים. בצרפת ניתנה לנשים זכות בחירה בשנת 1944 ובשווייץ רק בשנת 1971.
עם מתן זכויות הצבעה לנשים בסעודיה בשנת 2011, בכל המדינות בעולם – שנערכות בהן בחירות – ניתנת זכות הצבעה לנשים.
