פאר תחת אפר

4668

peer_l book cover

פאר תחת אפר

החברה החרדית בישראל בצל השואה 1961-1945

הוצאת יד בן צבי 2014

מיכל שאול.

הופעתה המחודשת של החברה החרדית על המפה ההיסטורית לאחר השואה הייתה לחידה: כיצד נסללה דרכה המחודשת לאחר שאיבדה את מיטב מורי הדרך שלה, מנהיגיה ורבניה?

בשיח החרדי תהליך שיקומה של החברה החרדית לאחר השואה מיוחס לרבנים ולאדמו"רים ומתואר כ"נס". ספר זה מפנה את הזרקור דווקא לאנשים ונשים מן השורה ומתעד את פעילותם היסודית והנרחבת של סופרים ועיתונאים, אנשי חינוך ועסקנים, ברובם ניצולי שואה, שהקדישו את ימיהם ומרצם להנצחתו של עולם שחרב ולכינונו מחדש, מתוך תחושת מחויבות היסטורית עמוקה לחיבור שרשרת הדורות. מן הספר עולה שניצולי השואה וזיכרון השואה מילאו תפקיד מרכזי בשיקומה של החברה החרדית בישראל בשנים הראשונות לאחר המלחמה ובעיצובה של הזהות החרדית הישראלית. הספר בוחן את השפעות השואה על זהות זו בשלל היבטים רעיוניים ויומיומיים.

החברה החרדית נתפסת על-פי-רוב בתור חברה יוצאת דופן, מתבדלת ומסתגרת מפני יתר חלקיה של החברה הישראלית, ואילו ספר זה חושף לעיני הקורא חברה חרדית שונה ומגוונת מתדמיתה המקובלת במחקר ובציבוריות הישראלית.

למידע נוסף אודות הספר

ביקורות ועוד:

מחקר: ללא השואה העולם החרדי היה נכחד / משה גלנץ ורפי ברבירו –לקריאת הכתבה ולצפייה בראיון עם המחברת / Ynet 8/9/14

מחקר: ללא השואה, העולם החרדי היה נכחד

מחקר חדש מעלה כי בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה היו רק אלפים בודדים של תלמידי ישיבה באירופה. החורבן העצום גרם לניצולי השואה להתגייסות חירום: "הם הבינו שזה 'להיות או לחדול'", אומרת החוקרת. "יתכן ואם לא הייתה שואה, לא היו חרדים".

הם לא תמיד עומדים בצפירה, לא לוקחים חלק משמעותי בטקסי יום השואה, אבל החברה החרדית מקיימת בעצם קיומה מפעל הנצחה, שבו גם נשים לוקחות חלק משמעותי. מחקר שערכה ד"ר מיכל שאול על העולם החרדי והקשר לשואה, מגלה כי התעצמותו והתפתחותו בשישים השנים האחרונות הגיע דווקא בזכות השואה. את הנתונים הרבים שאספה במהלך הדוקטורט היא איגדה לספר חדש – "אפר תחת אפר".

ד"ר שאול קובעת כי עולם התורה הלך ונעלם עד לשואה, ולולא האסון הנורא שאירע לעם היהודי, ייתכן והחרדיוּת לא הייתה קיימת עוד בדורנו. "בתחילת המאה ה-20 היה עולם התורה נתון במשבר עמוק", היא אומרת. "החרדיות כמעט ונכחדה. תנועות ההשכלה, הציונות והסוציאליזם נגסו בה, והסחף היה אדיר. על פי הערכה, בתקופה שלפני המלחמה היו רק אלפים בודדים של תלמידי ישיבה, במזרח אירופה".

לדבריה, דווקא החורבן העצום גרם לניצולי השואה להתגייסות חירום. "הם הבינו שזה 'להיות או לחדול'", היא מסבירה. כאשר הניצולים ראו בסיום המלחמה כיצד כמעט כל עולם התורה עלה בלהבות, ועם קימומה של מדינת ישראל החילונית, הבינו מנהיגי עולם התורה, וכן אנשים ונשים מן השורה כי אין ברירה, יש לקום ולעשות מעשה – להילחם ולהקים את עולם התורה על תילו. "ישנה סבירות שלולא השואה, עולם התורה היה נכחד".

peer kids  hardimכך הנציחו את התורה שאבדה

מיכל מגלה כי קיימת הכחשה בציבור החרדי על עוצמת השבר שהשואה יצרה. לדבריה, למרות שהשואה הייתה חורבן של המרחב הגיאוגרפי של חצרות חסידיות, של תרבות ושל שפה, האתוס החרדי מדבר על רציפות והמשכיות. "החברה החרדית רואה את עצמה כמפעל הנצחה אותנטי של מה שהיה לפני השואה, למרות שהדבר כלל לא מדויק", כך שאול. "זה מה שמאפשר להם להתגבר".

"הדרך הרווחת ביותר להנצחת הנספים בשואה בחברה החרדית, הינה בהוצאת ספרים תורניים והקדשתם לעילוי נשמות הניספים". לדבריה, לא מעטים – ניצולים בודדים ממשפחותיהם – ביקשו להוציא לאור שרידים של כתבי יד שלהם או של אחרים, שהיו, כמותם, אודים מוצלים מאש, ובכך להנציח את התורה שאבדה.

"באותם ספרים תורניים הודפסו דברי תורה של הנספים, פורסמו כתבי יד שניצלו מהשואה, נשמרו דברי תורה והגות – והודפסו מחדש ספרים שאבדו בשואה. בכך היוו ספרים אלה מעין אנדרטות כתובות לקהילות, לאישים ולמוסדות דתיים שנכחדו".

ד"ר שאול מציינת עוד כי "בניגוד להתנגדות לימי הזיכרון הכלליים לשואה, התפתחו בחברה החרדית – וליתר דיוק בזו החסידית – ימים קבועים בלוח השנה להתייחדות עם הנספים. היו אלה ימי ה'הילולה' של האדמו"רים, או ימי ההצלה שלהם, ובכך הפך 'יום הזיכרון לשואה' במגזר, ליום הודיה על נס ההצלה".

הזיכרון – בשמחה על הצלת החסידות

בספרה מנסה מיכל להסיט את הדיון מכך שהיו אדמו"רים שנמלטו בעור שיניהם מאימת הנאצים, בעוד החסידים נותרו מאחור. לדבריה,
שמחת ההצלה של החסידות הקהתה בסופו של דבר את תחושת האובדן. "ציון יום ההצלה שנחגג בחסידויות רבות, מוצג כיום שמחת הצלתן של התורה ושל החסידות כולה, ולא כיום שמחתו האישית של הרבי", היא אומרת.

"ציון ימי ההצלה בחסידויות חיזק את מיתוס נס הצלת התורה בימינו, ואת מעמדם של האדמו"רים כמשקמי עולם התורה. משגדלו החסידויות, הפכו ההתכנסויות בימים אלה למפגני כוח של החסידות, שתכליתם בין השאר – חיזוק גאוות היחידה של החצר, והוכחה ברורה לניצחון הדרך".

מקור וקרדיט : אתר YNET

ראה גם :

מיכל שאול – שיקום החברה החרדית בישראל בצל השואה: להתחיל מ

פסיה שרשבסקי: ניצולת שואה חרדית אשר פרצה את גבולות המגדר ..

חרדים בישראל – תמונת מצב

peer  hardim

1
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *